רוצים ספר מעצבן יחסית?
מה עם אריק רקס?

אהמ.. החייאה? [לזה התכוונת טוטי?]

טרילוגיית "מילניום" מאת סטיג לרסון.

אבל לא נורא, לרסון כבר שילם את המחיר...

הקבוצה הזאת עוד עדיין פעילה??.

אינקרסרון....
כל כך לא שווה קריאה, ניסיתי לקרוא המון פעמים כי המליצו לי על זה, אבל כל פעם פשוט לא יכולתי לקרוא יותר מכמה פרקים ואז כבר נכנעתי והפסקתי. ולפי מה שהבנתי ספר ההמשך עוד פחות טוב :( כל כך משעמם, לא מתקדם וחוזר על עצמו. בקיצור, תחסכו לעצמכם את הזוועה

הדיון הראשון שלי כאן: ווינטר בלו. מוהאהאהאהא!
התבנית של הספרים היא תמיד אותו דבר, תמיד יש מקרים משפחתיים עאלק מצחיקים שתקועים פה ושם ומחרפנים אותי, והעלילה פשוט פלצנית, פתטית ומשעממת!
חוץ מזה שווינטר היא ילדה מושלמת: מנומסת אך גם חכמה והרפתקנית, יפהפיה עם שיער מבושם ובלונדיני (כמובן- כי רק הבלונדיניות יפות), כל בן פיות מזדמן מזיל עליה ריר והיא תלמידה מצטיינת ובת מצוינת להוריה.
*קולות הקאה*

נזכרתי בסופרת אחת שפעם חיבבתי את הספרים שלה.
באמת, באמת, שאני מתביישת בעצמי עכשיו LOL
מישהו שמע... טוב, אני הולכת לנבל את הפה לרגע... על... זהר אביב? (מקיאה)
ןוכוןרכחמגדכיומכגולימכולימכוליכיולטעכוליטרכו. איכס.

נרניהההההה! אני כל כך שונא את הסדרה הזאת!
אני חושב שלמרות שק.ס לואיס היה "חבר" של טולקין, הוא העתיק בצורה גרועה הרבה דברים, והוא לעולם לא יכתוב כמו טולקין. הדמויות שטוחות ובריטיות להפליא, אין כמעט תיאור של כלום, כשקראתי את הספר הראשון, ראיתי לפני זה את הסרט, וכל הזמן סבלתי את העלילה לקראת הקרב הגדול, אבל גיליתי שזה בכלל לא מתואר, וזה כתוב בשני מילים! מה שאני הכי שונא זה את ההטפות הנוצריות האלה לכל אורך הספר, שהם גורמות לי להרגיש רגשות אשם על זה שאני יהודי. בשביל מה לעזעזל הוא מכניס את סנטה קלאוס ואת חג המולד, אתה כותב סיפור פנטזיה למען השם!!!

הערפילאים- *ה*ספר הכי טוב שקראתי! אבל רק בעיה אחת-
מה שכתוב על גב הכריחה מטעה ומרטיע את כולם. זה אכן הסיפור, אבל כתבו אותו בצורה שכל כך לא מתארת טוב את הספר, ואחרי שקראתי את המאחורה חשבתי לי "אוקי, אני יקרא את זה רק בגלל ים ההמלצות, אבל זה נראה רע". עובדה שזה הספר האהוב עלי עכשיו.

ליאת רוטנר, ומבחן קבלה. |מקיא|
זה פשוט ספרות זולה! והשם של הספר?! מה הוא קשור?!
מה, בגלל שבתחילת הספר יש קטע קצת של כמה עמודים על מבחן קבלה?! הספר בכלל על נערה עניה שעוזרת למישהו שנפצע בפיגוע עם השיעורי בית. אז בגלל קטע קצרצר בתחילת הספר, לתת שם שבכלל לא קשור לעלילה?! באמת!!
וליאת רוטנר- אותו סוג ספרות, ממש. הספר שלה "תנו לגדול בשקט" על ילדים שבאים למחנה קיץ וממתאהבים, ואז הם נשארים שם לפנימיה כדי שהם יוכלו להיות ביחד. ואחת הדמויות, העלילה המרכזית שלה זה שנהרסה לה התמימות בגלל בפדופיל הסתכל עליה. (הוא לא עשה לה כלום דרך אגב, סתם הסתכל עליה). עוד דמות, העלילה המרכזית שלה זה שהוא מאוהב במישהי מרושעת ויש מישהי ממש חמודה ונחמדה שנלחמת עליו, ובסוף היא מראה לו שהיא מרושעת והם ביחד. הקיצ'יות חוגגת בספר הזה. ומה הקונפליקטים? הם מתבישים להגיד שהם מאוהבים, ויש נערה סנובית אחת שלא נחמדה אליהם. זה *הכל*.

