ביקורות ספרים על הספר הארכיטקטורה בחבל האוזרק בארקנסו
איך נאפיין את הספר הזה? הוא תוסס, הוא מבעבע, לפעמים הוא עולה על גדותיו וגולש מעבר לעצמו. הוא שונה מספרים אחרים במלוא מובן המילה - גודלו הבלתי שיגרתי, הפונט החדש ("שפע"!), צבע הדפים הצהבהב וכמובן הכתיבה והסיפור.
דונלד הרינגטון, למדתי, היה פרופסור להיסטוריה של האמנות באוניברסיטת ארקנסו. הוא פרסם 13 רומנים העוסקים באותה עיירה - מומצאת אבל לא דמיונית - "סטיי מור" ובתושביה שלמרות נידחותם, מוגבלותם, תמימותם ובערותם מהווים נדבך חשוב להבנת "אמריקה" זאת למרות שאמריקה הנאורה מתכחשת להם ומרבה ללעוג להם, מכנה אותם "אדומי הצוואר" ואינה רוצה כל חלק ונחלה בהם. הרינגטו... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
נתחיל בזה שלא קראתי את "מאה שנים של בדידות" שכמה ביקורות פה השוו בינו לבין הספר הזה, ואולי לכן לא ממש אהבתי את הספר.
הספר מספר את סיפורה של משפחה בדרום האמריקאי ואת העיירה "סטיימור", שהיא מין שום-מקום בדרום הפרוע של ארצות הברית. שני הסיפורים האלה משתלשלים החל מהאב המייסד של המשפחה מחד ובקתת העץ שלו מאידך, כשכל פרק מספר את סיפורו של דור ונפתח באיור מלווה בהסבר של בית אופייני. כמו שאפשר להבין מהכותרת הארוכה מדי הסופר מנסה לערוך השוואה בין עיצוב הבתים למערכות היחסים שמתפתחות בפרק ולהקיש מאחת על השנייה. בהתחלה זה נחמד, אבל בשלב כלשהו זה מתחיל לחזור על עצ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
הרבה נכתב כאן על הספר הזה ואין לי חידושים מרעישים ובכל זאת-
אני מסכימה עם "קוראת הכל" שהספר מזכיר במבנהו את 'מאה שנים של בדידות' של מארקס . הוא מזכיר במשהו גם את ספריו של מאיר שלו (כפי שהוזכר באחת הביקורות).
את 'מאה שנים של בדידות' קראתי בשנות העשרה שלי כשזכרוני היה חד כתער ויכולתי לשייך כל חוזה אאורלינו, אאורלינו חוזה ורמדיוס למקומם הנכון ולזכור מי עשה מה ולמה. לא נראה לי שאני מסוגלת לחזור על הפרוייקט, גם אם באותן שנים נשכחות קראתי אותו מספר פעמים.
אני אוהבת את מארקס וגם את שלו (ואני לא ממש כורכת אותם יחד) אבל בתכלס רק כשרונם הרב גורם לי להימשך לסיפורי... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
|
|
סיפורם הספק-הזוי, ספק-ריאליסטי של שישה דורות בני משפחה אחת של מתיישבים בעיירה דמיונית (שמבוססת על עיירות דומות אמיתיות) בדרום ארצות הברית. החל באב המייסד האגדי שייסד את העיירה, המשך בבניו, וכלה בנכדי-נכדיו. וכל זאת על רקע של מאורעות אמיתיים מתולדותיה של ארצות הברית.
או בקיצור: "מאה שנים של בדידות", שמתרחש בדר' ארה"ב ולא בדר' אמריקה... מפליא בעיני שאני הראשונה שעומדת על הדמיון בין שני הספרים, או שאולי מישהו כבר כתב את זה ופספסתי... בכל מקרה, בעיני הדמיון הזה רב מכדי להיות מקרי.
