איני מסוגלת להרדם-זו אינה שירה אלו מחשבות העוברות במוחי-הילדים והוא ישנים ואינם מבינים את אשר בפניהם- אני חרדה
הלילה בטרם נרדם ידע אותי
את נפשי לא ידע-לא הבין
הוא ישן
אני ערה
השעה שלוש לפנות בוקר
שבת
קרית שמונה - הבית שלי
ימים אחרונים פה
השבוע נארוז נעבור לבית הוריו ומשם לשדה התעופה
נחיתה בניו-יורק, ממשיכים ללוס אנג"לס הזו.
אני לאמאמינה שזה קורה לי.
הקטנים במיטות מקולחים מריחים נהדר-מתוקים
חולמים על בוודאי על חבריהם, על הסבים והדודים.
על הממתקים (לאחרונה מקבלים המון).
פיצוי של כולנו על שיהיה עליהם לעבור.
גם אני מגזימה במתוק ומשום מה שומרת עדיין על
גיזרה - זה חשוב לנועם.
הוא שולח אותי לקנות בגדים שאבוא יפה ואלגנטית.
עשרה בתמוז תשע"ב
בעוד מספר ימים נהיה הרחק מכאן