מחזור כישור הזמן
זה לא שאני שונא את הספר, אבל הוא ארוך יותר מהסיפור שלא נגמר (וכשאני אומר את זה אני מתכוון לספר אחד בסדרה, ויש תריסר ספרים.) וגם נמרח ממש,לדעתי היה אפשר לצמצם את הסדרה לחמישה ספרים בלי להוריד אפילו אירוע אחד מהסיפור.
אני פשוט עצוב על היערות שנאלצו להיכרת כדי להכין את כל הספרים האלה.

דמדומים (ספרים )
זה נורא לדעתי , בלה מדוכאת ואדווארד "מושלם"
אחרי 4 פרקים לא שרדתי קיטשי ,מטומטם וזול לטעמי

הסיפור שאינו נגמר.

מסיבה פשוטה:

הוא אינו נגמר!!!

חוק הקוסמים הראשון!

(מוזמנים לקרוא את הביקורת המכסחת שלי ^^)

מי מסכים איתי?

יש ספר אחד, אני לא זוכרת בדיוק איך קוראים לי, נראה לי "לונדון" שהצעה שלי, תשרפו - חומר בעירה ממדרגה ראשונה, פשוט נוראי. אין שום הגיון. ואל תגידו לי שגם שמדע בדיוני/פנטזיה אין היגיון, כי יש היגיון, פשוט שונה מהרגיל. שם אין הגיון.
נוראיייייייייייכס.

הקבוצה מתה.
נעשה לה קבורה ראויה?

הפנימייה שלא הייתה
חבל על העצים שנכרתו כדי להוציא את הספר לאור

מלכוד 22 מה כל כך מיוחד בזה??????
רק אני לא מבין מה גורם לספר להיות רב מכר??

דשא סינטטי ניתן לבנות יערות ומשטחים של דא קבוע

ספר בסדר:
יומני הסודי ביותר 3

ספר משעמם מאוד הקרקס הגיע.

ספר לא משהו:
הפנינה הכחולה.
ההתחלה טובה ואז כשזה מגיע לגמד כבר די התרגשתי ואז זה הלך והדרדר... חשבתי לעצמי שאולי העלילה תשתפר אבל היא לא השתפרה והספר הפך מ- "טוב" ל-"לא משהו" ואני לא רוצה לסיים אותו...

משהו שעצבן אותי בספר 19 דקות (אך זה נמצא בעוד ספרים).
הסופרת תוהה שם האם כיוון שגברים אינם משתמשים ברגשות לכן עם הגיל הרגש שלהם מתנוון.
אם זה היה הפוך, שסופר יכתוב משהו מעין זה על כל הנשים האם זה לא היה נתפס כגזענות??
ובקיצור מיותר ומגעיל.
נ.ב. דווקא הספר לא רע בכלל.

מה אתם חושבים על חיים חיימוף?
קראתי עכשיו את 'לפתע ביום בהיר' שלו והתאכזבתי.
מישהו קרא משהו שלו (יש לו כמה ספרים)?

אני לא יודעת מה לגביכם אבל יש ספר אחד שפעם אהבתי ועכשיו התחלתי לחשוד במוזרות שלו:
ילדי המנורה הרפתקת אחנאתון...

בפעם הראשונה חשבתי שהוא נחמד ובפעם השנייה גיליתי בו קטעים משעממים וקצת מטומטמים...

ספר גרוע:
המירוץ אל אטלנטיס

מי שקרא, מבין.
אפילו לא גמרתי אותו, התחלתי לקרוא, השתעממתי, דילגתי לסוף וקראתי את הקטעים שהיו יותר טובים...
ספר משעמם מוות!!!

