יאללה, הבטן שלי מקרקרת מדיבור על אוכל.

אפרתי מה עכשיו? יש זמן עד פתיחת הצום חחח לפחות עוד כמה שעות טובות, ובחום הנורא הזה זה לגמרי סיוט

אני גם נגעלת מדייסה בבית...

אפרתי, את שוכחת מהסוכר, בגילנו המופלג צריך לחשוב על זה, איכס אני לא אוהבת את הדייסה בבית אבות. מעניין אם זה מתכון אחיד לכולם

בטח, אפשר גם דייסה. טוב, אם כבר רכים אז מגנום, עוגת גבינה לוטוס, מוס שוקולד ועוד כמה דברים שלא צריך שיניים בשבילם (בגלל שהם מזיקים לשיניים, עדיף שאין שיניים).

אבל תאלצי להרטיב אותם עם כוס תה, אז אפשר להוסיף לרשימה גם נענע.

היום כשאני צמה אני יכולנ לאכול אפילו עוגיות עבשות...

ואם יורשה לי להמליץ כשתגיעי לביקור תביאי איתך רק פתיבר! אפרתי את מעדיפה בטעם וניל או שוקולד חחח

ואם יורשה לי להמליץ כשתגיעי לביקור תביאי איתך רק פתיבר! אפרתי את מעדיפה בטעם וניל או שוקולד חחח

יש לי עוד שנה ושלושת רבעי עד מאה ועשרים, אז שיהיה בבריאות וכל טוב. מה שרציתי להגיד לך, שלדעתי המבשר הוא ספר נוער כמו שאני צנצנת.
ובגיל כה מופלג שכחתי את הסייפא של הפתגם, אז אולי תזכירי לי. (-:
אבל אל תכעסי, באמת, איש איש וטעמו.
ואת מוזמנת לבקר אותי בבית אבות, יש שם המון ספרי נוער על המדפים כי ספרים של מבוגרים קשה לנו לעכל (איי קיו שהתפוגג).

מזל שהביקורת שלי רחוקה ממסמר. דימוי לא מוצלח בכלל :)
גם בגילאים מופלגים צריך להבין שעל טעם ועל ריח..מקווה שאת זוכרת את ההמשך.
עד 120 חמודה.

בגילי המופלג ובגילאים מופלגים אחרים מצליחים להבין שיצירת המופת הזאת רחוקה מספר לנוער כמו שהביקורת שלך רחוקה מזו של מסמר, למשל.