ביקורות ספרים על הספר ימי הנטישה

את הספר של פרנטה התחלתי לקרוא ביום חמישי, מיד לאחר התוכנית המצמררת על שירה איסקוב ניצולת נסיון הרצח בידי בעלה. התחלתי לקרוא ונמלאתי כעס גדול. כעס דוקא על אולגה, אשת בית מסורה, 2 ילדים, כלב ובעל שהודיע פתאום משום מקום שהוא עוזב את הבית. נכון, הידיעה נפלה כרעם ביום בהיר. ‌אבל אולגה בוחרת לא לשחרר, היא נמלאת קשת רגשות, זעם, קנאה, נקמה, התקרבנות ומה לא.....היא מקללת, מנבלת את הפה, משתמשת בשפה בוטה וגרפית כיאה לדם הנפוליטני שזורם בעורקיה. ‌ רציתי לצעוק מבין השורות, יאללה, אולגה שחררי, תרימי ראש, לא מתאים לך ככה להוריד את עצמך. אולגה הפגועה עד עמקי נשמתה מתח... המשך לקרוא

רונדנית

אל ימי הנטישה, הגעתי בעקבות אהבתי לסופרת אלנה פרנטה. הספר מתאר את ההתמודדות של אולגה עם עזיבת בעלה לפתע. אולגה נאלצת להישאר בביתה עם שני ילדיה והכלב שלה מסוג זאב, כל הנטל במטלות הבית, בגידול הילדים, הוצאת הכלב, תשלום חשבונות עובר אליה- כל זאת קורה כרעם ביום בהיר. הספר מתאר בצורה מלנכולית, התמודדות של אישה, שננטשה על ידי בעלה ואינה מסוגלת להמשיך הלאה ומנסה בכל דרך להשיב את בעלה אליה. מצאתי את הספר מאכזב, הרגשתי שהסיפור הולך סחור סחור ואינו מתקדם ואף משמעמם. לאורך עמודים שלמים, הסופרת תיארה את התמודדותה של אולגה עם המנעול בדלת, תיקונו וקילקולו החוזר- ... המשך לקרוא

מורן

קראתי את הספר אחרי קריאת "הרומאנים הנפוליטניים" של אותה סופרת. הספר הזה פורסם ב -2002, וה-"הרומאנים הנפוליטניים" פורסמו בין השנים 2011 עד 2014. עשור שלם של פער בין כתיבת הספר הזה ל"הרומאנים הנפוליטניים",ואין ספק שהכתיבה ההשוואתית מורגשת בהחלט. לא נכנסת כרגע לביקורת אודות "הרומאנים הנפוליטניים",זאת תהא ביקורת נפרדת. אבל לגבי הספר הזה "ימי הנטישה",הכתיבה היא בוסרית,ללא עומק של הדמויות בעלילה,ללא עומק בלתאר את ההרגשה של האישה הנבגדת והננטשת,וכיצד חייה מתנהלים בעל כורחה או ללא שליטה מצידה,שזהו צד מאפיין מאוד לתאר תקופת נטישה ובגידה. והצד הזה אינו מתקרב בתיא... המשך לקרוא

חמדת

גם אני נטשתי. נטשתי את האישה שננטשה על-ידי בעלה. נטישתו הייתה מעשה נבלה, נטישתי שלי מוצדקת. הננטשת דוברת בגוף ראשון, אך שפתה כשפת אחרון ייצורי הביבים. כמו המים הזורמים באותם ביבים כך הספר קולח וצובר יותר ויותר זוהמה, עד ששעתיים מתחילתו וקרוב למחציתו צבר הלכלוך הפך לסתימה וסתם עליו את הגולל. אילו אלנה פרטנה הייתה קנגרו - אפשרות שעדיין לא נפסלה כל עוד היא שומרת על אנונימיות - הייתי אומרת שהיא נתנה חתיכת קפיצה מימי הנטישה לימי "החברה הגאונה", אפילו ביחס לקנגרו. אומנם ניתן להבחין באיזשהו דמיון קלוש בין גיבורת ימי הנטישה למספרת של החברה הגאונה, ואומנם גם ... המשך לקרוא

