ביקורות ספרים על הספר בואי הרוח
|
יש ספרים, שכשכותבים עליהם בקורת צריך לעשות את זה מאוד בזהירות. כי כל מילה עלולה רק להרוס.
יש ספרים, שכשמסיימים לקרוא אותם, מסתובבים בבית בשקט, בלי לדבר, כדי לשמור על הרושם שלא יופר והקסם שלא יתפוגג.
יש ספרים, שלפעמים כשקוראים אותם או אפילו רק חושבים עליהם, פתאום עולות להן דמעות קטנות כאלו, בלי להתכוון, בלי ששמים לב בכלל. פתאום עולה לה מליחות כזאת לעיניים, סתם כך, ואת מוחה אותן בזהירות וחושבת בהפתעה: "אני בוכה? למה?"
יש ספרים, שקטעים מהם מהדהדים לך בראש הרבה אחרי שקראת והניגון העולה מהם מלווה אותך זמן רב.
להתקל בספר כזה זאת מתנה. והספר בואי הרוח, שהוא כל כ... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
נהניתי מאד לקרוא על חוויות הילדות של חיים סבתו בבית מזמיל, שכונה שאף אני גרתי בה בילדותי. התאורים של שכונת "שיכון עולים", כפי שקראנו לה אז, של הדירות הקטנות והתור לאוטובוס היחיד שעבר בשכונה, ושל הקשרים החמים בין השכנים, ממוצאים שונים וסיפורי חיים שונים, שמצאו עצמם לפתע חולקים חוויות חיים דומות, בהחלט אותנטי ומרגש. יחד עם זה בהמשך לא כל כך הבנתי על מה הספר. במקום לשמוע על משפחתו של סבתו ממצריים ועל חוויות המשפחה שנעקרה ממצרים למציאות חדשה ושונה, עובר הסופר לתאור חייו של פרקש ולא ברור איך זה מתקשר באופן אורגני לחלקו הראשון של הספר. גם הכנסת הציטוטים מ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספרו הרביעי של חיים סבתו מצטרף לקודמיו, ומאריך את שרשרת ספרי הריפוי של המחבר. מיד אנסה להרחיב על כך.
סבתו חוזר בספר זה אל ילדותו ונעוריו בשכונת קרית יובל (אז: בית מזמיל) בירושלים, עולה חדש ממצרים.
השכונה אוכלסה בעולים, רובם מארצות ערב ומקצתם מאירופה (הונגריה ורומניה בעיקר).
זכרונותיו של סבתו עצמו תופסים רק חלק קטן מהספר, וחבל. המעט שיש (פחות מרבע מהספר) - מעניין ומסקרן וכתוב יפה.
עיקר הספר מוקדש לקשר שנוצר בין סבתו הילד לבין פרקש, ניצול שואה מהונגריה, בעל צרכניה בשכונה, אדם רב פעלים וחסד, אציל נפש, שמוסר נפשו על כבוד האדם, על חסד עם הזולת ועל קביעת עיתי... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
חיים סבתו מספר על ילדותו, אנשים שהכיר ואשר השפיעו על דרכו והחלטתו להיעשות לרב. על מעשים טובים, בני אנוש רחמניים, נדיבות וחום שנבעו מקהילתו. נעים היה לי לקרוא את מילותיו ולהיווכח כי על אף העוני הגדול, העוולה והאירועים הקשים שפקדו את ישראל באותה תקופה, נותר אדם אופטימי, אדוק ונאמן לאלוהיו.
