ביקורות ספרים על הספר תחנה אחת-עשרה





ביקורות ספרים על הספר תחנה אחת-עשרה


מיין לפי: הצג כ:

מזמן לא נהנתי מספר כמו שנהנתי מתחנה אחת-עשרה. הספר הזה מאגד בו המון אלמנטים מוצלחים. יש לו ריבוי דמויות ראשיות וכולן מקבלות אופי ודמות ברורה, יש פה סיפור אפוקליפטי עם כל ההיבטים השונים. יש פה הישרדות, יש פה סיפור והכל שזור בצורה מופלאה. תקראו אותו הוא שווה את זה. כל מילה נוספת עלולה להרוס מחווית הקריאה.... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 34
כפר סבא
אז מה קורה כשכ 99% מאוכלוסיית העולם נכחדת? דמיינו עוד יום של שגרה שהופך להיות היום האחרון של העולם כפי שאתם מכירים אותו. בחדשות מדווחים על שפעת גיאורגיה שפגעה ברוסיה ובאסיה, אך עם הזמן הדיווחים מתקרבים ואתה מבין שזה מגיע אליך. אלה שנשארו בחיים רואים איך לאט לאט כל המוכר והידוע להם נעלם. אמצעי התקשורת מפסיקים לשדר, החשמל מנותק, המים מפסיקים לזרום בברזים, הערים הופכות שוממות. אנרכיה. אין משטרה, אין שרותי רפואה, אין שרותי כיבוי, אין מדינה, אין גבולות. אין לך שום דרך לדעת מה עלה בגורל יקיריך. אתה לא יודע מה מחכה לך מעבר לפינה הספר מתמקד במס' דמויות שהקש... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 42
ראש העין
באתי אל הספר הזה עם ציפייה גדולה. הרעיון המרכזי, גם אם הוא חרוש במקצת ("התפרצות" ועוד), מציע תשתית מתאימה לדרמה אנושית ומחשבתית. זירה אפוקליפטית שבה כל הכללים המקובלים נשברים היא מגרש המשחקים שבו כל הערכים המוכרים לנו עומדים למבחן. עם זאת הסופרת מעדיפה להיצמד לאתגרי הקיום הפיזי ולא מצליחה להרים את הכפפה הפסיכולוגית - פילוסופית ולייצר איזושהי אמירה חדשה. ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 54
ירושלים
ספר נהדר! כבר אמרו רבים וטובים זה ספר אפוקליפסה, וירוס מחסל את מרבית האנושות ואנחנו עוקבים בספר אחרי כמה דמויות ששרדו את האסון. אני אוהבת ספרי אפוקליפסה ודיסטופיה, אבל זה לא מה שהרשים אותי בספר- הכתיבה, הכתיבה היתה מיוחדת במינה. הספר היה קולע, הרגיש אמיתי, לא נמרח. ממש תענוג של ספר. בסופו שאלתי את עצמי מתי לאחרונה קראתי ספר אפוקליפסה? וחשתי שבא לי עוד... ציון: 4 נק'. כי הוא מצוין ביותר.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 26
ירושלים
**** אין מקום יותר מתאים לכתוב סקירה על דיסטופיה מאשר המקום החייזרי והמשונה שבו אני נמצא עכשיו. בית דירות מאובזר היטב, עם שיש נוצץ, מכשירי חשמל, שטיח פרסי מרהיב, טווי בעבודת יד, פרוש לפניי בסלון שמשקיף אל המסגד הכי מדהים שראיתי מימיי, עם צריחים לבנים שכאילו יצאו מפרק משוגע במיוחד של "משחקי הכס". אסטנה, קזחסטן. אולי הייתי צריך לכתוב כאן סקירה ל"והיום איננו כלה", אבל רצה הגורל והוזעקתי לכאן באבחה של מזל בעבודה, ואני צף מאושר ברחובות האלה, מול ארכיטקטורה שהיא תערובת של הכרח סובייטי, מגלומניה אסייתית מוסלמית ואסתטיקה חוצנית. תפתחו גוגל ותכתבו astana.... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 44
מודיעין
