ביקורת ספרותית על שתיים דובים - ספריה לעם #673 מאת מאיר שלו
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 26 באפריל, 2017
ע"י Muhandes


שתיים דובים הוא ספר טיפוסי של מאיר שלו ומבחינתי זו מיד מחמאה וגם תיאור של מה אפשר לצפות לו. אני לא חושב שיש ספר של שלו שלא אהבתי (האהוב עלי הוא כנראה פונטנלה) אז לא פלא שנהניתי מהספר הזה. מצד שני, מי שלא אהב ספרים קודמים כנראה שזה לא יהיה יוצא מן הכלל.
ראשית, השפה. הכתיבה של שלו, כתמיד, על גבול הפיוט. הציטוטים וההתכתבות עם הטקסטים היהודים השונים פשוט מענגים עבורי. אני יודע שיש כאלה שאותם זה מעצבן, אבל מבחינתי השפה היא אחת הדמויות בסיפור והיא מובילה את העלילה קדימה. כמו בספרים אחרים, גם בספר הזה יש עיסוק רב בשפה הפרטית של המשפחה, "ערבובי הלשון" המשמשים כאמצעי לאיחוד והזדהות משפחתי. אני מאוד מתחבר עם זה, כמשהו שקיים גם במשפחתי.
אבל אפילו בהתעלם מהשפה, מאיר שלו הוא אמן הסיפור. הסיפור כתוב במספר צירי זמן, כולל מספר סיפורי ילדים המשולבים בספר, הנטווים ביד אמן לשטיח מרהיב אחד. העבר וההווה מתערבים, אך לכל התרחשות יש את מקומה בשירות הסיפור והעלילה, שהם המלכים והשולטים בכיפה. אהבתי במיוחד את החסכוניות של הכתיבה (ממש כך) וכיצד למרות העיסוק הרב בשפה, כמעט לכל מה שנכתב יש מטרה. זה עושה את הקריאה לסוג של הרפתקה של מציאת כל האקדחים התלויים על הקיר במערכה הראשונה. חדי העין יבחינו למשל באמירה כמעט סתמית וכלאחר יד על סוג פרחים שאינם אהובים על המשפחה, המשמשת הרבה אחר כך כדי להשוות אותם למישהו אחר.
הדמויות שכותב שלו הן מצד אחד גדולות מהחיים ומצד שני כל כך אנושיות. אי אפשר שלא להתחבר לצער של הדמויות ומצד שני להיות המום ממה שהדמויות מסוגלות לעשות. שלו כותב את הדמויות כישויות מורכבות, כמו שאנשים הם במציאות. זו הפעם הראשונה (למיטב זכרוני) שהסיפור הוא בגוף ראשון מנקודת המבט של דמות ראשית נשית, אם כי עדיין הדמויות העיקריות הם גברים. זה מה ששלו מבין ועל זה הוא כותב.
כמה דברים מונעים מהספר הזה להיות יצירת מופת. ראשית, למי שקרא את כל שאר הספרים של שלו, יש קצת חוסר חדשנות וחלק מהדברים נראים קצת מוכרים מדי. שנית, חסר לי מעט יותר הומור. הפעמים היחידות שבהן חייכתי היו כאשר זיהיתי ציטוט מורכב או הבנתי באיזה אמנות הוסתר אלמנט מסוים. לבסוף, הרגשתי שהיה פספוס של הזדמנות להעמקה של נקודת המבט הנשית. כאמור, שלו כותב על מה שהוא מבין.
לסיכום, ספר "מאיר שלוי" טיפוסי וקריאה מהנה מאוד, ארבעה כוכבים מתוך חמישה.
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מחשבות (לפני 9 חודשים)
ספר שהוא סוג של ספר מופת. חמישה כוכבים זוהרים, בוהקים ומסנוורים.





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