אני חושבת שסבתו הוקרץ מהחומר הייחודי, הסגולי ועמוק בלב תמיד ידע שיהיה לרב ביום מין הימים. הוא מאוד אמפתי כלפי כל אדם, משמש כמעין מאזין, פסיכולוג אם תרצו ומתאר ברגישות אפיזודות משמעותיות בחייו. גם בספרו ״תיאום כוונות״ שזכה בפרס ספיר, הוא מתאר את גאוות היחידה, את חברי... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
חג סוכות בעיצומו. כל המדינה עטופה אווירה חגיגית ותוססת. המוני סוכות ניצבות בסביבה, כשיירה אחת עוצמתית, שיירה המתמשכת עד קצוותיה, ולו אצל אלה שאינם מתהדרים בהגדרות דתיות, אף הם מתקנאים ביושבי הסוכות המטעימים קולם בשירה הבוקעת מהסרעפת, ליבם יוצא אל הסוכות הנהדרות, המפלחות את הלב ומרטיטות אותו, גם אם מדובר בלב אתאסטי שבימי חול הוא נוקשה כלפיי מנהגי דת "סתמיים".
אווירת החג והשבת הקורמת עור וגידים ייחודית היא למדינה ומצליחה לנגוע בלבבות שונים.
האוזן מאזינה לערבוביית קולות המונית, פכפוך איטי שמתעצם ומתפרץ לכדי קולניות אופיינית לחג. למרות שאיני בונה ס... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מכירים את זה שאתם, נניח חוזרים מבית הספר, הליכה ממושכת, מפנטזים על מה מחכם לכם בבית, על הגז או במקרר. מי מחכה ואיך כבר נפגוש בו, נניח שזו אפילו אמא שממתינה עם סיר הממולאים שאתם מצפים לו בכל יום כזה בשבוע, לטוב או לרע. פתאום נפתחת הדלת ולא אמא בפנים, אלא סבתא!
מצד אחד - מגניב, אולי אפילו עוד יותר מגניב, מצד שני, שניית איפוס - זה ממש לא מה שחשבנו.
בואי הרוח. התלבטתי הרבה מה לכתוב לכם על הספר הזה.
שזה עגנון המזרחי? ששוב חיים סבתו הוכיח שהוא יודע לספר סיפור? שאפשר לספר סיפור גם באופן קלאסי בשנות האלפיים וזה לא מוריד מיופיו?
כן, גם.
אבל משהו בכל זאת קצת גם כרסם.... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כנראה שלא משנה מה אני אכתוב על הספר הזה, זה לא יספיק.
אני חייבת להודות שחזרתי לסיבוב שני עם הספר הזה בעקבות הביקורת של ניר שהזכירה לי כמה שהספרים של הרב סבתו עושים לי טוב. אז קודם כל, תודה.
איך אפשר לתאר את החוויה הזאת? ישבתי וקראתי את הספר, מתנחמת בתיאור הרך והחומל של הדמויות והרגשתי איך הסיפור מנקה את כל הזמזומים בתוך הראש שלי, איך הוא מגרש את כנופיית השדים שהתנחלה שם לאחרונה, מטהר הכל ומזכיר זכרונות ישנים נעימים של טוב.
השפה העשירה והציטוטים מהמקורות כאילו משתעשעים איתך, התיאורים המדויקים והמינימליסטים נכנסים עמוק ללב והספר כולו מזמין לראות שוב ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר נחמד. חציו הראשון של הספר מספר על ילד, עולה חדש ממצרים
שמתגורר עם משפחתו בשכונת בית-מזמיל בירושלים.
על קשיי הקליטה, על השונות שלו מאחרים וכד' - זה היה בהחלט מעניין.
יחד עם זאת כל הקטעים הדתיים (ויש המון...) עם ציטוטי התנ"ך,
שמות הרבנים, ישיבות וכד' היו מייגעים מבחינתי.
חציו השני של הספר מספר את סיפורו של משה פרקש, עולה חדש ותיק יותר, מהונגריה,
סיפורו של פרקש היה בהחלט מרתק ומרגש.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
יש לי ביקורת מעורבת לספר המיוחד הזה.
חלקים מן הספר היו מייגעים בציטוטים בפסוקים מהתנ"ך, משנה, גמרא וכו'
נוסף על פירוט רחב של ישיבות וכל הקשור לרבנים, תלמידי-ישיבה ועוד ועוד.