מועדון הקארמה

הייתי צריה לדעת-אליסון נואל חתומה בגב הספר ומשבחת אותו בכל פה.והיא גם חברה ממש טובה של הסופרת.

רדוד.

קלידוסקופ של יעל רוזמן ספר לכיסוח!!!!

מה אתם אומרים לב של דיו שווה לקרוא או שזה ספר ששווה כיסוח?

לאף אחד אין ספרים לכסח??????????

תקצירים על כריכה,שלא באמת מתארים נכון את הספר.

''טעמה העצוב של עוגת הלימון'':
עפ''י התקציר,זה די ספר לנוער.


חבל שקראתי.אם הייתי קוראת שאני בת 30,נגיד.
הייתי נהנית יותר



חבל

:/

סדרות הספרים של לאוניד בלייטון.

הם עושים שם שמהו חוץ מלאכול?????

יבשששששש


טוב

זה ממש מעצבן שישי ספרים שהשם של הסופר כתוב על כל הספר
ולמטה בקטן קטן קטן
השם של הספר.


זה מציק


נכון?

אולי זו הפרעה נפשית, אולי אני מפספסת משהו שברור לכולם, אבל ז'וזה סראמאגו בלתי קריא בעליל. זה לא שלא ניסיתי... באמת.... על "הבשורה עפ"י ישו" התגברתי בקושי, ב"דברי ימי מנזר" הצלחתי לצלוח בערך שלושה רבעים מהספר, אבל מכאן זה רק התדרדר. ב"מצור על ליסבון" נשברתי כבר אחרי חמישה עמודים, וזה לא קורה לי הרבה.
למה כל כך קשה להוסיף רווחים בין הפסקאות כדי שאוכל לעקוב אחרי דיאלוג? מה היתרון בטקסט דחוס כל כך?

בתור אישה חרדית תמיד מרגיז אותי לקרוא ספרים שנכתבו ע"י סופרים חילוניים שמדברים על העולם החרדי, ברוב המקרים מה שאני לומדת מהם זה על הבורות שקיים אצל החילוני הממוצע בכל מה שקשור לדת וחרדים, אני פשוט לא מצליחה להבין את האובססיה שיש לציבור החילוני בכל מה שקשור לחרדים, האמת שזה ממש כואב לי לראות את זה, לפי דעתי זה סתם גורם לקרע גדול יותר, הסופרים האלה ניזונים מכל מיני שמועות ודברים ששמעו בתקשורת, דברים שכל קשר בינם לבין המציאות הוא מקרי בהחלט. (2 סופרים שהפסקתי לקרוא מזמן בגלל הנ"ל הם רם אורן ונעמי רגן)

לא מזמן קראתי את ״אות מאבשלום״ הרעיונות היו מאוד יפים אבל הסופרת פשוט לא הצליחה לעלות אותם על כתב,נאווה מקמל עתיר היא סופרת מצוינת אני חושבת,אבל כנראה היא פשוט לא יודעת לכתוב ספר היסטורי....הספר מרדים ומשעמם....

בשנה שעברה קראתי ספר שזעזע אותי. הספר נקרא "סיפורה של טרייסי ביקר" עשו עליו סדרה שהיא גרועה ביותר אבל לא יותר מהספר. הרעיון יפה אבל הביצוע לא. אני שונאת את הספר הזה והסופרת הציגה את כל הילדים בבית היתומים כרדודים, שטחיים, חסרי חיים, ובעיקר עלובים. האם זה המסר שהיא מנסה להעביר לנו? מה אם ילד אמיתי שהיה בבית יתומים ואומץ יקרא את הספר הזה? זה יהיה נורא לילד המסכן! לחשוב שחושבים שכל הילדים חסרי אם ואב אמורים ליהיות כאלה נוראיים פשוט מחליאה אותי! אם הייתי יכולה הייתי באה לסופרת ויורקת עליה. ועל הספר שלה. זה פשוט נורא!

ברצוני לכסח ת'צורה לחוברת הקומיקס בעלת הכריכה הקשה יומנו של חנון!
לסכם בשתי מילים ולא יותר: גועל נפש! או בשמונה מילים: בחילה אחזה בי בעת שקראתי את הדבר הזה!!!!
איך אנשים חושבים שזה מצחיק, בחיים לא קראתי הומור יותר רדוד מזה! ושאני לא אתחיל בכלל לדבר על הציורים!
נורא, נורא, נורא, נורא!!!!!!

