ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שני, 2 במאי, 2022
ע"י לי יניני
ע"י לי יניני
קראתי את כל הספרים המתורגמים של קריסטין הרמל. לדעתי האישית הספר הנוכחי עולה על כולם ומקבל ממני את הכתר.
הספר מגולל בתקופת מלחמת הועלם השנייה שפריז תחת הכיבוש הנאצי.
את העלילה קריסטין כתבה בשני מעגלים: עבר והווה שראשיתו במאי 2005 בספרייה הציבורית בוינטר פארק בפלורידה.
אווה טראוב אברמס, ספרנית קשישה בת 86, נתקלת באותו בוקר בכתבה על ספרן, המבקש להשיב ספרים שנבזזו במלחמת העולם השנייה לבעליהם החוקיים. בתמונה המצורפת לכתבה צילום של ה"ספר השמות האבודים". החוקרים שמצאו את הספר לא הצליחו לפענח את החידה הטמונה בו.
אווה בוהה בתמונה וטוענת: הספר הזה הוא שלי ושל רמי.
אווה חוזרת הביתה, נכנסת למחשב לאתר של חברת התעופה "דלתא", ומזמינה לעצמה כרטיס טיסה לברלין. היא מתקשרת לבנה היחיד ומדווחת לו על ההחלטה. הוא לא הבין מה קרה לאמו, אבל בסוף הוא ילמד שאימא שלו היא לא מה שהוא חשב.
מה כל כך מיוחד בספר "ספר השמות האבודים" שאווה התעקשה לאסוף אותו מהספרן הגרמני? מי זה רמי? כיצד הספר קשור לאווה? איזו חידה טמונה בתוך הספר?
במעגל העבר – פריז 1942. אווה ברחה יחד עם אימא לאחר שאביה נעצר על ידי הנאצים. האימא והבת הסתתרו בעיירה קטנה, כשמטרתן שוויץ הניטראלית.
אווה מתגלה כבעלת כישרון בזיוף מסמכים. חוברת למחתרת הצרפתית ורשת זיוף מסמכים. תפקידה לזייף תעודות זהות, ומסמכים רשמיים עבור ילדים ולא רק ילדים. בעזרת אותם מסמכים שאווה זעיפה הילדים הועברו לשוויץ. תוך כדי עבודת הזיוף, אווה מחליטה לשמור את שמותיהם האמתיים של הילדים תחת צופן, כדי שיזכרו מי הם היו באמת.
רשת הזיוף נחשפת ואווה נאלצת לקבל החלטה. מה אווה החליטה?
ספר משובח, מרגש עם כתיבה מרתקת וכריכה יפיפייה. הסיפור נשען על עובדות היסטוריות וכולל מארג של דמויות בדיוניות, אמיצות ונחושות להציל ילדים מידיו של הצורר הנאצי.
בסוף הספר כותבת קריסטין הרמל על הרקע המקדים לכתיבתו ועבודת המחקר המעמיקה שערכה.
הספר חולש על מנעד רגשות: אהבה, בגידה, חברות, אמינות, אומץ לב, גבורה, נחישות, הישרדות ותקווה.
אל תוותרו על הספר הזה! הוא עוצר נשימה ופותח צוהר נוסף על תקופה מלחמת העולם השנייה וצרפת תחת הכיבוש הנאצי.
בשורה התחתונה: "כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו" (מסכת סנהדרין פרק ד).
ממליצה בחום!
לי יניני
הוצאה: הכורסא, מודן, פרוזה תרגום, תרגום: ניצה פלד, 373 עמודים, 2022
33 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
לי יניני
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
כרמלה אני רואה עין בעין איתך את שכתבת כאן. תודה
|
|
לי יניני
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
מירה תודה.
|
|
Mira
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
לי, כרגיל אני נהנית לקרוא את הביקורות שלך, לא אתייחס למה שפטפטו למטה..
לפעמים בא לי לשמוע ממך בע"פ את תקצירי הספרים כי בד"כ קשה לי לקרוא ספרי שואה. אבל תודה על הביקורת. |
|
כרמלה
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
אני חייבת להודות שעד לפני כמה שנים
הייתי בדעתם של יעל ומורי.