לדעתי הם מיותרים לחלוטין ואינם קשורים לסיפור הנוסטלגי.
בחלק הראשון של הספר התענגתי על פרקי ילדותו של חיים סבתו בשכונת בית מזמיל,
הדומה מאוד לילדותם של רבים מאיתנו.
ואילו הדגש בסיפור המיוחד, הוא סיפורו העצוב של פרקש ושלושת ההפקדות.
כאן העריכה של הסיפור יצאה קצת מהקשרה ויכלה להביא את הנרטיב בסיפור לרמה מרתקת וגבוה יותר.
ישנם הרבה פרטים עמוסים ודחוסים שקצת קשה לעקוב, לכן הקריא... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אתם וודאי מכירים את הדוברים האלו. הם בדרך כלל לבושים בפשטות, רחוקים מכל ברק נוצץ, והם תמיד צועדים למיקרופון בשפת גוף שלוחשת "קטונתי". הם לא ממש שנונים, ונכון, אל תחפשו אותם בין מנחי הריאליטי. בשלוש דקות הראשונות, שהם לוחשים בקול דקיק ומחוספס, הקהל יוסיף לפטפט ולפהק וממש לא להבין "למה, לעזאזל, התפתנו לבוא לכאן".
אלא שאז, בלא כל הודעה מוקדמת, אתם מבחינים לפתע במפנה הדרמטי. השקט, מהדהד פתאום באוזן. בכל רגע נאבד עוד מישהו מעדת המפטפטים לטובת השותקים המאזינים בפליאה. מסתבר שיש מרתקים שלא פותחים בפומפוזיות, ולא מביאים אותה ב'הפוכה'. יש אנשים שדבריהם עומדים מר... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הכתיבה הפשוטה, התיאורים הקצרים והלא נמרחים והדמויות המלאות הופכות את הסיפור הזה למדהים. לישראלי. שווה קרוא, תיהנו! ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מקסים כתוב בשפה נעימה קולחת תוך סיפור ילדותו של ילד עולה ממצרים במעברת מזמיל בירושלים לימים קרית יובל.
מעברת מזמיל בה קיימים חיי קהילה מעורבת של עולים מארצות המזרח והמערב בשנים הראשונות של מדינה בדרך בה יש צנע ומעט מאד אוכל וחוסר בעבודה. הילדה הצעיר נקשר לפרקש העולה מהונגריה ניצול שואה והקשר האמיץ שנקשר בין מזרח למערב הוא הסיפור שלנו.
בספר יש סיפור בתוך סיפור וזה מה שמייחד אותו. פרקש מספר לנו על ההסטורה העצובה של משפחתו ויהודי הונגריה בשנים הקשות של מלחמת העולם השניה.
סיפור של אופטימיות, אהבת הבריות, תקוה וחום הופכים את הקריאה לנעימה ומהנה ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נפלה לידי זכות גדולה לקרוא 3 מספריו של חיים סבתו :תאום כוונות,בואי הרוח וכעפעפי שחר, ומשלושתם נהנתי מאוד. הוא מתאר בצורה ממשית את המקומות והחוויות שהקורא מרגיש שהוא נמצא שם. פשוט תענוג... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
את הספר "בואי הרוח", של הרב סבתו, קבלתי ליום הולדתי ה- 59 מבתי הגדולה.
לא סתם בחרה בספר זה עבורי (כפי שעשתה שנה לאחר מכן והביאה לי את "כעפעפי שחר").
ידעה כי יש לי זיקה למקומות לריחות של ירושלים ו"לאוטובוס הצהוב" של הנהג "מר זינגר".
הייתי בין נוסעיו של אוטובוס זה שנים רבות.(כנער בבית היתומים 'דיסקין').
זר (שאינו ירושלמי), יכול להתייחס בביקורתו על אופן וצורת הכתיבה המשובחים של הסופר.
