ביקורת ספרותית על איגוד השוטרים היידים - ספריה לעם #583 מאת מייקל שייבון
ספר טוב

---

את הספר הזה לקחתי לידי מתוך סקרנות. קראתי את הספר "אמא רעה" של איילת ולדמן. על כריכת הספר, ובמהלכו, מוזכר שאיילת היא "אשתו של מייקל שייבון". כך שרציתי לראות מי זה מייקל המדובר כל כך.

יש ספרים שבהם העלילה עיקר, והרקע הוא רק רקע. ויש ספרים שבהם הרקע עיקר,וכל העלילה היא רק תירוץ לפירוט הרקע הזה. "איגוד השוטרים היידיים" שייך במובהק לסוג השני של הספרים. אלה זמנים משונים להיות יהודי, אומרות דמויות שונות בספר, ואכן כך הוא. שייבון יצר היסטוריה אלטרנטיבית, בה מדינת ישראל אינה קיימת, ובה ארה"ב הקצתה מחוז באלסקה, והחכירה אותו לפליטים יהודיים למשך שישים שנה. שישים השנה עומדות להסתיים, ובנקודת הזמן הזו, המוזרה, שבה תושבי סיטקה לא יודעים מה יצפון עתידם, מתחולל הסיפור.

כדי לתאר לעומקה את המציאות ההזויה הזו, אנחנו פוגשים את מאייר לנדסמן, ואת חקירת הבילוש שלו. כמיטב הז'אנר, לנדסמן אינו נשוי ולא באושר. יתרה מזאת, אקסתו נמצאת גם היא בשירות המשטרה, והיא מטפסת במרץ בסולם הדרגות. שוב כמיטב חוקי הז'אנר יש ללנדסמן שותף, והוא תערובת מוזרה של יהודי ואינדיאני.כדי לפתור את פרשיית הרצח הנקרית בדרכם הם נדים בין מועדוני שחמט, חצר חסידית הזויה, פוגשים אנשים על סף ייאוש, וחווים תכניות אפוקליפטיות.

אבל העלילה, כאמור, אינה עיקר. המציאות היא החשובה כאן. הקורא פוגש אווירה קפואה ומדכאת, עתירת בוץ ולינוליאום עכור. הדמויות כאילו יצאו מהשטעטל - לא יהודים-ישראלים, ולא יהודים-אמריקאים. משהו שונה. השפה המדוברת היא יידיש, וההרגלים הם מזרח אירופאים. כל התפאורה הזו יצרה אצלי עניין רב. שייבון מפגין בקיאות רבה בשפה, בניואנסים, בנטיות התרבותיות,וגם בנבכי ההלכה היהודית, ויוצר קולאז' מרתק והזוי.

אישית הספר הזכיר לי שני ספרים אחרים, שמן הסתם נכתבו אחריו, ואולי גם בהשראתו. אשר קרביץ כתב על קלמן קימרלינג - בלש פרטי חרדי, בשכונה חרדית ירושלמית. יואב אבני פרש היסטוריה אלטרנטיבית שלמה שבה מדינת ישראל הוקמה במזרח אפריקה, ובשטחי ישראל שלנו יש מדינה פלשתינאית, ומיעוט חרדי-חסידי משיחי והזוי. שני הספרים,כל אחד מהזווית שלו, הדהדו אצלי במהלך הקריאה.

שורה תחתונה - לא ספר חובה, אבל מהנה מאוד.

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על איגוד השוטרים היידים - ספריה לעם #583