ביקורת ספרותית על סוס אחד נכנס לבר - פרס מאן בוקר הבינלאומי 2017 מאת דויד גרוסמן
הביקורת נכתבה ביום שישי, 16 ביוני, 2017
ע"י דרור


הספר דויד גרוסמן מלווה את עולם הקריאה הפרטי שלי לא מעט עשורים. עם השנים נראה לי שכל מי שצורך ספרות ישראלית רואה את גרוסמן כמעין נביא כתיבה. את רוב ספריו לדעתי קראתי קריאה שנייה אולי כי עבורי לקרוא אותו זה כמו לחזור הביתה. לפעמים העוגנים האלה הם הנכונים לתקופה מסוימת. כשאתה מחפש מה עושה אותו כה משתייך אלייך ולאחרים כנראה שהכתיבה המיוחדת והשפה הפרטית היא העניין. או אולי הצניעות והחום שבו נאספות מילותיו, מי יודע.
אני כקורא מאד אוהב ספרות ישראלית. יש בה כותבים וכותבות נפלאים ומבוחרים ועדיין גרוסמן בעיני עצמו הוא תופעה.
את סוס אחד נכנס לבר קראתי ברומא בה ביקרתי כמה ימים. מצאתי את עצמי יושב בבתי קפה רומאים לוגם יין מופלא אוכל את כל הטעמים האיטלקים וקורא. לפעמים לחופשה טובה צריך בהחלט ספר משובח. ספר טוב שנקרא מתקיים בו תהליך של שקיעה למעמקי המחשבה, הוא נע איתך לאורך היום ובסיומו הוא מקוטלג בתוכך .
סוס אחד נכנס לבר נכתב כדי לספר לך את התחושות שבהם הוא בער מתוכך.
מקבץ של כאב מזוקק המתקיים במילים שהתקבצו לאמירה אחת עזה. אמירה שאין לה סוף מלבד אומץ. בעיני כל ספריו של גרוסמן ניצבים בהחלט זקופים, בהירים יציבים ונוכחים ואולי בתקופה זו הספר הזה בהק מעל כולם. מדינת ישראל עומדת למשפט. משפט שהופך את קרביו של כל מי שמעז לקרוא את האמת על האמת שלו. בעצם על האמת של כולנו.
כנראה שגרוסמן לא צריך אף אחד שיגיד 'הי אדון דויד, אתה כותב את הקרביים שלך או שלנו?' הוא כותב עבור הקורא את השפה הכי עזה של אדם וכנראה הוא עושה את זה בעיני הטוב מכולם. לוהט מתעוזה ומעוף.
דובל'ה גיבור הספר הוא הדמות הכי רעה טובה, מרתיעה מקרבת, נלעגת ולועגת. דמות בודדה עד שקשה להכיל אותה. כנראה שדובל'ה הוא חלק ממני אני או כולנו. דמות שמגלה לעולם את המחשבות שכולנו מנסים להסתיר מעצמנו. להופיע מול קהל להתקלף ופשוט להסיר את העור, כלי הדם ,להותיר את הורידים, הכול נותר חשוף גלוי וברור. הסכם מלחמה שלום עם עצמך והקהל מסביב. בספר זה גרוסמן מניח יסודות של מילים, שהם השפה הגרוסמנית הפרטית. כמו אליעזר בן יהודה האיש מחיה את השפה הגרוסמנית ומאפשר לקורא סרט שלם של מחשבות, מילים דיאלוג פנימי חיצוני אלים ורך.
מודה שברומא הנהדרת על יין הייתי בטוח שהספר הזה מפוצץ אותי על כל פינה ופינה. כלכך שמח שהספר הזה בהק ברחבי העולם. וכמה שאני אוהב את הסופר הנהדר והמלא הוד הזה. אחלה שבת
14 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אוקי (אורית) (לפני 4 חודשים)
דרור, יופי של דברים כתבת כאן.
yaelhar (לפני 4 חודשים)
ביקורת טובה על ספר שאהבתי מאד
בר (לפני 4 חודשים)
דרור תודה! אהבתי מאוד את מה שכתבת ולא אתבייש לומר שאפילו התרגשתי מהמילים בהן השתמשת כדי לתאר את גרוסמן.
כמו שכבר כתבתי לך בביקורת הקודמת של "מישהו לרוץ איתו" אנחנו שותפים לרגשות שלנו בנוגע לסופר הזה שאיכשהו, גם בעיניי, מצליח לגעת ולחלחל למקומות עמוקים.
אדון גרוסמן בהחלט כותב את הקרביים של כולנו, על זה אין ספק.
לי יניני (לפני 4 חודשים)
דרור תודה. אוהבת את הסקירה שלך! שבת שלום ותהנה
מחשבות (לפני 4 חודשים)
דרור, סקירה יוצאת מן הכלל לספר מופת.
Pulp_Fiction (לפני 4 חודשים)
תודה, סיקרת את זה יפה. רק שאלה: לא חבל לשבת ולקרוא ספר(נהדר ככל שיהיה) במקום להנות מאיטליה הנפלאה והיפה.





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