ברצוני לכסח את תעשיית הספרים החרדית.
יש ספרים מעולים שנכתבו ע"י חרדים ובעבורם, אך הרוב המוחלט של הספרים המיועדים לחרדים הם ברמה נמוכה עד שכלל לא ראויים להיקרא ספר.
רק בספרות החרדית יכול להיות "סופר" כמו נחמן גרשונוביץ שמערב כתיבה טובה בקטעים מסויימים (תיאור הפיצוץ הגרעיני בהירושימה לדוגמא בספר תופת) עם סיפור הזוי לחלוטין ברמה שמביישת ילד מטורף בן חמש. כך לדוגמא יכול אדם לרוץ על קירות זקופים ועוד אין סוף דברים "הגיוניים" מסוג זה כשהכל טבול בים מלל מייגע בספרות ברמה נמוכה ומטה.
דוגמא נוספת זה ספר חרדי שנקרא "השידוך" (לא מופיע בסימניה ולא חסר כאן)בו מוחבאת פצצת מימן בתוך ידית מזוודה!!! וכמובן שאידיוט שיכול לכתוב כזה דבר גם שאר הסיפור באותו רמה..
המדהים הוא שספרים מסוג זה יש להם ביקוש וה"סופרים" הכותבים אותם לא פושטים רגל.
ובקיצור בספרות החרדית כל מה שמודפס זה ספר.

"החברה שלי אלין" הוא ספר מטומטם, מחריד, מזעזע, מטריד, מתסכל ובעיקר - מעצבן. הדמויות [או לפחות המספרת] אנוכיות בצורה שכמוה - הייתי רוצה להאמין - ניתן למצוא רק בין דפי הספרים. העלילה מתחת לכל ביקורת, ואין שום הצדקה למעשה המגעיל של המספרת - זה שבעצם הוביל את העלילה כולה.
במהלך הקריאה מצאתי את עצמי מתפרצת בכעס על הילדה הזו, שהרסה כל כך הרבה באמצעות שקר אחד קטן.
תתרחקו מהספר הזה. רק המחשבה עליו מכעיסה אותי. תתרחקו ממנו, ואל תתנו לו לייצג שום דבר מלבד דוגמא לספרות הגרועה ביותר שקיימת. אני לא מבינה איך הוציאו ספר נורא שכזה לאור.
תגובות יתקבלו בברכה ^^

טוב, נראה לי שעומדים לסקול אותי, אבל לא חשוב.
הנסיך הקטן.
זה נראה לי כל כך אידיוטי. מה החוכמה הגדולה בספר הזה? איזה רעיונות "קסומים" חבויים בו? זה מטומטם!
אז יש שיגידו שהוא מחזיר את התמימות הילדותית, שהייתה "כשהיינו ילדים", אבל ילדים הם לא ככה, איזה ילד היה "תמים" בכזו צורה?
למה כולם מתלהבים ממנו, עוד לא הבנתי.

ברצוני לכסח את סדרת סיפורי "דני דין" (הרואה ואינו נראה).
הרעיון נסבל אך הכתיבה אידיוטית במיוחד, העלילות בסיפור מתחלפות בקצב מסחרר והרמה כ"כ נמוכה עד שאני לא מצליח להבין מה גורם לאדם בוגר להביא לדפוס קשקוש ברמה של כיתה ג'.
אם הייתי כותב כזה סיפור הייתי מחביא את זה כדי למנוע ממני את הבושות וכל פעם כשהייתי נפגש בזה במקרה הייתי מסמיק ומחוויר מבושה.

הפולשים מאת מייקל מרשל בהוצאת ינשוף:

זה הספר הראשון שקראתי של הסופר ואני באמת לא מבין איך אפשר להתלהב מאוספי השטויות שהסופר הזה מגבב!
זה אחד הספרים הגרועים ביותר שקראתי (הוא אפילו זכה להיכנס לרשימה השחורה שלי...)

פירטתי את הסיבות כאן: http://simania.co.il/showReview.php?reviewId=36630

פסק הדין שלי חבל על העצים... מה דעתכם?