שני הספרים עוסקים במשפחה אחת לדורותיה, ומגוללים בחן רב ועם המון הומור מעשיו... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
אילו הייתי מפיק בהוליווד הייתי מתנפל על הספר הזה כמוצא שלל רב.מדובר בתסריט יפהפה שעשוי לגרוף מועמדויות לאוסקר.אם ראיתם את "פורסט גאמפ","איש קטן גדול" ו"בנג'מין באטן",אז זה סוג הסרט שהייתם עשויים לראות:סאגה רחבת יריעה הנפרסת על פני דורות רבים של משפחה מיוחדת אחת המלווה את קורות האדם הלבן באמריקה.
אבל אני לא וכל מה שאני יכול לעשות הוא לתקתק במקלדתי ולספר לכם על הספר שמתאר את קורות משפחת אינגלדיו החל מהראשון שבהם ג'ייקוב ועד לורנון אחרון השושלת שנשבע לא להתחתן ועמד בכך בעקשנות.בכלל,משפחת אינגלדיו זו מכילה כל כך הרבה טיפוסים מוזרים ומיוחדים שמשעמם לא י... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
ספר שכיף לקרוא. שלוש מאות ומשהו עמודים מלאים ביופי, בהומור והרבה אמפתיה למין האנושי.
זה לא תמיד מובן מאליו שספר טוב הוא גם ספר מהנה. להפך, ספרות טובה לרוב מצריכה מידה מסוימת של סבל. בין אם זה להתייסר בגעגועים לסימן הנקודה במשפט של סאראמאגו, או להיקלע להתקף עיטושים מהאבק במרתפי הביורוקרטיה של קפקא, הסופרים הגדולים בהחלט נוטים לסמוך על הנטיות המזוכיסטיות של הקוראים שלהם.
העיירה הדמיונית "סטיי מור", שוכנת לה באזור הררי במדינת ארקנסו. התושבים שלה הם אנשים פשוטים, שעובדים קשה, ולא ממש פתוחים לשינויים ורעיונות חדשים. החיים בעיירה מתוארים לאורך כמאה ומשה... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
יום אחד מגיעים נוח וג'ייקוב אינגלדיו לחבל האוזרק בארקנסו ומקימים ביתם, בקתה בעלת חדר אחד, בשכנות להתנחלות או האחזות של אינדיאנים. הזמן הוא שנות השלושים של המאה ה-19. ג'ייקוב פתוח לכלל בני האדם ואילו נוח בורח כשהוא רואה אינדיאנים. משהוקם ביתם ושכנם האינדיאני וידידו של ג'ייקוב בא לבקר, נוח ברח ליער כי כך נוח לו יותר.
ג'ייקוב הוא האח הקורא בין השניים ואילו נוח לא קורא ולא כותב נוח בשבע שגיאות. רוב הספר ברור שהבחירה בידיעת הקריאה והכתיבה היתה מקרית, סתמית ולגמרי לא שימושית, בטח לא לחקלאים היודעים לברא את האדמה, לבנות בתים ללא מסמר אחד ולהביא ילדים רבים... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
לאחר ששמעתי וקראתי כה הרבה המלצות...מרגישה אי נעימות
באי יכולתי להצטרף לעדר...
ספר מיוחד, עם שם מיוחד המודפס בפונט מיוחד.
דמויות משונות (מיוחדות) המדברות בניב מיוחד שובר שיניים.
אכן, אוסף של הרבה שטויות בעיירה קטנה אחת.
הייתי אומרת שיש יותר מדי "מיוחד" ספר אחד (לטעמי)
קשה לקריאה, לא זורם ומשעמם טיכו...
... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
מצטרף בחום להמלצות של קודמיי. רוצים ספר מיוחד? הספר הזה בהחלט עונה על ההגדרה.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
הספר הזה - עם השם המוזר, הפונט הלא-מוכר והמחבר שמיתרגם לעברית באיחור ניכר - אמנם לא עוסק בארכיטקטורה, אבל זה לא אומר שהוא מתמסר בקלות. הדמויות בו משונות ומדברות בניב ייחודי, שאלמלא תרגומו החינני של אסף גברון היה ודאי שובר את השיניים, ועמודים רבים בו מוקדשים למבנים ולבנייתם. אבל מיטיבי הלכת יימצאו פנינה ייחודית עד אין-קץ המתרחשת ב"סוף העולם של סוף העולם", כפי שסבתא שלי ודאי הייתה אומרת, וקצת מזכירה את מאיר שלו בלוקאליות שלה, ובבניית תמונה שלמה ועצמאית בין גבולותיה של עיירה נידחת.
