ביקורת ספרותית על איגוד השוטרים היידים - ספריה לעם #583 מאת מייקל שייבון
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 20 במאי, 2017
ע"י Huck


אז דבר ראשון אני אוהב ספרות בלשית, וזה סה"כ ספר בלשי טוב בעיני - החקירה הבלשית מניעה יפה את העלילה, חושפת בהדרגה את הדמויות, היחסים ביניהן והשינויים החלים בהן, וגם השפה והסגנון מצויינים: לא קלישאתיים ולא מאכילים אותך בכפית. מצד שני, בסופו של דבר, לא ברור מהי התרומה של הרקע המיוחד של הסיפור: היסטוריה חלופית שבה מדינת ישראל לא הוקמה עקב תבוסת הציונים במלחמה ב-48', וארה"ב העניקה מקלט זמני ל-60 שנה לפליטים היהודים של מלחמת העולם השניה (והמלחמה בארץ) - מקלט שתוקפו עומד לפוג בשבועות הקרובים שמתחילת העלילה בספר.

נראה שמייקל שייבון רצה להגיד משהו על הגורל היהודי בכלל דרך הסיפור הבלשי ("זמנים מוזרים להיות יהודי"), אבל אני לא ממש הצלחתי להבין מהו. מצד אחד, התיאור של הספק מדינה ספק גטו ענק שהוקמה באלסקה משכנע מאד על שלל הדמויות היהודיות המגוונות בו, אולם נקודת התורפה בתיאור מציאות זו התבהר לי בשלב בספר שבו מתגלה מזימה בין-לאומית שיותר מדי מחוברת למציאות בת-זמננו, באופן שאותי לא שכנע. אין ספק שהיסטוריה חלופית מסוג זה שמוצגת בספר היא מרתקת, בגלל שהיא מעלה שאלות רבות לגבי ההתפתחויות בעולם היהודי בעשורים האחרונים (גם ברמה הפנימית - המתחים הפנים-חיהודיים, וגם ברמה המדינית - יחסי היהודים עם שאר העולם). אולם מהספר עלתה לי לפעמים תחושה שהשינויים בהיסטוריה היהודית הם בעיקר ברמה השטחית ולא בתהליכי העומק. ואם הספר רוצה להגיד משהו עמוק יותר על הגורל היהודי, הייתי מצפה להתייחסות יותר רצינית לכך.

בשורה תחתונה, ספר בלשי שכתוב בצורה טובה ומתאר מציאות אקזוטית בצורה די משכנעת, אבל בלי הרבה ערך מוסף מעבר לכך.
12 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
Huck (לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
מסכים עם שניכם, אלון ונצחיה, ודווקא בגלל זה אני מרגיש קצת פספוס מהספר. המציאות של הספר בהחלט נותנת אווירה, אבל לטעמי לא הרבה יותר מזה. שבריריות קיום? לא ברור מה הייחוד שלה. הקהילה היהודית בסיטקה מתקיימת כאילו ביקום מקביל, מנותקת מהקהילה היהודית הגדולה בארה"ב (והחזקה עוד טרם הקמת מדינת ישראל), והתפנית העלילתית של המזימה שנחשפת (שלא אחשוף אותה לטובת מי שלא קרא) נוחתת לפתע בספר כאילו נלקחה מהמציאות של ימינו. אני הרגשתי שהיה כאן רעיון מעניין אבל שלא פותח מספיק (אבל העיצוב שלו בהחלט יפה).
אלון דה אלפרט (לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
מסכים עם נצחיה. לתחושתי, הסיפור הבלשי הוא משני בהחלט כאן
נצחיה (לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
בעיני ההיסטוריה החלופית נותנת את האווירה.
את התחושה של עצמאות שברירית וזמנית. חלק מיהדות ארה"ב נשען (במודע או לא) על קיומה של ישראל, גם אם לא חושבים שהיא טובה, ומתנגדים לקיומה. לדעתי שייבון סוקר את האופציה האחרת, של אין מדינה.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