ביקורת ספרותית על בן איכרים מאת לורה אינגלס ויילדר
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 11 ביולי, 2017
ע"י פַּפְּרִיקָה


הלוואי שידעתי לכתוב ככה. לתאר בפשטות כזאת את היומיום שלי. להעניק לו יופי וזוהר ותמימות. כי הוא יפה, אתם יודעים? יפה באמת. החופש הגדול עכשיו, וכולם בבית, והקיץ חמים וזהוב והמאווררים מערבלים זהרורי אבק וליד המיטה שלי ערמות של ספרים מחכות לתורן. בסלון צביק בונה רובוט מקליקס ובא להראות לי איך. שאני אדע. אנחנו מכינים ארוחת צהריים לבד וקוראים לזה מסעדה והבנות מעצבות תפריטים יפהפיים ומפורטים שנשמור אחר כך למזכרת... ובערב אחרי הכלים אני ואמא ולפעמים גם אחינעם יושבות על הספות עם שוקו, והדיבורים והצחוק נסחפים לאט להמהום נינוח.

וזה לא שלא רבים. ברור שכן. זה החופש הגדול, ואנחנו אנושיים, וברצינות, שמונה בני אדם בבית אחד ימים על ימים, איך לא נריב?
וזה לא שאני לא מתוסכלת לפעמים. או צורחת. או מקטרת לחברות בטלפון שעות על שעות.
וזה לא שאין טפסים למלא, והוראות קבע, וכאבי ראש, ובקשות לשלוח, ומאמר שיש לי שלושה שבועות לסיים לכתוב, וציור שעדיין לא התחלתי...
אבל היופי כאן. בכיף שאני מחליפה עם שלהבת במדרגות. בשיר של חברה שמעלה דמעות בעיני. בחיוך העייף של אבא שלי כשהוא חוזר מהמילואים. במישהו מוכר באוטובוס. בדיונים ארוכים בנושאים אזוטריים עם אנשים שזה באמת מעניין אותם. בצביק שמתכרבל לידי בבוקר בשקט בשקט שאני לא אתעורר.

יש כאלה שאצלם לורה אינגלס ויילדר זה שם נרדף לנוסטלגיה. לא אצלי. אני לא חושבת שזאת הפואנטה. סיפור על ילד שאסור לו לדבר עד שפונים אליו לא גורם לי לגעגוע עז לפעם. אם כבר, הספרים שלה עושים שרות נאמן להיסטוריה - בלי ריכוך, בלי פמיניזציה של דמויות נשיות, בלי השמה מאולצת של רעיונות ואידאות מודרניים בפי גיבורים מהדור הישן. אם היתה גזענות, היא תופיע אצלה. אם נהגו להלקות ילדים, היא תכתוב על זה. היא לא מעוררת אצלי געגוע לעבר; רק מוּדעוּת להווה.
אצלי, לורה אינגלס ויילדר היא הקולומבוס של השגרה. ודרך הפריזמה שלה גם אני מגלה את שלי.
וזה אך הולם שקוראים לי עכשיו להשקות את הגינה. הלכתי.
34 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
קריקטורה (לפני חודשיים)
עשית לי חשק לקרוא. ביקורת מקסימה. ותיאור מתוק של החיים שליך.
מוּמוּ (לפני חודשיים)
יאא המאמר זאת ביקורת מדהימה.
פַּפְּרִיקָה (לפני 3 חודשים)
אם ככה, צר לי...
תודה רבה, יוסף!
יוֹסֵף (לפני 3 חודשים)
סקירה מרהיבה!
נעמי (לפני 3 חודשים)
זאת בדיוק הבעיה, זאת לא שאלה של זמן, ולדעתי אני חסרה את הנינוחות הזו
פַּפְּרִיקָה (לפני 3 חודשים)
מה, זה? בחיים הכי מופרעים אפשר להקדיש חמש דקות לנינוחות כזאת. והיא תקרין על כל השאר.
נעמי (לפני 3 חודשים)
דווקא תסכול וצרחות הם לא ההפכים לנינוחות שחשבתי עליה,
חשבתי יותר על ננינוחות שמתבטאת בישיבה על ספה עם כוס שוקו בסתם יום חמים..
פַּפְּרִיקָה (לפני 3 חודשים)
נעמי, אשליה בלבד... "וזה לא שאני לא מתוסכלת לפעמים. או צורחת."
נעמי (לפני 3 חודשים)
אהבתי מאד! הלוואי שהייתי יודעת לחיות בנינוחות כזו...
גלית (לפני 3 חודשים)
כן למה לא ....תנופפי לנו בצעירות המנוזלת שלך ... (8
פַּפְּרִיקָה (לפני 3 חודשים)
לא הילדות שלי...
גלית (לפני 3 חודשים)
בדיוק מה ששונרא הנוסטלגיה היא לתקופת הילדות כששידרו את הסדרה בטלויזיה החד ערוצית ואת השלוש ארבע עונות הראשונות לפני שהיא הפכה לצדקנית ונוצרית להחליא.
וגם לספרים שהראשון אמנם תורגם כשהייתי בכיתה ה' אבל את האחרון בן איכרים קראתי כבר בתיכון.
שגרון רפטטיבי (לפני 3 חודשים)
יוווו
משאלות מתגשמות
הישמרי לך
סקאוט (לפני 3 חודשים)
בהצלחה!
פַּפְּרִיקָה (לפני 3 חודשים)
תודה על התמיכה. סקאוט, מאמר לביטאון נוער בנושאי תנ"ך.
האופה בתלתלים (לפני 3 חודשים)
יו כן דו איט
סקאוט (לפני 3 חודשים)
איזה מאמר?
פַּפְּרִיקָה (לפני 3 חודשים)
תודה לך, כרמליטה.

