סופר מצליח, רופאה מבטיחה, עומדים להינשא לאחר היכרות קצרה של כחצי שנה. הוא לוחץ עליה לגלות לו את סודיותיה, חושש שלא מכיר אותה מספיק טוב. היא נכנעת ומראה לו תמונה. "אני עשיתי את זה" ונעלמת.
הסיפור מעניין, לא רחוק מן המציאות, כבר קרו מקרים כאלו במציאות של ימינו, אך, השתלשלות האירועים איננה הגיונית בעיני, סיפור אחד מתחיל ולאחריו סיפור נוסף וקשה לקשור קשר בין כל הסיפורים. קשה מאוד לזכור את שמות הדמויות ומה הן עשו, לא מותירות חותם מספיק חזק ומצאתי את עצמי מדפדפת אחורה בדפים כדי להיזכר במי מדובר. גם לאחר שהתעלומה נפתרה והבנתי כיצד כל אירוע קשור לשני, לא היה נשמע לי ריאלי במיוחד.
שאלתי את עצמי "מה קראתי?" בסיום הספר, עדיין מנסה לחבר את הכול.
הסוף מותח ומפתיע וממשיכים לחשוב עליו.
הרעיון של להראות תמונה מחרידה ולהיעלם הוא מצוין בתור התחלה לספר, אבל לדעתי היה אפשר לפתח אחרת את המשך הספר ולגרום לו להיות ספר מצוין, ולא רק ספר טוב.
אפשר לוותר בלב שלם, יש ספרי מתח טובים יותר.
קצת מאוכזבת כי שאר ספריו של גיום מוסו היו מוצלחים בהרבה.
