ביקורת ספרותית על בואי הרוח מאת חיים סבתו
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 15 באוקטובר, 2017
ע"י נתי


"תקרא את סבתו, הוא כותב פרוזה טובה", אמר הידיד- ועבר לגור לחו"ל. אי אפשר לכעוס עליו, זה או לטוס לחו"ל ולגור ליד ההורים של האשה- או להתגרש.
החלטה חכמה, הייתי אומר, גם אם התקבלה תחת לחץ.

לא יכולתי לעודד אותו, הנעבאך. מי רוצה לגור בחו"ל? אף אחד. בטח לא ישראלי שורשי חסר נימוס שלא יודע אנגלית, נימוסין והליכות ולא רוצה לגור בחו"ל. מצד שני- להשאר נשוי הוא כן רוצה, אז אין מושלם בעולם, וכל זה.

בקיצור, הדבר היחיד שיכולתי זה להחזיק לו אצבעות, ולקרוא לכבודו את ספרי רבי חיים סבתו.

אז קראתי בתחילה את תאום כוונות המצמרר, כן באמת- מצמרר. אפילו כתבתי עליו ביקורת. ואז צברתי כוחות, והמשכתי לתחנה הבאה. קראתי בדיוק חצי מ"אמת מארץ תמצח" עד שהבנתי שהתעייפתי, מסובך לי. מסובך. שפורטה, ז'ק, רבי חייא, חאלב, פריז. בררר. התבלבלתי לגמרי! וכמו שרמטכ"ל אחד לשעבר תמיד אומר: "אם יש בלאגן, ואין לך כוח לסדר- לפחות תברח"

אז ברחתי!

מהר!

התחלתי לקרוא את "בואי הרוח".
אמרתי: בוא נתחיל, נראה לאן תקח אותי הרוח.

והיא לקחה, עמוק ורחוק.
ספר מטלטל, נוגס, משעשע, מזעזע, מזיז, מצחיק, מריר, עצוב. מתוק מתוק.

קראתי את כולו ב'ביס' אחד. גדול. נראה לי טפטף לי הרוטב על הסנטר!

אי אפשר להפסיק, פשוט אי אפשר. מההתחלה ועד הסוף. מחיים סבתו הקטן שעלה ממצרים ורוצה להתחפש לקאובוי (כן, פעם הילדים רצו להיות קאובויום, הייתם מאמינים? היום כולם רוצים להיות פולטיקאים, או יזמי תמ"א 38, או קומבינציה של שניהם ביחד) ועד חיים סבתו המבוגר, ראש הישיבה.
ראש הישיבה שנותן סידור במתנה, ליוסי תלמידו. יוסי היתום. יוסי התלמיד חכם. ה'צורבא דרבנן'...

ספר מיוחד, ויוצא דופן מאוד.
הסיפור אמיתי, למרות שנראה שלא ממש. יותר מידי מהוקצע ותפור היטב.
יש בו מדגם מייצג של הגלות, הגלות הארוכה.
המחבר עצמו- יליד מצרים.
פרקש- יליד הונגריה.
והרבה סיפורים קטנים שמתגלגלים בין העמודים, והלב נצבט.

התרגשתי.

לא להאמין כמה אנשים סבלו.
לא להאמין כמה נוגע ללב יכול להיות סיפור סתמי על ילד שנשלח להיות השוליה של האופה הזקן והמחטיף (ולפעמים עם המחתה הלוהטת! אייייה!!), ומגיע בחזרה שעות ספורות אחרי שאמו האהובה- כבר עשתה צ'ק אאוט ועברה לעולם שכולו טוב.

משהו בעיסה הזו- פשוט עובד. ותופס את הקורא- חזק.

בקיצור-
אז מה אם הידיד תקוע בחו"ל, בעיה שלו. שיקרא גם סבתו וישכח מהצרות שלו. מפונק אחד שכמוהו!
14 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
נתי (לפני ארבעה שבועות)
ערגה תודה
ערגה (לפני ארבעה שבועות)
אם הספר כתוב כמו הביקורת שלך אני ישר רצה לבקש אותו מחברה שלי :)
נתי (לפני חודש)
אברהם לאברהם- נכון, זאת התכנית:)
אברהם (לפני חודש)
נכון מאוד. ספר מעולה.
בעבר התחלתי לקרוא רק בגלל האוטובוס הצהוב עם הנהג זינגר
(אוטובוס שהיה מסיע אותנו - ילדי הפנימייה - לישיבה) ונשאבתי לתוך הספר המעולה, וכמובן לכתיבה המיוחדת של חיים סבתו.
הביקורת שלך יפה וטובה מאוד.

ואם את כבר ב"שוונג-סבתו", כדאי, כפי שהמליץ מחשבות, לקרוא גם את "כעפעפי שחר".
תודה לך
נתי (לפני חודש)
תדה! באמת שאהבתי הספר.
מחשבות (לפני חודש)
את הספר הזה, למרות הסקירה היפה שלך, לא הצלחתי לקרוא. את כעפעפי שחר המופלא קראתי גם קראתי וממליץ לכולם.
חני (לפני חודש)
כתיבה שנונה ומשעשעת...לא יודעת מה עם סבתו אבל אתה כותב טוב!
אירית (לפני חודש)
"ביס אחד גדול ורוטב שמטפטף על הסנטר "- שכנע לגמרי !...
תודה ושבוע טוב.





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