חמלה נשית
בילדותי התגוררה בחדר בביתי מרסלה, אמנית צעירה ורעבה בתחילת דרכה. באיזה אופן מפתיע ולא ידוע, היא התגלגלה להיות משחזרת ריצפת פסיפס של כנסייה ביזנטית עתיקה שרצפתה שולבה בכנסיה החדשה שהוקמה מחדש כמבנה מונומנטלי באחד מאתרי הנצרות המקודשים לבתולה מנצרת. לעתים בלילות ראיתי את אדריכל הכנסייה, אדם מבוגר, מתגנב מאחור לחדרה של מרסלה, לזמן לא ארוך שלאחריו הוא חמק בחשאי ונבלע לתוך החשכה. אותה תמונה קיבלה בעיני פרשנות ילדותית למה שהיה או לא היה, כפגישות בהן האדריכל המגלם את אתוס בניית הכנסייה, מעורב בחטאים המתבצעים במחשכים מאחורי הקלעים, באישה הנשלטת ומשלמת מחיר שתיקה להיותה בת חסות האדריכל.
על רקע השיעור שקבלתי בילדותי על יחסי הכוחות בין נשים לגברים בכנסייה, רותקתי תמיד לסיפורי נשים בכנסייה, שלמרות מעמדן הנחות, מצאו לעיתים דרך לבטא את יכולתן המוסרית בעולם חשוך של מוסר כפול, וגבריות שולטת ומדכאת.
המאה התשעית של ימי הביניים, חשוכה וקרה, תקופה שאף אחד מאיתנו לא היה רוצה להיוולד לתוכה, בה הנצרות דיכאה ביד ברזל את הפגאנים, רעב וחסר ביטחון שררו. פתיחת הספר מכניסה את הקורא לתמונה נפלאה ונוראה, כמו לציור של פיטר ברויגל, המתאר כפר ימי ביניימי מכוסה שלג כבד ובוהק. בדרך המסוכנת מתבוססת מיילדת הכפר, הממהרת להגיע ללידת יוהנה, רגעים שהיולדת והמיילדת שותפות למאבק החיים עם המוות, רגע שתמיד נשתאה לעצמתו, כנס היווצרות חיים חדשים, תמונת פתיחה הולמת לסיפורה של יוהנה האפיפיורית, אישה שהתחפשה לגבר בכדי לממש את תשוקתה להשכלה ולצורך לבטא צדק נוצרי, לידה של תבונה נשית כאור מהחשכה.
דונה וולפולק קרוס חיברה אותי לימי הביניים המוקדמים טוב יותר מספרי היסטוריה שקראתי, דרך הסיפור שעוסק בתפיסת האישה - כרכושו של הגבר, כזאת שקלות דעתה מהווה מקור החטא מאז שחווה פיתתה את אדם. קבלתי מבוא לעיקרי האמונה המנוסחת בצורה קלילה דרך יוהנה הלומדת על הנצרות ממלומד נוצרי שמעניק לה גם יסודות לימודים קלאסיים, כמו יוונית שהייתה אסורה. משם עוברים לרומא האפיפיורית, עולם של תככים וקנוניות רצחניות, מרומא לכפר, לעולם הכישוף והמכשפות בו הנשים שוב מהוות קרבנות לאכזריות הכנסייה, וברקע מתרחשים אירועים נוראים פשיטות הויקינגים הבוזזים, רוצחים, אונסים וחוטפים נשים ומותירים שממה, אירופה עוסקת בעיקר בלשרוד.
יוהנה ואחיה חוו פשיטת ויקינגים, אחיה נרצח והיא שרדה, רגע מכונן בו היא לקחה את זהותו בכדי להפוך לגבר בעולם נוצרי, שמגבלותיו לא מאפשרות לאישה להיות סמכות דתית. יוהנה מחליטה להיות מרפא, כמו היולדת שלה, כזאת שחוקרת תופעות טבע, ומטילה דופי בדברים המובנים מאליו, אישה שנפגשת עם העוני, והחולי ורואה בסיוע להם שליחות אנושית, ותופסת דרכם את מהות הנצרות המקורית המושתת על אמת, ענווה וחמלה.
דמותה של האפיפיורית יוהנה מבוססת על אגדות, ועל מקורות היסטוריים שנויים במחלוקת, לאלו יש להוסיף את הסקרנות של קרוס לחקר האמת על רקע מסע של שיכתוב היסטורי שהכנסייה ערכה במאה ה - 17 בכדי למחוק כול הזכור לאפיפיורית. הקתולים טוענים שיוהנה היא המצאה פרוטסטנטית בכדי לקעקע את מוסריות הכנסייה הקתולית. לתוך השטח האפור הזה שיש בו סודות מארכיוני הכנסייה האפלים, אגדות המעורבות בשברי אמיתות נכנסת קרוס, המבצעת מחקר מעמיק, וממלאת את חלליו בתיאורי רומן איכותי, אם כי הכתיבה פשטנית ונטולת ברק.
האפיפיורית יוהנה הוא רומן היסטורי, מקורי וסוחף, על אישה פורצת דרך שהייתה לה תשוקה להשכלה, ורצון לשנות, במקום ששינוי נתפס כדבר חתרני וככפירה, אישה שנאבקת במגבלות חברתיות ודתיות, באמצעות האינטלקט ואינטליגנציה נשית שהיו לסוד כוחה. יוהנה דמות רלוונטית המהווה השראה לנשים רבות המתמודדות עדיין עם מגבלות הכרוכות בעצם היותן נשים.
הספר עוסק בסוגיית נשים המחלפות זהויות, באמצעות תחפושות, ובאמצעות אימוץ קודים של התנהגות גברית. איך יוהנה לא נתפסה, נשאלה קרוס באחד מהראיונות איתה, באו וניקח עניין כמו ווסת, בהעדר מוצרי היגיינה בתקופה ההיא. קרוס ענתה משחר ההיסטוריה נשים ידעו להתחפש לגברים ולהחליף זהויות, במלחמת האזרחים של ארצות הברית, היו כארבע מאות נשים שהתחפשו לגברים בכדי להיות לוחמות, עובדה המעוררת מחשבה.
אפילוג
לאחר שנים רבות זפזפתי בשלט, לפתע קלטתי את שמה של מרסלה, שאותה לא ראיתי מילדותי, אפשר שאהבתי אותה מעט, וקינאתי בה על שחלקה אינטימיות עם האדריכל. היא הפכה במרוצת השנים למשחזרת אמנות נוצרית דתית ידועה, למרות היותה אישה, מרסלה זכתה למעמד מקצועי בעולם הנוצרי. השנים שחלפו, מימי הביניים, יצרו פתיחות מסוימת לנשים המשמרות סמלים דתיים, אך הן עדיין פועלות בשולי הממסד הדתי הנשלט על ידי גברים, עולם שוביניסטי המסרב להשתנות.
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
קישורים:
נוף שלג חשוך וקר בכפר בימי הביניים - ציידים בשלג פיטר ברויגל האב, 1565
.
האפיפיורית יוהנה - תיאור מימי הביניים, עם נזר האפיפיור, וחובקת תינוק.