נעמי

זהו הספר הראשון שקראתי של הסופרת האיטלקית הכל כך מדוברת, ומה אני אגיד לכם לא נפלתי ממנו (כנראה ציפיתי ליותר) אך מהכתיבה דווקא כן. מאוד אהבתי את הכתיבה המיוחדת והלא שגרתית. הספר מספר על אישה שביום בהיר אחד, ללא התראה מוקדמת, אחרי שנים של זוגיות טובה, עולמה חרב עליה כאשר בעלה קם ונוטש אותה ואת שני ילדיהם לטובת בחורה צעירה בת 20. בהתחלה, אולגה לא יודעת איך להתמודד עם נטישתה הפתאומית של בעלה והבגידה הקשה, היא הופכת להיות עצובה וממורמרת, עצבנית ומלאה ברגשות אשם עד שהיא מתפרקת ממש לאלפי רסיסים ומגיעה למקומות נמוכים ושפלים ומתוך האפלה הזו היא מנסה לקום ולאס... המשך לקרוא

מ.א

עוד בקריאת העמוד הראשון אמרתי לעצמי שהסיפור הזה ייגמר בדם, ורק עם תום הקריאה התברר לי כמה טעיתי למרות שצדקתי. "באחר-צהריים של אפריל, מיד לאחר הארוחה, הודיע לי בעלי שהוא רוצה לעזוב אותי": כך פותחת אולגה, האישה הנטושה, את הסיפור שלה. היא ובעלה הנוטש, מריו, חיו ביחד חמש-עשרה שנה, יש להם שני ילדים (בן ובת) וכלב, דירה בטורינו, הוא עובד והיא, אחרי שעודד אותה לעזוב את עבודתה כדי לפנות זמן לכתיבה, מעבירה את ימיה בבית. מבחינת העלילה (כל מה שקורה לאולגה מרגע הנטישה והלאה) אין פה חדשות גדולות וקל מאוד לנחש היטב וכמעט מבלי לטעות את מהלכה, את נקודת השיא, את הסיום. גם אנ... המשך לקרוא

zooey glass

הספר הוא על הסיוט הגדול של כל אישה מיד אחרי החתונה. הפחד והחרדה מהבגידה של הבעל והעדפת אישה אחרת עליה. אלנה פרנטה מצליחה להעביר בספר את התהליך המסויט שעובר על אולגה ושני ילדיה לאחר שהבעל יום אחד הודיע ללא שום רמזים מוקדמים מצדו שהוא עוזב את הבית. "דחוף לי להבין . מדוע השליך בקלות כזאת חמש-עשרה שנים של רגשות ,התרגשויות , אהבה? זמן ,זמן . את כל הזמן של חיי הוא לקח לעצמו..." (עמ' 31 ) הקורא נחשף למצוקות הנפשיות הקשות ולהתמודדות הפיזיות היום יומיות. נחשפים לכעס על הבעל ,לשנאה לקנאה לאישה החדשה ובמיוחד לעליבות ולכאב. בקיצור להתמוטטות הנפשית . התיאורים של... המשך לקרוא

תמיד קוראת

לא לבעלי לב חלש. היו קטעים בספר שחשתי את המבוכה והכאב עבור הדמות וההתנהגות שלה, לפעמים כעסתי עליה ולפעמים רחמתי ולפעמים נחרדתי מהמחשבה על הקלות בה ניתן להישבר לרסיסים. בעיני זוהי נקודת החוזק של הספר הזה - מנעד הרגשות בו מעביר גם *אותך* רכבת הרים רגשית (אם התחברת לסיפור) וכשאתה מסיים אותו יש צורך בהסדרת הנשימה ופעימות הלב מהחודשים המוטרפים המתוארים בו. לב שבור זה באסה, אהבה הרבה פעמים יכולה להיות באסה - שניהם עניין סופר כואב כשהם קורים, הדמות לא מסתירה את הטירוף שמשתלט עליה וזה גרם לי לחשוב על איך אפשר לייצר את הבאלאנס הזה באהבה- כזה שגם אם היא נגמרת, ... המשך לקרוא