זה כי אני דוחה ודוחה, בייקר. הבטחתי לעשות את זה לפני שבוע וחצי, וזה ייקח נטו כמה שעות לכל היותר, אבל כרגע יש לי רק פתקית על המחשב שמזכירה לי להתחיל.

תודה רבה, אפרתי.
אפרתי (לפני 3 חודשים)
נהדר, פשוט וקסום.
האופה בתלתלים (לפני 3 חודשים)
אני תמיד יחפה בקטעים האלה. אחרי כל העריכות אני אפילו לא טורחת לקרוא אותה כמו שצריך :/
אבל סתם, חשבתי שאולי לא לכף כי זה לא אמור לקחת לך כזה הרבה זמן. אבל שש, כן! כתבי!
כרמליטה (לפני 3 חודשים)
כתבת נפלא. תודה.
פַּפְּרִיקָה (לפני 3 חודשים)
תודה לך :)
לי יניני (לפני 3 חודשים)
פפריקה אין לי מילים ... הסקירות שלך תמיד מקסימות. תודה
פַּפְּרִיקָה (לפני 3 חודשים)
דני, אני מבטיחה שהספר טוב יותר :)

אמממ, שעות. כן. אם לא אתמול אז בימים אחרים.
מאמר לכף, כמובן. הסנדלר הולך יחף? תתביישי.
האופה בתלתלים (לפני 3 חודשים)
מהמם! בחיי, זה מדהים. נגעת בול בנקודה.
לא שעות על שעות. ואיזה מאמר?
דני בר (לפני 3 חודשים)
פואטיקה- זה מה שכתבת פפריקה!
ואפילו לא ידעת שאת כזו.
כתבת נהדר, ציורי, מלא הומור, וצבעוני.
והספר?? הוא כבר שולי, נהניתי מהביקורת עצמה.
פַּפְּרִיקָה (לפני 3 חודשים)
יעל - הלוואי, באמת.
שונרא, בואי לגוש עציון ותראי מה זה קיץ חמים וזהוב, עם רוח קלה ובקרים קרירים, ולילות שישנים בהם עם שמיכות צמר (!)
סקאוט ובר - תודה לכן.
שונרא החתול (לפני 3 חודשים)
הנוסטלגיה היא לא לתקופה שעליה אינגלס כתבה אלא לתקופה שבה היא נקראה או נצפתה.
ואת לקחת קיץ של 46 מעלות בצל שעם הלחות מרגיש כמו 89 מעלות בתנור, וכתבת בפפריקאיות שלך שהוא חמים וזהוב ומעורבל בזערורי אבק ולרגע קט הצלחת לעשות ממנו משהו נסבל.
בר (לפני 3 חודשים)
איזה יופי כתבת
סקאוט (לפני 3 חודשים)
לורה מיטיבה לתאר את החיים הכפריים של זמנים עברו. את החן שבהם וגם את הדברים הפחות יפים.
yaelhar (לפני 3 חודשים)
את יודעת לכתוב בדיוק ככה.





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