ביקורת ספרותית על ימי הנטישה מאת אלנה פרנטה
ספר טוב

---

זהו הספר הראשון שקראתי של הסופרת האיטלקית הכל כך מדוברת, ומה אני אגיד לכם לא נפלתי ממנו (כנראה ציפיתי ליותר) אך מהכתיבה דווקא כן. מאוד אהבתי את הכתיבה המיוחדת והלא שגרתית.
הספר מספר על אישה שביום בהיר אחד, ללא התראה מוקדמת, אחרי שנים של זוגיות טובה, עולמה חרב עליה כאשר בעלה קם ונוטש אותה ואת שני ילדיהם לטובת בחורה צעירה בת 20. בהתחלה, אולגה לא יודעת איך להתמודד עם נטישתה הפתאומית של בעלה והבגידה הקשה, היא הופכת להיות עצובה וממורמרת, עצבנית ומלאה ברגשות אשם עד שהיא מתפרקת ממש לאלפי רסיסים ומגיעה למקומות נמוכים ושפלים ומתוך האפלה הזו היא מנסה לקום ולאסוף את עצמה מחדש ועוברת תהליך של השלמה עם עצמה ועם הנטישה של בעלה.
הספר מסופר בגוף ראשון מנקודת מבטה של אולגה, דבר שלדעתי תרם לאותנטיות ולעוצמה של הסיפור.
הכריכה שונה ואף מוזרה הייתי אומרת ולכן היא סיקרנה אותי. לאחר שסיימתי לקרוא את הספר הבנתי את המשמעות שלה ואני חושבת שהיא באמת מתאימה ומשקפת את הספר.
הכתיבה הייתה מצד אחד גבוהה, יפה ועשירה ומצד שני, בוטה, ישירה ונוקבת, והאמת שזה הפתיע אותי, לא ציפיתי לכתיבה כזו חדה שחדרה לי מתחת לעור.
הייתי אומרת שמשהו בכתיבה המיוחדת הזו גרם לי להמשיך לקרוא את הסיפור, למרות שהוא לא סחף אותי, ולא מיהרתי לסיים אותו כי כפי שאמרתי הוא לא הכי משך אותי ולכן לקח לי כשבועיים וחצי עד שסיימתי (דבר שלא קורה בד''כ).
אני לא מצטערת שקראתי את הספר כי בכל זאת לא נשארתי אדישה אליו, יש משהו מיוחד בכתיבה ובסיפור שעשה לי משהו, שעורר אותי, שהשפיע עליי, שגרם לי לחשוב על מהות הזוגיות, על ילדים, עליי כאישה וכרעיה ועל השיגרה בחיי הנישואים. ספר שבאמת מעורר מחשבה.
מי שאוהב/ת ספרים מיוחדים, מעוררים, עם עומק ויש לו/ה סבלנות אני ממליצה לו/ה לקרוא את הספר השונה והמיוחד הזה, אך מי שמחפש/ת ספר קליל וסוחף זה כנראה לא הספר בשבילו/ה ולכן הקריאה לשיקולכם.

» ביקורות נוספות של מ.א
» ביקורות נוספות על ימי הנטישה