הביקורת נכתבה ביום רביעי, 19 ביולי, 2017
ע"י סקאוט
ע"י סקאוט
הורים, שאלה לי אליכם:
כמה תקריבו למען ילדכם? האם תטוסו אל הירח ובחזרה עבורם?
האם תרוקנו את כיסכם למענם? גם אם זה אומר שתהיו עניים מרודים?
גוריו הוא סוחר, סוחר עשיר ואמיד מאוד, הוא חי עם אישתו ושתי בנותיו בנעימים וברווחה, עד שיום אחד אישתו הולכת מעימו, אישתו האהובה שכה העריץ ואהב.
הטראומה של גוריו גורמת לו להרעיף אהבה עזה על בנותיו, אהבה שכוללת נתינת מותרות שונות, מילדותן ועד בגרותן. גוריו פשוט מרגיש שאישתו נמצאת איתו, דרכן.
לאט לאט אבא גוריו מתחיל לרדת מנכסיו והקורא מתחיל להיות עד להדרדרות של סלעים קטנים מן המדרון, עוד סלע...ועוד אחד....עוד שטר...עוד נתינת חפץ כזה או אחר...
גוריו נאלץ לעבור מביתו המרווח לבניין דירות שדייריו אנשים מגוונים ושונים ולהם מכנה משותף: העוני.
תמצאו שם סטודנט, בעלת בית שהכסף כל עניינה ועוד דמויות שונות שנהפכות להיות חלק מחייו של גוריו וגם שלנו, הקוראים.
כמובן שגוריו ממשיך לתת ולתת, וכל נתינה שואבת ממנו עוד כסף, ועם הכסף ההולך ואוזל גם בריאותו נעשת רופפת... עד הסוף, הסוף הבלתי נמנע.
אתם מכירים רכבות הרים? הרכבות הפיזיות האלה שאתה עולה עליהן במודע, והבטן שלך מתהפכת? הלב שלך נופל לתחתונים עם עליית הרכבת לגובה רב? רק לשם האדרנלין? רק לשם ההצלחה? לסמן וי שהתגברתי על הפחד?
אז זהו, בדיוק ככה.
רק שזו לא הייתה רכבת פיזית, מוחשית, זו הייתה רכבת מנטאלית, רכבת שכיווצה לי את הבטן עם כל דף שעבר, וההרגשה הפנימית...ידעתי, ידעתי מה הולך לקרות.
לא, לא ידעתי,
הרגשתי.
הרגשתי מה הולך לקרות.
הבטן התהפכה לי עד בחילה, תחושה מבשרת רעות נחה מעל ראשי.
הלב פעם בחוזקה.
אפילו עצמתי עיניים,
אבל לא היה בכך כל תועלת.
בצדק הכתירו את הספר המטלטל הזה כקלאסיקה, ולדעתי זו קלאסיקה שמצליחה לחצות את מבחן הזמן, גם בגלל הנושאים שבאלזק מצליח לגעת בהם במיומנות, שרלוונטיים לימינו וגם בגלל השאלות שעולות בך בזמן הקריאה, שאלות על מוסר, על אהבה בין הורים לילדים, מה מגדיר הורה כהורה טוב? מהו עוני? ומהו עושר? מהו כסף? האם הוא הכרחי? האם המטרה מקדשת את האמצעים? האם כל האמצעים כשרים למען המטרה הנכספת? יהיו האמצעים אשר יהיו?
"אם לב האדם נח לעתים בהעפילו על הרי החיבה, אין הוא עוצר אלא לעתים רחוקות במדרון התלול של רגשות המשטמה."
23 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
סקאוט
(לפני 8 שנים ו-2 חודשים)
אומנם אני לא אמא עדיין אבל אני חושבת שהורה צריך גם לשים גבולות
כי הורה שרק מפנק סופו להיות כמו גוריו.
|
|
חגית
(לפני 8 שנים ו-2 חודשים)
כמעט
כל הורה מרגיש ככה קצת לפעמים,
כמובן שלא בקיצוניות המתוארת בספר. אעפ"י, שכמו שכבר אמרתי, יש מקרים כאלו וגרועים עוד יותר. |
|
סקאוט
(לפני 8 שנים ו-2 חודשים)
תפקידו של ההורה לדאוג לילדיו ותפקידם של ילדיו ל... הדאיג אותו.
ציטוט מצחיק אבל יש בו משהו...
אבל אצל גוריו הבנות כבר התנהלו בצורה מאוד אנוכית. |
|
דן-1
(לפני 8 שנים ו-2 חודשים)
אבא גוריו
בקורת חביבה מאד עלי.
קראתי אותו והוא "מגושם" אבל ספר "חובה". קרב אבוד מראש.זה הספר על רגל אחת. זהו אבא וגוריו.ילדיו. תפקידו של ההורה לדאוג לילדיו ותפקידם של ילדיו ל... הדאיג אותו. בברכה דן-1 |
|
סקאוט
(לפני 8 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה, חגית!