סטיי-מור (Stay More, על שם בקשתו התמידית של המארח מאורחיו שלא יעזבו עדיין) היא... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
"אל תתנו לשם המוזר של הספר הזה לבלבל אתכם, זה לא ספר על ארכיטקטורה." מתוך הכתוב בגב הספר.
אכן, זה בהחלט לא הקטע הדומיננטי בסיפור, אולם דרכה של ה"ארכיטקטורה" והתפתחותה בעיירה מוזרה ודמיונית בשם Stay More (הישאר עוד), שהינה בעלת מבנים מאד בסיסיים מעץ - מעביר לנו הסופר את ההיסטוריה האמריקנית, הממוקדת לאזור דרומי זה. תושביו הראשונים של האזור בעלי מבטא דרומי גס, כבד ועילג משהו, כאילו "נפלו מן הירח" ולא ראו ולא שמעו מימיהם על אוקיינוס (תזכירו לי מהיכן הגיעו אבותיהם...?), ובמפגשם הראשון עם אינדיאני, בן המקום, (בשנת 1850 בקירוב), הוא מסביר להם, למרבה הפתעתם:
1. שכדור הארץ ה... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
הארכיטקטורה בחבל האוזרק בארקנסו / דונלד הרינגטון
הוצאת טובי
366 עמ`
אפתח בגילוי נאות - אם לא היו ממליצים לי על הספר הזה בפורום ספרים וספרות של תפוז כמה וכמה פעמים, לא הייתי מגיעה אליו לעולם. וזה חבל. אפילו חבל מאוד. כמו שכתוב על עטיפת הספר - "הסופר האמריקאי הכי גדול שאתם לא מכירים", לא שמעתי עליו בחיים וגם לא על הוצאת ספרים "טובי". אני לא מתיימרת להכיר את כולם, אבל עדיין כשבאתי לחפש את הספר בחנות הספרים היו צריכים להביא אותו מהמחסן (הוא לא היה על המדפים) וגם אז זה לקח הרבה זמן והמוכרת בכלל לא הכירה אותו...
אחרי ההקדמה הזו, ניגש לספר המקסים הזה. זהו אחד הס... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
הספר כמו שמו חריג ולא דומה לשום ספר אחר שנמצא בשוק. אנו עדים לסיפורה של עיירת סטיי-מור במשך כ 150 שנה. החל מהמתיישבים הראשונים ועד לצאצאים שלהם. הספר כתוב בלשון עשירה ומצחיקה. הדמויות נאיביות לעיתים עד כדי כעס ולעיתים עד כדי צחוק. עברו שלושה ימים מאז שסיימתי את הספר ועדיין לא הצלחתי לגבש דעה סופית. בגדול הספר מאוד חביב ומאוד מיוחד. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת? ![]() |
|
אהבתי, כ"כ אהבתי, שממש נישקתי את האדם שהתעקש איתי כ"כ שאקרא אותו. ספר מקסים ,מיוחד שונה כ"כ מכל רבי המכר השבלוניים. סיפורה של משפחת אינגלדיו, מקימת העיירה "סטיי מור" בארקנסו, מתקופת האינדיאנים ועד מלחה"ע ה2 , כל פרק מלווה בשרטוט של סוג הבתים המאפיין את התקופה, ומתוך הסבר על הבית צומח הסיפור.
אחד המיוחדים והיפים שקראתי לאחרונה.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
ספר "אחר" - במובן הטוב ביותר של המילה. שזור תמימות, חכמת חיים והומור. התמוגגתי לכל אורך הקריאה בו והוא נכנס בלי צל של ספק לרשימת הספרים הטובים ביותר שקראתי.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|