הביקורת נכתבה ביום שלישי, 25 באפריל, 2017
ע"י זרש קרש
ע"י זרש קרש
לכל משתתפי האתר שאינם חצוים או שטרם גילו שהם חצויים - המשיכו להנות מברכת החיים המשעממים אותם מזכיר טולסטוי בפתיחה לאנה קרנינה, יופי לכם שאתם יודעים מי אבא ואמא שלכם, אינכם סובלים מדיסלקציה או צריכים להתמודד עם מפלצות אימתניות בדרך לקופה בסופר או להמצא בסכנת טביעה בבריכה בחודש אוגוסט.
תודות לצאצא קראתי ספר שככל הנראה יכולתי לסיים את חיי בלי לפתוח, אבל התענגתי ממנו ביותר. פרסי הנו נער אמריקאי ממוצע, או ליתר דיוק מתחת לממוצע - בציונים, במצב החברתי, המשפחתי, הסוציואקונומי ובתחושתו הכללית בעולם. מה שמטלטל את הוד קיומו הוא המידע החדש על אביו הנעדר והמסתורי, שמסתבר כלא אחר מאשר אל יווני מופלא ואדיר עצמה. תפנית זו בעבודת השורשים של ג'קסון מסבירה באחת את קשייו הלימודיים (עיניו מתורגלות לקריאת יוונית עתיקה, עם כל הכבוד לדיקנס), המשפחתיים (כן, ככה זה כשאבא שלך צריך לחזור לאולימפוס ולא ללמד אותך כדורגל בדשא), את מעברי ביה"ס התכופים ואפילו את ריחו הבלתי נסבל של אביו החורג. החיים היו יכולים להיות יפים בין אשכולות ענבים ונימפות, אלמלא הואשם פרסי בגניבת הברק הוא ה-ברק של זאוס, מלך האלים. אעצור כאן, רק אומר שפרסי ג'קסון בהחלט נקרא מכריכה לכריכה, החל מכיתה ד' לערך, אבל בהחלט גם אח"כ. אהבתי את ההנחה הפילוסופית שארצות הברית של אמריקה, כפי שהיא מוכרת לנו, הנה בעצם לא אחרת מאשר המשכה של יוון העתיקה, עם כמה שינוי קידמה די זניחים.
כיף. סוחף. אחל'ה. מעשיר את הצאצאים במיתולוגיה יוונית, מינוס אחד שאני כן בוחרת לציין הוא שאח"כ צפיתי בשיבה מורכבת וקשה יותר לספרים הקלאסיים. עם זאת, לא הייתי פוסלת קריאה בשל כך, אלא מעצימה יצירתיות כנגד.
יאלל'ה לאילן היוחסין שטרם סופר לכם!
9 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
לי יניני
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
ברוך הבא
|
|
|
-^^-
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
ואו, שמעי, זרש, חשבתי שכתבת פה לפני חודשיים, מסתבר שהפסקת לכתוב לפני חמישה חודשים.
איך הזמן עובר מהר.
בכל אופן, טוב שחזרת. (: |
|
|
רויטל ק.
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
:-)
הרבה זמן לא היית פה...
יופי שחזרת. |
9 הקוראים שאהבו את הביקורת
