ביקורת ספרותית על בואי הרוח מאת חיים סבתו
ספר טוב

---

זהו ספר עם עלילה מיוחדת. מתוארים כאן ארבעה דורות של משפחת פרקש. משה, גיבור הספר, הוא בן הדור השני. אחרי זוועות מלחמת העולם השניה, הוא זכה לעלות מהונגריה לארץ ישראל. בבית מזמיל, השכונה הירושלמית המאוכלסת במשפחות של עולים, הוא מתידד עם המספר, ילד עולה ממצריים, הצעיר בשנים רבות ממשה ההונגרי. והוא שמספר למחבר את הסיפור של שני הדורות הראשונים. ספורם של בני הדורות השלישי והרביעי, המתרחש בירושלים, מסופר לקוראים על ידי המחבר.

ספר הבעל ערכים הומניים, כתוב בצורה מכובדת ונאה. קראתי ונהניתי.
זהו ספר לחלוטין בלי מין, ובכל זאת הוא תפס אותי ולא יכלתי להניח אותו עד לסיומו. אהבתי את ההיסטוריה היהודית כפי שמובאת כאן על קצה המזלג, (ספור חייהם של היהודים בגולה המזרח-אירופית) אבל אתה מרגיש שהסופר אוהב את עם ישראל ואת תרבותו, ובעיקר נותן כבוד לאהבת אלוהים של היהודי. האהבה הזאת היא שמעניקה לספר את הרגשות שהקורא מחפש בזמן קריאת ספרים.
יש כאן אלימות. קודם בין הילדים בשכונת העולים בית-מזמיל, אחר-כך (אחורנית) בשתי מלחמות העולם וביניהן. אחד הקטעים החזקים של הספר הוא תיאור אלים של קרב שבעקבותיו אביו של פרקש מגלה שקורבנו בשדה הקרב היה חייל יהודי. ואפילו הדיה של מלחמת יום הכיפורים מובאים כאן.
יש כאן מתח. תולדות חייו של משה פרקש, שהוא ניצול שואה שנקלט היטב בארץ, מתגלים לקורא בשלבים ולא בצורה רציפה. זו טכניקה ספורית שיוצרת מתח אצל הקורא.
מהו שמייחד את הספר? שלוש ההפקדות שפרקש מפקיד אצל המחבר לפני מותו.
הפקדה ראשונה היא יוסי בנו של משה, שנושא את שמו של אביו הרב, שנפטר בגולה בגיל צעיר. הוא מבקש את המחבר שיידאג ללימודיו בתקווה שיהיה גדול בתורה כמו יוסף אביו שאת שמו הוא נושא.
הפקדה שנייה היא סידור וכרך תלמוד "בבא-מציאה" שני ספרים שליוו את יוסף האב במלחמת העולם הראשונה ואת משה הבן, מאז מותו של האב דרך סבלותיו כנער יתום ובימי מלחמת העולם השניייה, ולאחריה בים וגם בירושלים. את הפיקדון הזה המחבר יעביר ליורש בבוא הזמן.
הפקדה שלישית הוא סיפור הריגת החייל היהודי בשדה הקרב, החרטה של האב והבאתו לקבורה בקבר ישראל. דומני שאת הידע הזה המספר לא העביר ליוסף הבן עד לסיום הסיפור.
אני ממליץ לכל אחד לקרוא את הספר המיוחד הזה.

» ביקורות נוספות של איתן כ.
» ביקורות נוספות על בואי הרוח