הנרדף
http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=214560

מה זה הסגנון הזבל הזה?????
לא נראה לי שאם כותבים כל 5 מילים מילה גסה זה מוסיף קוראים....
ספר אמור להכתב בסגנון מכובד
לפחות קצת כבוד לקוראים....

הטמפלר האחרון
http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=145461
התאכזבתי נורא מהספר "רב המכר"
הוא לא יותר מחיקוי לצופן דה וינצ'י (שיצא לפניו). בדיוק אותה עלילה.
איזה נס שלפחות החפץ שאותו מחפשים השתנה ככה היה קצת עניין בקריאה.....

אני תעבתי את הספר "מלחמת הפאיות"... זה כזה ספר מטומטם

''יומני הנסיכה''.
הספר הזה מעצבן.
הוא כתוב לילדות קטנות.
אבל התכנים בו לא מתאימים.
ספר שצריך להעלים.

התאכזבתי קשות מאליסטר מקלין.
גשר שער הזהב אמנם לא נופל ממאות אלפי ספרים מיותרים אחרים שנכתבו, אבל למה סופר ברמתו צריך לכתוב ספר סתמי ורדוד? למה?!?!

ספר "בן החמאס" הצליח לקומם אותי
בספר הוא מצדיק את הלינץ' בראמאללה בכך שיומיים קודם נהרגו שני ערבים בהפגנה. הוא רק שוכח לציין שהם לא נהרגו כי הם נכנסו לישראל אלא כי התפרעותם גרמה לפגיעה בהם (בצדק או שלא אבל לא זה הנושא). מהתיאור שלו משתמע (וזה במכוון נכתב כך!!) כאילו הייתה הפגנה שבה עשו לינץ' בשני ערבים.
וזה עוד ספר כאילו ידידותי לישראל..

אתם יודעים איזה ספר באמת לא אהבתי. "טוב נגד רוח הצפון" ספר פשוט מייגע כל הספר הבן והבת מדיינים דרך אמיילים זה מ-ש-ע-מ-ם...
(וכותבים שזה רב מכר עולמי ח..ח..)

המירוץ אל אטלנטיס.
מה שמכעיס אותי בספר הזה.זה שלא מספיק שעל כל עמוד שני יש רצח כלשהו.אלא שהסופר מואיל בטובו לתאר בדיוק איך זה קרה.זה מזוויע!המילה שכתובה שם הכי הרבה זו דם!
מה דעתכם?גם אתם קראתם ספר שבו יש תאורים מעצבנים(כמו אוכל למשל,או נופים)עד שזה מייגע.כמו בקלאסיקות שמתארים המון ואין הרבה עלילה...

רציתי לכסח את כל הספרים שיוצאים על מנהיגים בחייהם ובמותם כמו הספרים על רבין, שרון, טומי לפיד, אריה דרעי ועוד ועוד (וזה רק מהשנים האחרונות). מדהים איך מנסים לצייר את האנשים האלו בצבעים כמעט על אנושיים, כשבסך הכל מדובר באנשים שאמנם יש להם הרבה זכויות אבל בסך הכל רובם ככולם הם אנשים קטנים ואנוכיים שכמעט תמיד האינטרסים האישיים זה מה שהיה באמת חשוב להם והמדינה על מליוני אנשיה אולי בעדיפות שנייה ושלישית.

את הספר ילדי הורין של טולקין קצת קשה לכסח. קודם כל הספר באמת יפה ודבר שני אתם יודעים... טולקין......
אבל בכ"ז הייתי רוצה קצת לכתוב נגד הספר הזה
אני יכולה להבין שלא כל ספר אמור להגמר בהפי אנד אבל למה הסיום צריך להיות כ"כ טראגי ונוראי? מדוע היה צריך לסיים עם כל הדמויות בצורה כ"כ מזעזעת? מה א"א היה לגמור את הסיפור בצורה כזאת שלא תגרום לי לבחילות????????

http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=562095

בוקר טוב לכולם.
לרגל הצטרפותי לאתר הסימנייה העלתי פוסט חדש בבלוג שלי.
הבלוג שלי נקרא "המקטר" הוא מתפרסם בוורדפרס ובפייסבוק ובו אני מקטר על מגוון דברים שמרגיזים אותי.
אתם מוזמנים להיכנס ולקרוא- http://hamekater.wordpress.com/
או להצטרף כחברים בפייסבוק ל- מקטר המקטר
מקוו שתיהנו.