את צודקת בהחלט, וחבל מאוד שקיימים מקרים כאלה.
|
|
חגית
(לפני 8 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת מצויינת.
אני אהבתי את הספר בעת לימודיי בתיכון.
אכן, יש מקרים כאלו גם בחיים ואף קיצוניים יותר. |
|
סקאוט
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
תודה לך, רץ!
|
|
רץ
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
ביקורתת מצוינת לספר שקראתי בתיכון כספר חובה ומאוד אהבתי.
|
|
סקאוט
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
יעל, כנראה שזה עניין של טעם, קראתי את המלך ליר ואהבתי אבל אבא גוריו נחקק בי הרבה יותר.
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
לא אהבתי את הספר כשלמדתי עליו
אף פעם לא התפתיתי לקרוא אותו שוב. "המלך ליר" - העוסק באותו נושא - נראה לי טוב בהרבה, ולו בזכות עיסוקו של שייכספיר בתיאטרון ויכולתו לתמצת, יכולת שאין לדה בלזאק |
|
סקאוט
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
האמת שאתה צודק, לא חשבתי על זה.
אבל כמובן שהמסר של העץ הנדיב יותר עדין, הוא יותר מותאם לילדים בניגוד לאבא גוריו שהוא קיצוני וגם הסיפור של גוריו הוא לא הסיפור היחיד, יש עוד דמויות שלוקחות חלק כמו סטודנט.
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
קצת מזכיר במשהו את העץ הנדיב, לא?
|
|
סקאוט
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
אין בעד מה!
אני אישית ממליצה! ספר מצוין ומצמרר ממש.
|
|
בר
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
אני מבינה שפעם הספר הזה היה מטלת חובה בשיעורי ספרות בבית הספר.
אצלי זה כבר לא היה. על הספר שמעתי רבות ואפילו המליצו לי לקרוא אותו מספר פעמים. אני רואה שהדעות חלוקות... זה דווקא יוצר אצלי עניין ואולי אשקול לקרוא. תודה לך סקאוט על הביקורת :) |
|
סקאוט
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
אז אנסה אותה, אחרי שאקרא את הספר כמובן.
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
הסדרה יפה, לא תואמת לגמרי את הדרמה הענקית שבספר. הספר מהולל.
|
|
סקאוט
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
כן, יש לי את הספר מהוצאת כרמל.
ומעניין, לא ידעתי את הפרט הכולבו, טוב לדעת.
איך הסדרה הבריטית שיצאה בעקבות הספר? ״ גן עדן לנשים״ חשבתי לצפות בה אבל חששתי שהצפייה תהרוס לי את חווית הקריאה אז החלטתי להמתין. |
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
בדקי. גם עדן לאישה הכי עדכני בהוצאת כרמל. אני מקווה שזה מה שיש לך. משרטט
את הופעת תןפעת בתי הכלבו הראשונים והקניונים. נשמע פשטני, אבל גאוני. היתה אדפטציה בריטית לספר.
או בון מרשה הוא הכלבו שהיווה דוגמה לתופעת בתי הכלבו בפריז שלכדו את עיני זולא. |
|
סקאוט
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
מעניין, מעניין מאוד. אבדוק את הספרים האחרים שציינת. תודה.
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
גן עדן לאישה ספר מופלא ממש. אם זולא בעסק, הוא הביא לעולם את ז'ארבז וננה.
יש שם שפע יחסי הורים וילדים. שני אלה קלאסיקות מהדהדות, חלק מסדרה של 20 ספרים הנקראת רוגון מאקאר, כולל גן עדן לאישה.
|
|
סקאוט
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
אני באמת צריכה לפנות לו זמן, העותק של ״ גן עדן לאישה״ ממתין לי כמה שנים טובות.
ומחשבות, סתם שאלה נטו מתוך סקרנות:
במידה וזולא היה זה שכותב את אבא גוריו ולא בלזאק, האם הוא היה מצליח במשימה? |
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
וחבל. סופר ענק. גם משרד החינוך לא הגיע אליו. מנגד, משרד החינוך ננס ועוד ננס
רוחני.
|
|
סקאוט
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
קראתי אותו בתירגום הזה, של הספר שכתבתי בעמודו את הביקורת, אני קראתי אותו לפני שנתיים והתרגום זכור לי לטובה
אבל זה כנראה כבר עניין של דעה.
לזולא, בעוונתי, עדיין לא הגעתי. |
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
לגמרי באור אחר. אני מבין שקראת את הספר בתרגום החצצי מכולם. לא שיש ממש
תרגום טוב. כך או כך, בלזק אינו כוס התה שלי.
|
|
סקאוט
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
תודה מחשבות על תגובתך, כנראה שהתבגרת וראית אותו באור אחר.
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
את הספר קראתי כמטלת חובה בתיכון כשתלמידים עוד קראו ספרים ממש ולא
תקצירים, או ראו את הסרט. אהבתי אותו.