עינתי

לפעמים לקרוא ספר יכול להיות עניין מאד מורכב. כמו בספר הזה שבו עצרתי את הקריאה מפעם לפעם. לא יודע כמה ענייניים לא פתורים יש לסופרת הזאת( סופר). אבל בהחלט אין בה הרבה רגעי חמלה על הקורא. היא מטילה את כל הסבכים והתוצאות במילים ברורות, עריכה מדויקת, תער שלוף. הסופרת אינה משחקת בוירטואוזיות אלה כותבת בדיוק מפעים. הספר מדובר אולי על אישה נעזבת ועולם מתפרק אבל אני לא חושב שספר כזה יכול לטלטל פחות גבר נעזב או ננטש. בספר קצב מדויק, קצוב ולא מרחם, לא משאיר אבן על אבן פשוט מפרק, וכך שהספר דורש כמו כל ספר משובח אחר לעצור להפנים לעכל ואז להמשיך. כקורא הרגשתי במשך הק... המשך לקרוא

דרור

ספר מעולה, חזק, קריא וקולח... המשך לקרוא

קוראת

בסופ"ש סיימתי ספר מצויין של אלנה פרנטה/ימי הנטישה ""ימי הנטישה" (2002), הוא הרומן של פרנטה. הרומאן המטלטל, שתרגומיו ראו אור ב- 14 ארצות, הדהים קהלי קוראים באירופה ובאמריקה (אותי ביניהם), בתיאורים הלא- סנטימנטליים (הייתי אומרת בוטים) והלא סלחניים של הנשיות, האימהות, הנשואים והבדידות. היו קוראים שזועזעו, ורוב הקוראים עצרו את נשימתם (והביקורות הסכימו עימם). מייד עם הופעתו באיטליה העפיל הספר לראש רשימות רבי המכר ושהה שם כמעט שנה. (נמכרו כ- 200 אלף עותקים)". מהכריכה האחורית של הספר. אוסיף כי הספר מאד קריא. כתוב בשפה פשוטה, לעתים בוטה. מתאר ארועים יומ... המשך לקרוא

סבטלנה כהן

טוב, לפעמים גם כלום לא פוליטי והכל אישי ואני יחסית נורמלית. ואפילו יש לי מזל. המזל הוא כי לא ננטשתי בשלב בחיים בו היא ננטשה, האישה בת הארבעים עם הכלב ושני הילדים שהבעל שלה קם יום אחד ועזב את הכל בלי להסביר למה הוא עושה את זה. בפעם הראשונה זה קרה לי בגיל שש עשרה וחצי. הוא, למרות שהיה צעיר ממני, כבר היה למוד נסיון עם בנות. בשבילי הוא היה הראשון. באחד החופשים נסעתי לרמת הגולן עם כמה חברים והוא נסע לאיזה מחנה בכפר החורש. מאוחר בערב, כחלק משלל מעשים טיפשיים ולא רציונליים של גיל ההתבגרות, החלטתי לנסוע לבקר אותו. אחרי מסע של כמה שעות בטרמפים לא מאד בטוחים, יחד ע... המשך לקרוא

סוריקטה

ללא רחמים וללא שום צורך באהבה או הזדהות מצד הקוראת או הקורא, במילים מדויקות להפליא כתבה פרנטה את אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי בשנים האחרונות: "הכל היה כל כך מקרי. התאהבתי במריו כבחורה, אבל יכולתי להתאהב בכל אחד אחר, בכל גוף שאנו מייחסים לו לבסוף מי יודע אילו משמעויות. פרק ארוך של חיים יחד, את חושבת שזה הגבר היחיד שאתו יכול להיות לך טוב, מייחסת לו מי יודע אילו סגולות החלטיות, ובעצם הוא רק קנה שמפיק צלילים של זיוף, את אינך יודעת מיהו באמת, ואפילו הוא אינו יודע. אנחנו הזדמנויות מקריות. אנחנו מכלות ומאבדות את חיינו משום שמישהו, בימים רחוקים, היה אדיב, ב... המשך לקרוא