בא לי לכסח את חברי סימניה אפשר???
אין ספק שזה אתר מדהים עם אנשים מדהימים אבל יש כאן תופעה מעצבנת מאוד לדעתי. ביקורות שמשבחות ספר זוכות להרבה תגובות תומכות. ולעומת זאת ביקורות מעולות שקוטלות ספר או רק מבקרות ספר חלקית לא זוכות לתמיכה רבה. ובקיצור רוצים רק ביקורות בסגנון איזה ספר מדהים בלה בלה בלה...
אני ממש לא נגד ביקורות שמשבחות ספר אבל אני בעד שידעו להאריך ביקורת ולא רק שבחים לספרים.

בא לי לכסח שורה מתוך ספר.אפשר?
בספר תנו לגדול בשקט של ליאת רוטנר יש שורה שאני ממש לא מסכימה איתה:
''תומר השתתק ונתן לסקסופון ליפול ברכות על הדשא''(ציטוט חופשי-למי שיש את הספר בבית שיתקן אותי)ומה שמעצבן אותי זה שכל,אבל כל הנגנים שאני מכירה(וגם אני מנגנת)לא יתנו בחיים לכלי שלהם ליפול.גם לא על דשא.אפילו עם תשימו מיליון כריות על הרצפה הם לא יפילו את הסקסופון/קלרינט/חליל.
ויש מקרים שבהם אתה נוגע בטעות בתיק של כלי כלשהו וכבר בעל הכלי רוצח אותך במבטו.....
לא יודעת כלום מהחיים שלה ליאת הזאתי...

הזקן: הכיסוח שעשית ל"מלכים ג'" של הסופרת הבינונית (שמשום מה זכתה בכמה פרסים לספרות) יוכי ברנדייס הוא מדהים. כתיבה מעולה, תוכן איכותי ואני מסכים איתך בכל מילה.
לדעתי הסיבה שסיפרה כל כך פופולארי הוא שאנשים אוהבים להרגיש שהם "חשפו" את האמת שהוסתרה מהם ומוכנים לשלם על כך בקריאת ספר רדוד ובהרדמת חוש הביקורת העצמית.
זה גם סודם של ההיסטוריונים החדשים וזה גם סוד הצלחתם של ספרי הקונספירציה בסגנון "מי רצח את יצחק רבין" ועוד אלפי ספרים אידיוטיים מסוג זה המסבירים שאת התאומים הפיל המוסד ואת קנדי רצח ה-FBI. ולמרות רמתם הרדודה של הספרים ומסכת הראיות שגם ילד בן 5 יכול לפרוך או לפחות להטיל בזה ספק שיוריד את הקונספירציה למקומה הראוי לה - הרבה הרבה מתחת לסבירות, יש לספרים אלו קהל קווראים גדול מאוד ואלפי מעריצים.
חלק מאותם ספרים למרות היותם הזויים מעלים שאלות שיש מקום לבדוק אותם (לדוגמא ספרו של ברי חמיש הנ"ל על רצח רבין) אך גם אם יש מה לבדוק ולעיין בראיות שהובאו בספרים אלו ברור שהמסקנות של הסופרים האלו הזויות ומטורפות ולמרות זאת ספרות זאת זוכה למעריצים רבים שמרגישים שסוף סוף הם הצליחו להבין את מה שכולם לא מבינים והם שותפים לאיזה סוד מיוחד.
ובקיצור רק כתבת ספר קונספירציה או ספר שטוען שההיסטוריה שונה מהידוע ואתה כבר לא צריך ראיות, לא מסקנא הגיונית ואף לא כישרון כתיבה ומובטח לך שסיפרך יהיה רב מכר.

