הוצאה לאור›הכורסא

שקד הוא כינויו של יון-ג'ה, שהחלק במוחו הנקרא שקד לא התפתח דיו מסיבה כלשהו, מה שהותיר אותו כילד ועתה כנער שלא יכול לחוש רגשות ובטח שלא להביעם על פניו.
יון-ג'ה לוקה באלקסיתימיה. הרגע בו אנו פוגשים אותו מספר את סיפורו הוא בגיל 15, בוגר חטיבת ביניים. השלג היורד כבד, יון-ג'ה מתכונן ללכת למסעדה עם אמו וסבתו, ושם לחגוג את יום הולדתו. יום הולדתו מסתיים בטרגדיה כשמטורף אחד פוצח במסע הרג בסיוע סכין, יש שיש

קראתי את כל הספרים המתורגמים של קריסטין הרמל. לדעתי האישית הספר הנוכחי עולה על כולם ומקבל ממני את הכתר.

הספר מגולל בתקופת מלחמת הועלם השנייה שפריז תחת הכיבוש הנאצי.

את העלילה קריסטין כתבה בשני מעגלים: עבר והווה שראשיתו במאי 2005 בספרייה הציבורית בוינטר פארק בפלורידה.

אווה טראוב אברמס, ספרנית קשישה בת 86, נתקלת באותו בוקר בכתבה על ספרן, המבקש להשיב ספרים שנבזזו במלחמת העולם השנייה לב

#
אפשר להסיק בקלות שאני מחבבת מאד חתולים. הראשונה הגיעה אלינו במקרה לפני שנים רבות כגורה חמודה ועזבה אחרי 24 שנים. היא חינכה דורות של כלבים (כולל כלב אחד, שונא חתולים ידוע, שהגיע לבקר ואת הלקח שהיא לימדה אותו – בסרקזם, ללא אלימות – הוא בוודאי לא שכח עד יום מותו). כל עוד היתה בחיים היו בבית רק כלבים לארח לה חברה, ומעמדה הייחודי נשמר בקפדנות. משהלכה לעולמה נוספו חתולים לכלבים. הם שיכנעו אותי – חוב

משפחה זה תמיד משהו מורכב, תמיד יש משקעים שנמצאים ועולים באמוציונליות ברגעים הכי לא מתאימים, האהבה והאנרגיה בתוך משפחה זורמת אחרת מאשר כשאנחנו עם חברים שגם הם סוג של משפחה. עם השנים הבנתי שאנשים סוחבים אתם משקעים שקשורים למשפחה ובעיקר הם תקועים על הרגע בו מילים נאמרו בלהט או חיבוק בכי בלתי נגמר. האם באמת דם סמיך ממים. בעלילה יש אהבה למשפחה שרובם היו בה בניתוק וכל אחד חי בקצה אחר. אבל היה עדין חו

#
שלום לך אמה! כמה נחמד לפגוש אותך בסאסקס, בחווה שהומצאה על ידי שונא-איכרים, סולד-מחקלאות, ולא חובב טבע גדול, במטרה להגחיך חיי כפר ולהכין כר פעולה נרחב לפלורה, הגיבורה. אבל הבדיחות יצחיקו אולי את מי שהמציא אותן. החידודים שנונים ומשעשעים אבל "לצחוק עד צרחות"??? (מריאן קיז מצוטטת על הכריכה האחורית) לא יודעת. לא אני.

פלורה התייתמה משני הוריה בגיל 20. היא לא התאבלה במיוחד – כמסורת שהיתה מקובלת באנ

#
אנדי ויר הוא אדם טוב ותמים. מאיפה אני יודעת? הוא מספר על סכנת השמדה די מיידית המרחפת על כדור הארץ (לא מגיפה, תודה לאל, גם לא מלחמה אטומית. יש עוד דברים שמסכנים את כדור הארץ ועם חלקם הורגלנו לחיות). לאור הסכנה כל מדינות העולם מתארגנות ומסכימות על פרוייקטורית, בעלת סמכויות בלתי מוגבלות. אתם מדמיינים מצב שמצליח לאחד את קים ז'ונג איל עם עמנואל מקרון? את אורבן עם איך-קוראים-לו מגרמניה? עזבו מדינות ש

מאז שקריסטין הרמל גילתה שדם יהודי זורם בעורקיה, היא מתמקדת ברוב ספריה בתקופת מלחמת העולם השנייה והשואה.

הספר הנוכחי מעורר השראה ומוכיח שוב כמה החיים וכוח ההישרדות האנושי חזקים.

יונה נולדה בשם אינגה להורים זיגפוריד יונה ואלווינה. היא נולדה עם כתם לידה בצורת יונה בצד הפנימי של מפרק כך ידה השמאלית.

כשהייתה בת שנתיים היא נחטפה על ידי קשישה יהודייה בשם ירושה.

את יונה ירושה גידלה ביער ו

משרתת יודעת את כל הרכילות במקום עבודתה, אבל היא גם רואה את הבגדים המלוכלכים, את המיטות הסתורות, השיער הפרוע וזה עוד כלום. משרתת צריכה גם לחמוק ממי שחושק בחמוקיה או דווקא להתמסר, כי אז יש טובות הנאה, תרתי משמע. לפעמים המשרתת אפילו נותנת הלוואה למעסיק נטול המזומנים. לא שהוא זוכר להחזיר.
סלסטין החלה עבודתה אצל כמה וכמה מעבידים ועזבה ממגוון סיבות, כולם בפריז. שם גם פיתחה טעם מעודן בבגדים, בבשמים, בדי

בשעת הקריאה של עמודי הספר האחרונים צלצל הטלפון בביתי. מצאתי את עצמי קופץ כנשוך נחש (או יותר נכון, במקרה שלי, כעקוץ עקרב...). מזמן לא נבהלתי כל כך למשמע צלצול טלפון תמים, והדבר נזקף לזכותו של הספר. או בעצם לחובתו, אילו הייתי לוקה בלבי עקב כך... בספר הזה אין ולו רצח אחד לרפואה, במרכזו לא עומדת תעלומת פשע מזוויע, אין בו כלל התרחשויות על טבעיות מזרות אימה, ובכל זאת הוא הצליח להפחיד אותי כהוגן. בכך מתב