אז, רק אומר, אם באתם לביקורת שאומרת "איזה ספר מושלם חסר פגמים", אתם בהחלט מוזמנים לא לקרוא ביקורת זו, כי היא ממש ההפך מזה. זו סדרה שצלחתי פעם ראשונה, אך ממש לא פעם שנייה. אולי זה בגלל שהתבגרתי יותר, כי לפני שנה מאוד אהבתי את הסדרה, אך הבנתי שיותר לא אצליח לקרוא זאת שוב. יהיו כאן הרבה ספוילרים [גם על גיבורי האולימפוס, אך קצת], בערך, קריאה על אחריותכם.
סדרת פרסי ג'קסון היא מאוד ידועה ופופולרית, אז ניסיתי לקרוא אותה, וכאן התוצאות של קריאתי: כל הפגמים שמצאתי. שלא תבינו לא נכון, לפעמים היו קטעים שאהבתי -סוף סדרת גיבורי האולימפוס, הקטע של סולאנג'לו, אך את שאר הקטעים... לא הכי אהבתי. ואתאר כאן מדוע.
דבר ראשון, ריק לא טוב בפיתוח דמויות. לא היה אף דבר שחיבר אותי לדמויות, לא היה שום התפתחות משמעותית בספרים האלו מלבד כמה התפתחויות רומנטיות -שביניהם אהבתי רק את סולאנג'לו-. אפילו את הדמויות שהרוב אוהבים, כמו פרסי ואנבת' מצאתי ריקים מתוכן. משהו ממש חסר בדמויות שלו.
דבר שני, העלילה עצמה לא הייתה משהו לפי דעתי. את הסדרה של גיבורי האולימפוס בקושי הצלחתי לסיים, כי באמת שהיה משהו חסר בעלילה, אני עוד לא ממש יודע מה, אך הרגשתי שמשהו חסר, משהו באמת משמעותי.אך רק את הקטע בספר הרביעי [של גיבורי האולימפוס] של ניקו מאוד אהבתי, זה היה קטע שבאמת היה שווה קריאה. -למרות שאני לא אוהב פרסיקו-.
בנוסף לכל זה, עוד כמה פעמים אני אצטרך לסבול את הקלישאה המציקה של גיבור שנלחם במישהו שחזק ממנו ומנצח? אי אפשר פשוט להתחזק יותר ולהפוך חזק יותר ולהילחם כשווה לו ואז לנצח? פשוט אין לי מה לומר בנושא, כי זה כבר חוזר על עצמו ללא הפסקה.
אז לא אהבתי את הדמויות כמעט, ולא את העלילה כמעט..אז מה עליי לומר ? ישנם כאלה שאהבו, זכותכם. לא שופט, אבל אני רק חושב שהקטע הכי טוב בספר היה ניקו, הדמות היחידה שהשאירה עליי חותם, והדמות שהכי אהבתי שם. הספר עצמו גרם לי כאב ראש, כזה שאומר לי שאני קורא משהו שאני לא ממש נהנה ממנו.
אם שואלים אותי, לכו לקרוא הארי פוטר, הרבה יותר שווה קריאה, לפחות לדעתי.