אירמה

טוב (מדי פ.)... המשך לקרוא

ספריית מגדלים

זהו ספר על סיפור בנאלי, תסריט מוכר...והוא בייחוד עוסק בעולם הפנימי של הגיבורה הננטשת. קשה לי להגדירו בתור ספר מעולה, אין בו ציטוטים מרהיבים או חכמות חדשות על החיים מצד אחד, מצד שני הוא זורם ומתאר יחסית מהימנה נפש נשית שנפגעה עמוקות...סיימתי את הספר מהר, בכמה שעות ביום כיפור ועם רגשות מעורבים לגבי איכותו...לא הייתי משווה את הסופרת לאלזה מורנטה לפי הספר הזה, מורנטה הרבה יותר אפית...הסיפור פה לטעמי קצת שטחי...מה שכן בהחלט אנסה עוד ספר פרי עטה של פרנטה כדי להבין אם הכתיבה הזו אכן לרוחי...... המשך לקרוא

Bianca

ספר המתאר אישה שבעלה ביום בהיר אחד מודיע לה שהוא עוזב אותה. קשה מאוד שלא לרחם/להבין/להתרגש/להזדהות עם מה שעובר עליה. האישה עוברת את התהליך המלא שעובר כל אדם החווה משבר , חווה כאב,כעס,נקמה ולבסוף השלמה . ומי מאיתנו לא חווה / יחווה כאב בחייו ? קריא וזורם. בגדול מומלץ .. ... המשך לקרוא

מאורית

יום אחד מודיע לאולגה בעלה שהוא נוטש אותה לטובת נערה צעירה מאוד. הספר מתאר את כל התחושות שמעוררת בה הנטישה. הקונפליקט ופתרונו לקראת הסוף. שלבים שלבים מוליכה אותנו פרנטה דרך התפוררותה דרך תהפוכות נפש מטלטלות ורבות עוצמה ועד לבנית שווי משקל מחודש ומפויס עם המציאות ספר מרגש מפתיע וחודר בעוצמה רבה לתחושותיה של כל אשה. ... המשך לקרוא

סהר9

ימי הנטישה נכתב ע"י אלנה פרנטה, כשלא ממש ידוע מי היא באמת. מנסים להשוות את פרנטה למורנטה וגינזבורג. אפשר לומר כאן ועכשיו שלא היו דברים מעולם. הכתיבה של פרנטה שטחית, גסת רוח להפליא ונטולת מימד אפי כמו שיש למורנטה בשפע. ימי הנטישה עוסק באולגה, שמריו בעלה מודיע לה יום אחד שהוא עוזב את הבית. כך סתם הוא קם והולך ואולגה מתפרקת לחתיכות. משולש אהבים קלאסי. ההתפרקות היא התפרקות המעניקה למושג התפרקות הוד והדר. אולגה הופכת ליצור גס רוח, כשכל דף שני עוסק בזין, זיונים, שדיים, מציצות וכך הלאה. אני אמנם לא ממש נפש פוריטנית, אבל חן רב אין בכתיבה של פרנטה. בהמשך להתפרקו... המשך לקרוא

מורי

סיפור "בנאלי": ביום בהיר אחד, ללא כל הודעה מראש, הבעל קם ועוזב ! זו המסגרת הכי כללית של הספר "ימי הנטישה". גיבורת הסיפור, הנינטשת, עוברת ממצב של הלם מוחלט, לתקופת אבלות מחרידה ועד להתאוששות ו"לחזרה לחיים". קשה להגיד על הספר שהוא מקסים, נהדר ועוד סופרלטיבים אחרים -מה כן? הסיפור מעניק "חווית קריאה" ייחודית במינה - אגרוף בבטן בתיאורים הראליים והקשים שאולגה עוברת בכל רגע מרגע הנטישה. חוסר האונים וההבנה של אולגה למצב שהיא נמצאת בו ויחד עם זאת החיפוש העצמי לתשובות שאולי נמנעה מהן במהלך חיי הנשואין שלה (לא בטוח שהיו מאושרים במיוחד, למרות שהיא חושבת שכן) גורמים ... המשך לקרוא