גם היום אני קוראת כמעט ללא יוצא מן הכלל, רק עדויות יד ראשונה, מחקרים או ספרים שכתבו בני הדור השני. אבל מזה כמה שנים דעתי השתנתה. אני מוצאת שישנם ספרים שנכתבו ע"י סופרות.ים שאין להם קשר ישיר לשואה, אך עדיין עשו תחקיר טוב וכתבו ספר ראוי, אפילו אם כלולה בו איזו מסכת אהבה. כל זמן שספר כזה שומר על רמה סבירה, הוא מתווך את השואה לציבור קוראות רחב מכל העולם, שלפני כן ידעו מעט,אם בכלל. אם להביא דוגמא מאותה התקופה - מיליוני קוראות לא שמעו לפני "פרש הברונזה" על המצור הנורא בלנינגרד. יש ספרים טובים ממנו בנושא, אך רובן לא קראו ולא יקראו אותו. מה שכן - נראה לי שיש אינפלציה בספרי שואה שמתרחשים בצרפת. יש מספיק סיפורים מארצות אחרות שנכבשו ע"י הנאצים, שיכולים להוות בסיס לספר. |
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
היל, כל מילה בסלע.
|
|
Hill
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
ואולי, מי שעולב באנשים אחרים מאחורי מסך, צריך לבדוק אילו מן חיים יש לו ומה מניע אותו לעשות זאת.
בהחלט הכל בסדר, רק מאסנו בזלזול, בניסיונות הפגיעה וכו'. |
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
אם כך, חן, הכל בסדר.
|
|
חן
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
אל תחמיא לעצמך לא נפגעתי ממך
רק התעצבנתי מהתנשאות שלך |
|
פרפר צהוב
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
מורי, האמירה הזאת לא במקום ובכלל לא צריך לזלזל בטעמם של אחרים.
גם אם ספר כזה הוא לא הסגנון שלי, אני לא שם את עצמי כפוסק לאיכות הספרים, ובטח לא מנסה לפגוע באנשים באופן אישי. הגיע הזמן לחשוב לפני שכותבים תגובה שעלולה לפגוע באחרים. |
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
מישהו עוד נפגע ממני? ברצינות.
|
|
חן
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
לי כל הכבוד על התפאקות לא להגיב לי היה יותר קשה לא להגיב לזלזול הקבוע של מורי במי שלא מסכים איתו .
|
|
לי יניני
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
התאפקתי לא להגיב לכל התגובות כאן.... במקרה נכנסתי עכשיו ומה אני רואה???
מי שקורא את הרמל יש לו חיים קטנים.
מורי ממרום גילי אני יכולה להגיד לך לכל העולם ואשתו שאין לי בכלל חיים קטנים ואני מאוד מאושרת בחיים שלי. תודה לכולם על התגובות נשתמע בסקירה הבאה וחג עצמאות שמח לכולנו |
|
חן
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
לא הבנתי את הכוונה בחיים קטנים?
אני צריכה לראות את זה כעלבון? |
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
נמחק מאי הבנה.
|
|
Rasta
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
גם בחנות מורי מצליף במי שקונה ספרים של ק׳ הרמל, לא רק מאחורי מסך...
|
|
חן
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
מיקה אני לגמרה מסכימה איתך כתבת יפה
כמו שרשמתי כל ספר של הרמל בסופו היא מוסיפה את כל המחקר שעשתה כל הספרים והמאמרים הפעם אני לא רשמתי את הביקורת אבל רשמתי כבר ביקורות על ספרים של הרמל וקיבלתי תגובות דומות זה לגמרה מוריד את החשק לרשום ביקורות באתר |
|
מיקה
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
לא חשבתי להמשיך בשיח כאן,
אלא שנכתבו דברים שמבקשים זאת: הטון המזלזל - יעל הר מדוע את סבורה שהספרים נכתבים עפ"י מידע ויקיפדייה, מאין הבאת את זה?!? הטון המתנשא והמזלזל הזה - מדובר בספרים המבוססים על סיפורי דמויות שהיו ועל סיפורן, על אירועי היסטוריה בערים מסוימות והכול כמובן תוך הוספת תוכן סביב כדי לייצר ספר קריא ומעניין. בסוף כל ספר תקציר התחקיר.
כל אחד שיקרא מה טוב ומדבר אליו. טוב לכם? תקראו. לא ראוי בעיניכם (כמו שבעבורי ספרי מאיר שלו לדוגמא משעממים ומיותרים) - תעזבו. אבל למה ככה - מה שאותי הביא להגיב כאן מלכתחילה זו שנאת החינם והבוטות וההתנשאות המנומסת יותר או מנומסת פחות שזורעת ושקוטלת ושכל כך קל להתבטא אותה מאחורי מקלדת. ויותר מהכול עוד בימים כאלו - מי שמכם? זה הכול. ימים קלים על כולם |
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
חן, היה לי משהו טוב להגיד, אז אמרתי.