לדידי ההתייחסות היא - מסוגלותו המיוחדת של הסופר להחזיר אותי 50 שנה אחורנית למקומות שפגעי הזמן לא הותירו בהם את רישומם וכאילו הכל עצר מלכת. ועל כך תודתי לו.
ספר מופלא לירושלמים ו... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
תחושה פנימית גרמה לי לקחת את הספר הזה ליד, ולבחור בו כבן לוויה לכמה משעות הצום של יום הכיפורים. משהו בשם הספר, בתמונת העטיפה – מעגל ילדי עולים רוקד על גבעה נידחת, אי שם בשנות החמישים – ובהיכרות הקודמת שלי עם ספריו של חיים סבתו, גרמו לי לעשות כן. וכמו פעמים רבות בעבר, התחושות תמיד מנצחות.
הספר הנפלא הזה של הרב חיים סבתו מכיל כל מה שצריך סיפור טוב: פשטות, רגש, כנות, קצת דמיון ושפה קולחת. בדרכו המיוחדת, מתאר סבתו את ימי ילדותו במעברת בית מזמיל בירושלים, לימים שכונת קרית יובל. הסיפור הוא סיפור זכרונותיהם של שני אנשים שונים מאוד אחד מהשני, שמסלול חייהם נשז... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מדהים! אין ספק שהסופר חיים סבתו מוכשר בצורה יוצאת מהרגיל, קראתי שלוש מהספרים שלו ומכולם נהנתי מאד אבל מהספר הזה נהנתי ביותר, ההצלחה המדהימה שלו להעביר את רוח תקופת המעברות אל הקורא יוצאת דופן, בקיצור כל מי שאוהב ספרים על ההיסטוריה של עמ"י הספר הזה הוא חובה בשבילו כמו כל יתר ספריו של סופר זה. ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בפעם הראשונה שראתי את הספר עוד חיפשתי "כעפעפי שחר" נוסף, ולכן לא התלהבתי. בפעם השניה נכנסתי לתוך הספר והתרגשתי מאוד. סיפורו של פרקש בשואה מאוד נוגע והקשר בינו לבין הילד מיוחד ומרגש.
לא ספר עלילתי, אבל למי שמחפש כתיבה וסיפור- שווה בהחלט.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני פשוט מאוהב בסגנון כתיבתו של חיים סבתו. עברית צחה זורמת ומפתיעה. עולם דימויים הניזון מעולמו הפנימי המסורתי אבל עם רגליים נטועות איתן בישראליות היומיומית. סיפורו של נער עולה חדש העובר את שינויי התרבות, המסורת והעולם שידע עם כניסתו לעולם ישרלאלי חדש שאיננו מורגל בו, פשוט גורמים לנו להזיל דמעה. ממש כך. אהבתי את הספר ואני מאוד אוהב את כתיבתו של חיים סבתו, את סגנונו ואת שפתו העשירה.
אהבתי את "כעפעפי השחר" ואת תיאורי ירושלים של פעם והנה ספרו, האחרון נדמה לי, תיאום כוונות ממתין על שידתי עד אשר אחליט כי הנה רוצה אני שוב להתבשם בשפתו של חיים סבתו. אולי בכיפ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אין כמעט פיוט שאני שומע בחצי אוזן ולא מוצאו בספריו של הרב סבתו. זה מופיע במפורש בספרי ימים נוראים או פרשת השבוע אך יש גם עושר רב בתוך הסיפורים. גם בספר "בואי הרוח" מצאתי מלים ללא מעט פיוטים נידחים יותר או פחות.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
יש משהו מיוחד בכתיבתו המעודנת של סבתו שמעביר בנו אהדה למסורת היהודית. ספר מצויין שקושר את סבל היהודים בגלות של מזרח אירופה במלחמות העולם וביניהן עם העליה למדינת ישראל החדשה, בניין העיר על ידי העולים ותרומתם לחיים בארץ.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זהו ספר עם עלילה מיוחדת. מתוארים כאן ארבעה דורות של משפחת פרקש. משה, גיבור הספר, הוא בן הדור השני. אחרי זוועות מלחמת העולם השניה, הוא זכה לעלות מהונגריה לארץ ישראל. בבית מזמיל, השכונה הירושלמית המאוכלסת במשפחות של עולים, הוא מתידד עם המספר, ילד עולה ממצריים, הצעיר בשנים רבות ממשה ההונגרי. והוא שמספר למחבר את הסיפור של שני הדורות הראשונים. ספורם של בני הדורות השלישי והרביעי, המתרחש בירושלים, מסופר לקוראים על ידי המחבר.