http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=10486
הספר המזרח התיכון החדש הוא ספר אינפנטילי שרואה את כל הסכסוך הישראלי פלסטיני ברמת ראייתו של ילד בן 7 בערך. הכותב (הנשיא שמעון פרס) שהוא אדם רב מעש מתגלה בספר כאדם שראייתו פגומה במקרה הטוב. איך אפשר לכתוב על הסכסוך במזרח התיכון ולהתעלם מהרקע הדתי שאיננו קשור כלל לכיבוש. איך אפשר להתעלם מכך שרוב רובם של הערבים (וודאי הפלסטינים) רואים בכל הארץ אדמה פלסטינית שצריכה לחזור לידים פלסטניות נקיה מיהודים?!
אינני אומר שלא צריך לבדוק את האפשרויות להגיע לשלום, או לחילופין להפסקת אש קבועה (שלום קר) אבל זה צריך להיעשות בעיניים פקוחות תוך ידיעת כל הבעיות ובדיקת כל הסיכונים ולא בסגנון ההזוי של המזרח התיכון החדש.

יש לי משהו לסגור חשבון-
למה בכל,אבל בכל הספרים לא משנה איזה.תמיד תמיד יהיה תאור של האוכל שהם אוכלים במוקדם או במאוחר?בה-כ-ל!כולל את הרשימה הבאה:
הארי פוטר(כן כן.תבדקו בספר הראשון.וגם בכל השאר)
פרסי ג'קסון
אראגון
פשוט בהכל,קלאסיקות ספרי ילדים וסיפורת.
מה הקטע של הסופרים כאילו?

נשמע לי רעיון מעולה לקבוצה
ברגע שיהיה לי קצת זמן אסגור חשבון עם כל הספרים שעיצבנו אותי;)

דמדומים!
לא קראתי אבל כבר עכשיו אנ מכסחת!
שונאת ערפדים.וזה נראה משעמם תופת.

היי אור, לכבוד הוא לי להצטרף לקבוצה מכסחי הספרים.
נראה לי שאנחנו עומדים לחגוג ובגדול.
שיהיה בהצלחה!
תוד על ההזמנה.

hthttp://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=2685
tp://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=220611
הספר הפליגאט של גלעד שליט (חיבור מועתק מספר ש"חיבר" בגיל 11...)והספר המקורי כשהנחש והדג נפגשו לראשונה, הם ספרים אידיוטיים שרמת הכתיבה בהם רדודה, העלילה בהם הרבה פחות מבינונית גם עבור ילד קטן, והטמטום והנאיביות שבהשוואת הטורף והנטרף והאמונה כי אפשר לגשר ביניהם וליצור "שלום" זועקים לשמים. אבל גם בספרים כ"כ טפשיים יש משהו טוב: זה הראי של החינוך לשלום בלא שום מחשבה ובלא שום הגיון. רוב רובם של האנשים בארצנו חפצים בכל ליבם בשלום וגם אני חלק מהם, אבל לשלום צריך לגשת בעיניים פקוחות ולא באמונה אווילית שכשרק יכיר הכריש את הדג הוא יפסיק להיות טורף... הצפיה לשלום גרמה לאנשים להאמין בכל רעיון הזוי של ויתור לאוייב כמקדם שלום, עד שנראה שמדובר בתנועה דתית משיחית ולא באנשים שבאמת עניינם הוא בשקט ושלווה ובמנוחה מן האוייב.
אין לי כל בעיה לקבל ביקורת נוקבת על דברי, אבל אני מקווה שאנשים מסוגלים להבין שמצבו הנורא של גלעד שליט והציפיה של כולנו לראותו בקרוב משוחרר מהשבי בריא ושלם לא הופכים את הספר למשהו איכותי, וגם העובדה שהוא שבוי לא תצדיק את העוולה שנעשתה למחברת הספר המקורי (ובלא כל קשר לכך שגם הוא מטופש להחריד) בהפצת הפליגאט על שם שליט בלא הסכמתה ובלא תשלום תמלוגים.

http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=11685
אי המטמון הוא הדוגמא הקלאסית לספר קלאסי תת תת רמה. רחמי על העצים שבמקום להסיק בהם בית קפוא עלה בגורלם המר להיות אוסף מילים חסר רמה ובעצם חסר כל משמעות. זה ספר שלא מצאתי בו ולו משהו אחד שיהיה סיבה לחשוב לדרג אותו יותר מכוכב אחד.
נ.ב. מי בדיוק בוחר את הספרים הקלאסיים???...