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
מסכימה עם מורי ועם פרפ"צ.
בזמן האחרון התרבו הכותבים שכל הקשר שלהם לשואה הוא וויקיפידיה. הם מן הסתם רוצים לעשות את הסיפור יותר דרמטי ומרגש (כאילו זה אפשרי) ובזה הופכים את השואה למה שלא היתה. אני חושבת שזה אינו תורם לזיכרון - כי כל הסיפור פה הוא בדיוני, עם דגשים שלא היו ולא יכלו להיות כשהדבר קרה. מדובר, כמובן, בדעתי הפרטית בלבד ואין לי שום יומרה להכתיב למישהו מה לקרוא או ממה להתרגש. |
|
חן
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
בהחלט שכל אחד יקרא את מה שהוא אוהב
אבל יש כאן נטייה לזלזל בספרים בלי לקרוא אותם אם אין משהו טוב להגיד על הספר על תגיבו בכלל. אני חושבת שהסופרות שרושמות ספרים על השואה קוראות הרבה לפני שהם נוגעות בנושא כזה קשה אני חושבת שהספרים האלה מחזקים את זיכרון השואה ומונע הכחשתה |
|
פרפר צהוב
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
אני קורא ספרים על השואה, אבל רק עדויות ומחקרים אמיתיים.
לדעתי, ספרים בדיוניים משטחים את השואה לרמה של סיפורי מתח והרפתקאות. עם זאת, שכל אחד יקרא מה שמוצא חן בעיניו. |
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
מיקה, אני שמתי את עצמי ואני שמח בתפקיד זה.
|
|
מיקה
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
הדיון הזה כפשוטו - הזוי. הזוי וכבר מקומם!
גם עבורי השואה אינה רק זיכרון כי אם הרבה יותר. והספרים הללו, בטח של של ק' הרמל ודומיהם הם טובים מאוד. וטוב מאוד שנכתבים ושרואים אור. וטוב שהם קריאים וטוב מאוד שנקראים. וטוב שפופולריים וטוב ששומרים על זיכרון ותודעה. ומשמרים חלקי היסטוריה וידע ומעניינים.
ומי בכלל שם את זה או את אחר לקבוע מה טוב שיוצא לאור ומה רע לקרוא. ומה איכות ומה קשקוש. בימים אלו של בין שואה לזיכרון - כמה אפשר להכיל זלזול ובוטות והתנשאות. כמה קל לשבת מאחורי מקלדת ולפזר הבל ושנאת חינם והביקורת טובה |
|
חן
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
סמוך עליי גם בשבילי השואה אינה רק זיכרון והרווח שבין פסח ליום עצמנאות.
זה ספרים מעולים על תקופה מאוד אפלה בהיסטוריה היהודית |
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
חן, תסמכי עלי. בשבילי השואה אינה רק זיכרון והרווח שבין פסח ליום העצמאות.
טוב היה שספרים כאלה לא היו רואים אור.
|
|
חן
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
איזה ספרים כבר קראת שאתה נותן כינוי חריף?
אני מניחה שאתה אומר את זה מקריאה ולא מסתם זלזול בספרים שבאמת טובים ודווקא מחזקים את זיכרון השואה זה מה שאני חושבת |
|
אנקה
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
תודה. למדתי ביטוי חדש.
|
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
קשקושואה זה קשקוש של שואה. כינוי גנאי חריף נגד ספרים העושים
בזיכרון השואה כבשלהם ובעיקר מתעשרים מזה.
|
|
אנקה
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
מורי, במטותא, מה זה בדיוק קשקושואה ? מילה בצרפתית או עברית לא צחה ?
|
|
cujo
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
ביקורת מפתה
אבל התקציר מזכיר את המבנה הסיפורי של הזמיר\ קריסטין האנה.
|
|
חן
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
היא מעולה אחת הסופרות אוהבות עליי
היא יודעת לכתוב ולרגש היא נותנת הרגשה שאתה בתוך הסיפור שלה היא כותבת המון ספרים על השואה ונאמנה למקורות זה הספר הטוב ביותר שלה |
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
הצליחה לך ההתלהבות, אבל מבחינתי היא מי שהמציאה את הקשקושואה.
|
33 הקוראים שאהבו את הביקורת