אם כוונתה של גרינווד היתה לכתוב ספר סנסציוני, כוונתה צלחה. האשפה האמריקאית הכפרית הלבנה הובאה בספר במלוא כיעורה. לא שמעמד הביניים הוצג טוב יותר.
הרומן הרב קולי והמבלבל הזה מביא לפנינו את אמריקה של שנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת. אנו פוגשים את וייבי בת השמונה, בתם של יצרן המת' קריסטל ליאם והאם הנרקומנית ואל. האב היה יפיוף בלונדיני, המקיף עצמו בנשים כנועות. גם דונל התינוק נולד לא מזמן, אבל אותו גידלה כבר אחותו וייבי, מלאכית בלונדינית יפיפיה בפני עצמה. מפי האם למדה וייבי חוקים נוקשים כמו החוק שכל דבר הנכנס לפה הוא סכנה של חיידקים, שלא רצוי לדבר ולבטוח במבוגרים, והחוק הדרקוני ששום דבר אינו שייך לך ואינו שלך באמת. וכך מתנהלת וייבי בעולם בו איש לא רואה אותה אוכלת באמת, אינו שומע אותה מדברת והיא אינה חושקת בשום רכוש, אף לא בובה חדשה.
ואז, כשהיא בת שמונה והיא מסתובבת בחוץ בשטח החווה, קלן מגיע עם אופנועו, לוקח סיבוב חד במהירות גבוהה ומתרסק. פציעתו קשה ו-וייבי נחלצת לעזרתו. הוא מחלים, אך קשר נוצר בינו לבין המלאך זהוב השיער. היא בת שמונה, הוא בן עשרים ואחת, נפיל אדם ממוצא אינדיאני, חריג מכל זווית אפשרית.
קלן, המכיר את הוריה המזניחים, מחליט לקחת את וייבי תחת חסותו, דואג להביאה כל יום לבית הספר ולהחזירה, מרחק נסיעה לא קטן. הקשר ביניהם ממשיך, וייבי נעלמת מביתה כדי להמצא בשדה בלילות, לשכב בחיקו של קלן ולהביט עמו בשמים, לאתר קבוצות כוכבים ולקרוא בשמם. הקשר ביניהם מתפתח עד לכדי קשר מיני וכשהיא בת 14 פחות כמה שעות, קלן נתפס ומואשם באונס וייבי, אף-על-פי שלא היה אונס ולא אקט מיני של ממש. זה לא משנה הרבה באמריקה הכפרית הנבערת, המתלהמת והחשוכה. קלן אמנם מקבל אישור מאביה לנישואיהם של וייבי וקלן בגיל 14(!), אבל איתרע מזלם ובדיוק באותו יום נרצחים האב ליאם והאם ואל. 10 שנות מאסר נגזרות על קלן ובמעמד של פדופיל, חייו של קלן בכלא שווים כקליפת השום ומעמדו זהה גם בחוץ, בשחרור על תנאי.
כאמור, הרומן הזה מובא בכמה וכמה קולות: וייבי עצמה, קלן אהובה, איימי בת דודתה וגילה, רנה חברתה לדירה בקולג' ועוד כמה. תמיד צריך לשים לב מי הדובר ובאיזה תאריך. זה עוד החלק המעיק הקל.
ומה בסוף? שבע שנים עוברות. וייבי לא חדלה מלאהוב את קלן, שקנה לה עוד בגיל 13 טבעת אירוסין יקרת ערך יחסית. לקלן אסור לקבל מכתבים בכלא, אך וייבי לא חדלה לכתוב. כדי להמתיק את גלולת הרומן הירוד הזה, מספרים לנו שוייבי לומדת אסטרופיסיקה, וממש בסוף היא אף לומדת את חוקי השחרור על תנאי מתוך ספרי משפטים לא מעטים ומגישה עתירה המקלה על קלן ועל האפשרות שהם כן יתראו ויתאחדו.
אמריקה הלבנה במלוא זבליותה. עם עובד הרימו את הכפפה ותרגמו עם עטיפה צבעונית ולא מעט תמוהה.
זה לא שאני חסוד ונמנע מסיפורים לא שגרתיים, אבל זה עבר כל גבול אפשרי בדרך למטה. מי שמבקש ספר טיסה, כזה המטיסים מהיד בשאט נפש, ימצא פה את מבוקשו.
איך שלא יהיה, אני מעדיף את הזבל השחור היוצא מהקומפוסטר של מאיר שלו בגינת בר מהזבל הלבן האמריקאי הנחות. מאותו זבל אמריקאי לבן דוחה סבלתי גם בההיסטוריה הסודית של טארט.
