ביקורת ספרותית על פרסי ג'קסון וגנב הברק - פרסי גקסון והאולימפיים #1 מאת ריק ריירדן
בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד
הביקורת נכתבה ביום שישי, 13 ביולי, 2018
ע"י とや。


אז, רק אומר, אם באתם לביקורת שאומרת "איזה ספר מושלם חסר פגמים", אתם בהחלט מוזמנים לא לקרוא ביקורת זו, כי היא ממש ההפך מזה. זו סדרה שצלחתי פעם ראשונה, אך ממש לא פעם שנייה. אולי זה בגלל שהתבגרתי יותר, כי לפני שנה מאוד אהבתי את הסדרה, אך הבנתי שיותר לא אצליח לקרוא זאת שוב. יהיו כאן הרבה ספוילרים [גם על גיבורי האולימפוס, אך קצת], בערך, קריאה על אחריותכם.
סדרת פרסי ג'קסון היא מאוד ידועה ופופולרית, אז ניסיתי לקרוא אותה, וכאן התוצאות של קריאתי: כל הפגמים שמצאתי. שלא תבינו לא נכון, לפעמים היו קטעים שאהבתי -סוף סדרת גיבורי האולימפוס, הקטע של סולאנג'לו, אך את שאר הקטעים... לא הכי אהבתי. ואתאר כאן מדוע.
דבר ראשון, ריק לא טוב בפיתוח דמויות. לא היה אף דבר שחיבר אותי לדמויות, לא היה שום התפתחות משמעותית בספרים האלו מלבד כמה התפתחויות רומנטיות -שביניהם אהבתי רק את סולאנג'לו-. אפילו את הדמויות שהרוב אוהבים, כמו פרסי ואנבת' מצאתי ריקים מתוכן. משהו ממש חסר בדמויות שלו.
דבר שני, העלילה עצמה לא הייתה משהו לפי דעתי. את הסדרה של גיבורי האולימפוס בקושי הצלחתי לסיים, כי באמת שהיה משהו חסר בעלילה, אני עוד לא ממש יודע מה, אך הרגשתי שמשהו חסר, משהו באמת משמעותי.אך רק את הקטע בספר הרביעי [של גיבורי האולימפוס] של ניקו מאוד אהבתי, זה היה קטע שבאמת היה שווה קריאה. -למרות שאני לא אוהב פרסיקו-.
בנוסף לכל זה, עוד כמה פעמים אני אצטרך לסבול את הקלישאה המציקה של גיבור שנלחם במישהו שחזק ממנו ומנצח? אי אפשר פשוט להתחזק יותר ולהפוך חזק יותר ולהילחם כשווה לו ואז לנצח? פשוט אין לי מה לומר בנושא, כי זה כבר חוזר על עצמו ללא הפסקה.
אז לא אהבתי את הדמויות כמעט, ולא את העלילה כמעט..אז מה עליי לומר ? ישנם כאלה שאהבו, זכותכם. לא שופט, אבל אני רק חושב שהקטע הכי טוב בספר היה ניקו, הדמות היחידה שהשאירה עליי חותם, והדמות שהכי אהבתי שם. הספר עצמו גרם לי כאב ראש, כזה שאומר לי שאני קורא משהו שאני לא ממש נהנה ממנו.
אם שואלים אותי, לכו לקרוא הארי פוטר, הרבה יותר שווה קריאה, לפחות לדעתי.
4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
とや。 (לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
אביביל'ה- גם לא הכי אהבתי את הארי, אך לפי דעתי העלילה זרמה שם בקצב יותר נחמד, ולמרות זאת בפרסי אממ פחות.
דידי- הקטע הוא שגם את העקשן מצאתי פחות מעניין, אז ניסיתי לומר שגם את הדמויות פחות אהבתי, כדי שיבינו מכל הבחינות למה הדירוג הזה.
דריזט- דבר ראשון, תודה רבה. אני די לא מעוניין בתוכן מיני ולפי סדרת משחקי הכס הסקתי שבטח יש המון גם בספרים, אז אני באמת חושב שאוותר, אבל תודה על ההצעה. מה שאני מנסה להעביר כאן, זה שבעצם אני לא מוצא סיבה להמשיך לקרוא את הספרים, כי רוב העלילה שם באמת לא מצאה חן בעיניי, ואילו הייתי אוהב את ההומור, היה נחמד, אבל אני טיפוס שדי קשה ממש להצחיק. נ.ב- אני לא חושב שמבחינה הגיונית זה יעזור ללמוד ש.ב בהיסטוריה מהר יותר, כי אז כל המחברת תהיה מלאה ב"פרסי הרג מפלצת ואז הופיע עוד מפלצת". אמנם לא הייתי צריך לצפות את כל מה שאמרת מריירדן, אך לפחות השתלשלות עלילה שתמשוך אותי לקרוא הייתי מצפה מספר בדרגת פופלאריות כזו, וזה לדעתי, לא היה.
דריזט (לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
אבל, הביקורת כתובה היטב ובשפה יפה, שפו.
דריזט (לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
כמו שאמרו מתחתיי, אני לא קורא את ריירדן בשביל עלילה, אני קורא אותו בשביל הומור, אקשן, הומור עצמי, הומור, מיתולוגה, הומור והומור.
מסכים איתך לגבי פיתוח הדמויות, הקלישאות וכ''ו.
אבל, זה לא מה שאתה צריך לצפות מריירדן.
פרסי ג'קסון מושלם למי שלא אוהב לקרוא, או רוצה ללמוד את שיעורי הבית בהיסטוריה יותר מהר, ההומור העצמי של פרסי אדיר, ואם בא לך ספרים עם עלילת תככים מורכבת ומתפתלת ומסובכת-לך קרא משחקי הכס.
דידי (לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
הרושם שלי היה שקוראים את פרסי ג'קסון יותר בשביל האקשן ופחות בשביל הדמויות.
אביבל'ה (לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
אני מבינה את הטיפוסים שלא אוהבים את פרסי ג'קסון.
אבל אני חושבת שפרסי, במיוחד כי כותב בגוף ראשון ולא בגוף שלישי, הוא דמות שהרבה יותר כיף להתחבר אליה מהארי פוטר.
דרך אגב: לפרסי יש המון פגמים במראה החיצוני והוא מתאר את עצמו כלא מושלם, אלא כמין סתם נער רגיל עם המון טעויות בחיים. אצל הארי פוטר, תמיד קוראים על אך הוא עושה את הקסמים המרהיבים ועל ההורים המדהימים שלו. מפו הסקתי כי הארי פוטר מושלם. ופרסי לא. לכן יותר התחברתי לפרסי ג'קסון ובכלל לספרים של ריק מאשר להארי פוטר.



4 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