ביקורת ספרותית על הארכיטקטורה בחבל האוזרק בארקנסו מאת דונלד הרינגטון
ספר מעולה

---

הספר הזה - עם השם המוזר, הפונט הלא-מוכר והמחבר שמיתרגם לעברית באיחור ניכר - אמנם לא עוסק בארכיטקטורה, אבל זה לא אומר שהוא מתמסר בקלות. הדמויות בו משונות ומדברות בניב ייחודי, שאלמלא תרגומו החינני של אסף גברון היה ודאי שובר את השיניים, ועמודים רבים בו מוקדשים למבנים ולבנייתם. אבל מיטיבי הלכת יימצאו פנינה ייחודית עד אין-קץ המתרחשת ב"סוף העולם של סוף העולם", כפי שסבתא שלי ודאי הייתה אומרת, וקצת מזכירה את מאיר שלו בלוקאליות שלה, ובבניית תמונה שלמה ועצמאית בין גבולותיה של עיירה נידחת.
סטיי-מור (Stay More, על שם בקשתו התמידית של המארח מאורחיו שלא יעזבו עדיין) היא עיירה קטנה במחוז ניוטון שבחבל האוזרקס, שהקורא עוקב אחריה למן היווסדה בידי ג'ייקוב ונח אינגלדיו באמצע המאה ה-19, דרך ציוני דרך חשובים בהיסטוריה האמריקנית, ועד ההווה. גיבוריו המתחלפים של הסיפור הם צאצאי שושלת אינגלדיו, איש-איש ומאפייניו, ותוך כדי כך מסופר לנו כל מצבה הכללי של העיירה ועל ההתרחשויות בה.
דונלד הרינגטון כותב ברגישות, בהומור מקסים למדי ותוך תשומת לב לדקויות. התרשמתי גם שהוא אוהב כמעט את כל הדמויות בגלריה הענפה שלו - שרבות מהן היו יכולות בקלות להיכתב כנלעגות או מגוחכות, אבל להרינגטון הייתה החכמה לא לעשות זאת.
קשה להעביר את קסמו של הסיפור, אבל לשם המחשה אוכל לציין שבמהלך השבוע-וחצי שקראתי אותו, פעמיים ברציפות, כל עולם-האסוציאציות שלי סבב אותו, והתקשתי להתנתק. לכל מי ששאל (ואף למי שלא) המלצתי שיקראו את הספר, ופעמים רבות מצאתי את עצמי צוחקת בקול רם.
אינני יודעת אם זהו "ספר מופתי", או אם תארים אחרים מסוג זה רלוונטיים אליו, משום היותו כה בלתי-שגרתי, אבל הוא היה בגדר תענוג צרוף וכיף גדול.

» ביקורות נוספות של הרדוף
» ביקורות נוספות על הארכיטקטורה בחבל האוזרק בארקנסו