יהודית: 052-4230162

ספר מקסים ומעמיק, אשר למרות הנושא הטעון בו הוא דן, שומר על כתיבה קולחת והגיונית שמאפשרת הנאה מהמילים, מעהר לרגשות ולארועים שהקורא משתתף בהם, גם בעל כרחו לעיתים. מומלץ.... המשך לקרוא

יובבי

ביום הראשון שהתחלתי לקרוא את 'ימי הנטישה' הצהרתי מיד ש"לא נפלתי". אבל איך שנפלתי. השפה הפשוטה והסיפור שמתחיל כבנאלי (בעל עוזב אישה) הטעו אותי. לקחו כמה ימים עד שהבנתי שהספר הזה עושה לי משהו, ובגדול. לכל אורך הקריאה (שבועיים מסויטים) הסתובבתי בעולם בתור כדור מאוגרף של חרדת נטישה. נדירים הספרים שנגעו בי בצורה עד כדי כך עמוקה. מה שאני אוהבת באמת, מה שהכי עושה לי את זה, בספרות וגם בחיים, זו היחשפות. היחשפות אמיתית, מגעילה, נוטפת רפש פנימי. וזה מה שיש בספר הזה. חשיפה מוחלטת, אכזרית, של הנפש האנושית. מבחינתי הספר הזה היה סוג של תיקון. ארבעה עשר הימים שקראתי בו היו... המשך לקרוא

תמר

בדיוק התחלתי לקרוא את הספר שהיה בהמלצת הספרנית. הספר מתאר בצורה מיוחדת את התקופה שעוברת אישה בשנות הארבעים שננטשת על ידי בעלה. השפה "הרגילה" והלא מתיימרת דווקא מיוחדת וזורמת. אני אוהבת את הספר עד כה, ואפילו מגדירה אותו ספר מעולה.... המשך לקרוא

מאיה

כשקראתי, נעתי בין תחושת הערכה ליכולת של הסופרת לתאר חווית משבר והתפרקות באופן כל כך מדויק מבפנים - כאילו כניסה לתוך ראש שמאבד את האחיזה במציאות, לבין שעמום ותחושה של טריוויאליות. הספר היה יכול להיות יצירת מופת אילו היו דמויות אחרות שמאזנות את הדמות המרכזית, אך ההתמקדות רק בה ובחווית הנטישה שלה באופן אובססיבי הופכת אותו לאנקדוטי. לא מספיק . ... המשך לקרוא

שועלה

חווית הנטישה והתפרקות החיים של אישה שנעזבת על ידי בעלה. מרתק, עצוב ומזעזע. תיאור מדהים של משבר. אחד הטובים שקראתי לאחרונה. מומלץ מאד! ... המשך לקרוא

דיקי

אישה שנעזבת פתאום ע"י בעלה עם אשה צעירה. אופססיבי חופר ומיותר.נעזב מיד בהתחלה.... המשך לקרוא

רוני pery

החומרים מהם מורכבים החיים ללא כחל ושרק... המשך לקרוא

אביטל

The book describes quit well the feelings, thoughts and experiences of a woman, who's husband left her for another woman, while she stays with their 2 children and dog. the descriptions are quit realiable, very frank and sometimes shocking. she examines their relations, motherhood, envy, hate, frustration etc. There are some good and authentic moments, and the book is quit "flowing", not boring although most of it is about daily life, but still - at some point I lost my interest and felt like she should have gotten over these feelings by now, and stop being so selfish and self-centered...although I could relate to her pain, it was hard for me to accept her behavior toward her children and the poor dog, but then again - this novel is not about being an ideal figure or normal, it's about falling into pieces. The author (who's anonymous, by the way) had been compared to another Italian author, Natalia Ginsburg - I dissagree this compatison...I think Ginsburg is less upfront, more subtle ... המשך לקרוא

נטעלי