לפני כמה שנים קראתי שוב. אין בו שום חן, הוא כבד, הוא מתיש והוא בינוני במקרה הטוב. ספריו של אמיל זולא טובים פי כמה וכמה. |
|
סקאוט
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
נכון, אבל כפי שאמרתי לבת-יה, ועוד איך הוא משקף את המציאות. חסרים מקרים שכאלה? של ילדים הזורקים לכל הרוחות את הוריהם הדואגים והמסורים?
או האהבה התמידית לכסף? אומנם הספר מעט קיצוני אבל הוא מתאר תופעות שקיימות. הוא מעביר ביקורת עליהן.
|
|
גלית
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
מרגיז.
לא הספר עצמו אלא המציאות שהוא מתאר,האגואיזם של הבנות ההקרבה הלא שפויה של האבא.הצביעות של החברה הצרפתית -הכל למראית עיין,אין אהבה אמיתית כולם מנצלים את כולם,כולם מדברים על כולם,כולם מחכים שכולם ייפלו, |
|
בת-יה
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
תודה סקאוט, עכשיו גם אני משכילה קצת יותר -:)
|
|
סקאוט
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
הו, הבנתי. בביקורת התמקדתי בחלק אחד של הספר, אומנם מהותי מאוד ומניע את העלילה, אבל לספר יש חלק שני והוא דיירי הבניין, ליתר דיוק,
הסטודנט.
ואת צודקת בהחלט! |
|
בת-יה
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
סקאוט, כמו שכתבתי, אני באמת לא זוכרת כלום מהספר. הסתמכתי על הביקורת שכתבת.
ובקשר להורים, נראה שיש כאלה שבאמת לא יזיק להם ללמוד בבית ספר להורים. |
|
סקאוט
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
את צודקת, בת-יה, אבל אף על פי שהספר נשמע לא הגיוני, לצערי, ועוד איך ישנם הורים שיעשו הכול, אבל הכול,למען ילדיהם, ממש כמו גוריו.
ולדעתי הספר בדיוק מעביר ביקורת, בין היתר, על זה. על כך שההורים צריכים לאהוב את ילדיהם עד עמקי נשמתם, אבל גם להציב להם גבולות כי אחרת..זהו מדרון חלקלק.
הספר לא בא לעודד את התופעה אלא לשפוך מים קרים על ההורים, מה שנקרא, ובכלל, על כולנו, על כל בני האדם הקוראים את הספר. |
|
בת-יה
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
סקאוט, למדתי את הספר הזה בתיכון ואפילו נבחנתי עליו בבחינת הבגרות, אבל היום
אני לא זוכרת ממנו כלום, ולא לחינם. שנאתי את הספר הזה. שנאתי את הבנות הרעות ושנאתי את האבא האידיוט.
שאלת כמה הורה מוכן להקריב? התפקיד של ההורה הוא לחנך ולהציב גבולות. כמובן גבולות הגיוניים. ואם ילד נכשל או נופל, תרתי משמע, צריך לבדוק מה קורה ולפעול בהתאם. ובעיקר לא צריך ליפול עם הילד. ואם הילד לא מסכים לעזרה - לא צריך. אין סיבה להרוס חיים שלמים של משפחה בגלל ילד אחד בעייתי. יש פתגם נפלא של חליל ג'ובראן שאומר שהילד נולד לנו ולכן אנחנו צריכים לטפל בו, אבל הנשמה היא יחודית רק לו ולכן אנחנו צריכים ללמוד לשחרר אותו. לדעתי הפתגם הזה עובד בשני הכיוונים. |
|
סקאוט
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
למה את מתכוונת כשאת אומרת מרגיז?
|
|
גלית
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
לא זוכרת שהתלהבתי ממנו בתיכון,
לא שנאתי אותו כמו את בעל זבוב והתפסן בשדה השיפון אבל לא אהבתי כמו גיא אוני וביקור הגברת הזקנה.
קראתי שוב לפני חודש ולהפתעתי זכרתי שמות,ארועים,מקומות. זה ספר נוגע,מרגיז ולכן הוא כנראה קלאסי. |
|
סקאוט
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
תודה, למה תיעבת?
|
|
רויטל ק.
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
ביקורת טובה, את הספר תיעבתי.
|
|
סקאוט
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
בהחלט!! זו הגאונות של הספר, שנשאר בך משהו מחווית הקריאה, מהתובנות.
ותודה, לי יקרה, תתחדשי על התמונה המקסימה, לדעתי התמונה הכי יפה שלך!
|
|
לי יניני
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
למדתי אותו לפני המון אבל המון שנים כחלק מתוכנית הלימודים. אחד הספרים שהשאירו בי חותם
ולדעתי תמיד ישאיר. סקירה מצויינת.
תודה |
|
סקאוט
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
תודה! בהחלט! קראתי את הספר הזה לפני שנתיים ועד היום חווית הקריאה חקוקה בי כמו באבן.
|
|
אנקה
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
יפה מאוד כתבת.
לא החמצתי, אי שם בחטיבה למדנו את הספר.
עדיין רלוונטי מתמיד בנושא יחסי הורים-ילדים. זה יכול לקרות בכל משפחה. |
23 הקוראים שאהבו את הביקורת