ספר הבעל ערכים הומניים, כתוב בצורה מכובדת ונאה. קראתי ונהניתי.
זהו ספר לחלוטין בלי מין, ובכל זאת הוא תפס אותי ולא יכלתי להניח אותו ע... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
למרות שזה אף פעם לא רעיון טוב לפתוח ביקורת על ספר בהשוואה שלו לספרים אחרים פרי עטו של הסופר, אני חייבת לעשות את זה גם פה ולציין שאחרי קריאה של 'אמת מארץ תצמח' ו'תיאום כוונות' בשנות התיכון, לא ציפיתי ליותר מדי מספר זה. אולי זו התמונה התמימה והנעימה על הכריכה, אולי מספר העמודים היחסית קטן ולא מחייב או סתם העובדה שזהו סופר מדובר או תקציר מעניין, אבל משהו גרם לי לקנות את הספר בכל מקרה ולתת לו צ'אנס שאני לא נוטה להעניק לסופרים שבד"כ משעממים אותי (ויש לציין כי יש הרבה שיחלקו על תחושה שלילית זו שקיבלתי מספריו האחרים).
'בואי הרוח' הוא בעיניי ספר מקסים. חיים סבתו ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר טוב.מרגש
אך פחות טוב משאר ספריו(הניפלאים יש לומר) של סבתו.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר פחות טוב מהספרים האחרים של הרב סבתו.
יותר אהבתי את "כעפעפי שחר" אבל גם הספר הזה הוא בסדר.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מפתיע לטובה, מלא רגש, כתוב טוב. בקיצור ספר שמצליח לגעת... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
התחיל מדליק.חשבתי שאני עומד לקרוא ספר שאהנה מאוד אבל במהרה התבדתי.הרגשתי שאין שום כשרון. מצטער.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר כתוב היטב ונעים לקריאה, אולי נעים מדי לקריאה בהתחשב בתקופות ובאירועים אותם הוא מתאר.
החיים במעברה מתוארים באופן אידילי ולכן לא אמין. התאור של חייו של פרקש בין שתי המלחמות באירופה והעליה לישראל לא מצליח להעביר את החויות הנוראיות של ילדותו.
אולי מפני שהסיפור כתוב בצורה מאוד נעימה או מפני שהוא מסופר מכלי שני מפיו של אדם שלא רק שלא חווה את החויות אלא שמפאת מוצאו הן אינן חרוטות בגנים שלו הספר לא דיבר אלי.
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
נראה כי חיים סבתו הוא איש טוב לב. טוב הלב מגיע לידי ביטוי בכל אחת מהדמויות בספר הזה. גם מעט הרע של הילדים מוצג בצורה שניתן להבינה כמשובה של ילדות ולא של רע אמיתי.
מעלה גדולה של הספר שהוא מביא את ההווי של בית מזמיל שכונת עולים בישרושלים של תחילת שנות הששים, שנים של עליה גדולה, מחסור במצרכים, חוסר עבודה והסתגלות הדדית של עולים חדשים.
"דברי התורה" משולבים כל כך יפה ונעים שכל אחד יכול להנות מהם.
תודה לחיים סבתו על הספר הזה.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