מגפת וירוס קטלני מחסלת 99.5% מאוכלוסיית העולם. ספרים רבים מדי נכתבו על ניסיונות הישרדות של ניצולים בתסריטים דומים, אז נלך לכיוון רוחני-אמנותי שבו לא נטריח את עצמנו באיך בדיוק שורדים אנשי הסימפוניה הנודדת את חיי היום-יום בדרכים במשך עשרים שנה (ובינינו, כמה מרתק זה כבר יכול להיות לבוגרי ארבעים שנות מדבר?). הכיוון שנבחר מחייב אותנו להפנות את הזרקור הספרותי שלנו לעולמן הפנימי של הדמויות, ובהחלט לא נגזים אם נצפה לאי אלו תובנות עמוקות (יותר או פחות) ואפילו נקווה לקבל איזושהי התפתחות אישיותית הנובעת מאותן תובנות עמוקות (יותר או פחות) שנגרמו בעקבות אותה א... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 42
השרון
אז... באיזה צבע אתם מעדיפים את האפוקליפסה שלכם? תבחרו, תבחרו טעם, תבחרו מידה, סגנון, מרקם. תסריטים לא חסרים, יש מספיק כדי לפרנס את הפרנויות של כולם. כולנו, כמובן, מתוחכמים מספיק כדי לא לקחת אותם יותר מדי ברצינות. האפוקליפסה האמיתית הרי לא תהיה התפרצות וירוס קטלני, התמוססות הקרחונים או מתקפת חיזרים קלישאתיים. היא תהיה משהו אחר לגמרי, משהו בלתי צפוי שיפתיע אותנו... ולכן כמובן שנהיה מופתעים גם אם בסופו של דבר האפוקליפסה האמיתית כן תציית לחוקי הז'אנר ותפתיע אותנו באיזה וירוס קטלני עבש ומשעמם. האמת היא, שהאפוקליפסה תפתיע אותנו לא משנה מה, כי אנחנו לא ... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 36
גבעת זאב
כולנו בגדר נידונים למוות, אלא שיש לנו נטייה להשכיח זאת מלבנו. נראה לי שאנו נוטים לקבל את המוות, שמהווה חלק כל כך אינטגרלי מהחיים, בשוויון נפש. הוא איננו נוגע לנו, לכאורה, עד שהוא מכה בנו בבטן הרכה: מותו של אדם קרוב, מעשי רצח אכזריים במיוחד, ובמקרה הכול כך קיצוני הזה: שפעת קטלנית שמשמידה 99.75% מהאנושות. כולנו נידונים למוות, ובסופו של דבר תמיד תתבצע ההוצאה להורג. אבל נידונים על ידי מי? על ידי אלוהים? על ידי הגורל העיוור? על ידי המקריות הסתמית או הסתמיות המקרית? ועד שיתבצע גזר הדין הידוע מראש, האם החיים, כפי שהם באים לידי ביטוי בספר, בכלל ראויים לחיותם? דמיי... המשך לקרוא
42 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 43
ים המלח
הבוקר התעוררתי קצת עצובה, בעיקר כי נזכרתי שאתמול בלילה סיימתי את "תחנה אחד-עשרה" ואין עוד ממעללי העולם החדש עליו קראתי בשבוע האחרון. אומנם זהו ספר אפוקליפטי, סופו הבדיוני העולם אבל בצורה כל כך ריאלית שלא פעם עצרתי בקריאה כדי לתהות מה יקרה כשזה יקרה לאנושות עוד בימי חיי. יש בסיפור משהו מאוד שונה מכל סרטי האסונות-הגדולים-שיביאו-סוף-לאנושות שהתרגלנו לראות בעשורים האחרונים, הספר מוריד לקרקע, לגובה העיניים, את האסון שפוקד את האנושות אי שם בשנות האלפיים ומאפס את הטכנולוגיה שבה, מחזיר את האנשים ששרדו לחיות כמו פעם, אבל עם הידע והזכרונות של כל מה שהושג עד ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 33
טורונטו
* * דיסטופייה. חכו רגע, אל תלכו. לפעמים הגדרה של ספר היא מתעתעת. אז תראו מה אין בספר: אין בו עתידנות. אין בו תאורי מחלה ממנה מתו 99.75% מתושבי העולם. אין בו ליהוג פילוסופי על חוליי האנושות המודרנית. אין בו קונספירציה על "נשק יום הדין" שמפתחיו איפשרו לו להרוג את רוב אוכלוסיית העולם, כי הסופרת היא קנדית, לא אמריקאית. אין בו זומבים, מתים מהלכים, אנשי זאב, ערפדים או אימה. זה לא מדע בדיוני! בעולם שנותר כמעט ריק מתושביו האנושיים, נעה קבוצת אנשים ממקום למקום. כמה קרונות נגררים על ידי סוסים, קבוצת אנשים - חלקם נגנים עם כלי הנגינה שלהם, המנגנים יצירות מוסיקה קלא... המשך לקרוא
29 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת
תל אביב


©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