ביקורת ספרותית על איגוד השוטרים היידים - ספריה לעם #583 מאת מייקל שייבון
ספר בסדר

---

מסתבר שלהארי הולה, גיבורו של נסבו, קם אח תאום ספרותי: בלש יהודי מכתריאלבקה שבאלסקה.
במציאות אלטרנטיבית, שבה ישראל הפסידה ב-48 והציונים יחד עם פליטי השואה קיבלו מארה"ב מחוז להתיישבות בדרום אלסקה, בלש יהודי חוקר מקרה רצח... בלש גרוש, מכור לאלכוהול, גר במלון מוזנח, נמצא בעימות עם מפקדיו ולא תמיד פועל לפי הנהלים. הוא גם נורה בראשו, ספג מכות, נזרק במדרון הר ובשלב מסוים גם הושעה מתפקידו אבל למרות הכל ממשיך בחקירה... מזכיר מישהו? כן, את הארי הולה.

השנה היא 2008, את המחוז והבירה שלו סיטקה היהודים קיבלו מהקונגרס במנדט ל-60 שנה. חקירת הרצח מתבצעת מספר שבועות לפני שהמחוז יחזור לשלטון האינדיאנים ילידי אלסקה ועל רקע חששות היהודים מעתידם.
אלא שסיטקה ויתר המחוז לא בדיוק דומים לכתריאלבקה התמימה של שלום עליכם אלא יותר לקהילות היהודיות של יצחק בשביס-זינגר עם רשע ופשע בכל מקום: שחיתות, הימורים, הברחות, מעשי שוד ורצח, סחיטה, זנות, חצרות רבנים המתנהלות כמו מאפיה סיציליאנית ולצידן אלו הפועלים לכינון מלכות יהודה השלישית.
לקלחת הזאת מתווספים יריבויות במשחקי שח, משיח לכאורה, ניסים שקרו או לא קרו ונציגים מושחתים של הקונגרס.
חקירת הרצח מביאה כמובן לנפילת אבני דומינו נוספות ורבים הם המעוניינים להכשילה. עם כל הבלגן הזה נאלץ להתמודד דטקטיב מאייר לנדסמן, הארי הולה היהודי, הנושא על גבו שלל טרגדיות בדמות אביו גאון השח שהתעמר בו, אחותו שנהרגה בתאונה מסתורית וגרושתו האמביציוזית שהפכה להיות המפקדת הישירה שלו.

כשסיימתי לקרוא את הספר נזכרתי במהלך הכדורגל של רוני רוזנטל במדי ליברפול ב-1990: הוא חטף את הכדור בחלק המגרש שלו, דהר על פני שלושת רבעי מגרש כשהוא עובר את השחקנים בזה אחר זה ואת השוער וכשהגיע 5 מטר מהשער בעט... לשחקים.
ולאלו שאינם מתעניינים בכדורגל: התחושה היא של החמצה. משהו בשעטנז הזה לא עובד - ספר שמנסה להיות גם ספר בלשי, גם לתאר מציאות אלטרנטיבית, גם לספר סיפורי עיירה יהודית ובנוסף, בין השורות, הסופר שוטח את דעותיו הפוליטיות... בקיצור: תפסת מרובה, לא תפסת!

» ביקורות נוספות של רונדו
» ביקורות נוספות על איגוד השוטרים היידים - ספריה לעם #583