ביקורות ספרים על הספר הקלות הבלתי נסבלת של הקיום
|
|
|
|
מתי אנו עלולים לחוש אותה, את אותה הקלות הבלתי נסבלת של הקיום?..
סבינה, אומנית צ'כית צעירה שהיגרה לשוויץ לאחר "האביב של פראג" של 1968 ידעה זאת היטב. זה אותו הרגע שהמאבק נגמר, כשכל מה שהיה קדוש וחשוב נותר מאחור, זו ההבנה שבהינצלנו מהקשיים שחווינו קודם, שחררנו את עצמנו ממשמעות.
טומאש, רופא מנתח מצליח שמתגורר במרכז פראג. תחביבו העיקרי מחוץ לשעות העבודה הוא בילוי עם בנות המין היפה. פרשיות אהבהבים קצרות, סטוצים, סופי שבוע נוטפי זימה בחברת מכרה אקראית, הכל הולך. פרט לחלק הלוהט הזה, חייו תחת השלטון הקומוניסטי די שלוים.
לפתע מגיחה לחייו אהבה, טרזה. הוא מתכחש ... המשך לקרוא
32 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
ספר מפורסם, נכון? אז חייבים לקרוא.
טומאש לא יכול לישון עם אותה אישה אתה קיים יחסי מין זה עתה ולכן היה מסיע אותן לביתה. טרזה נכנסה לחייו פתאום, נרדמה בחיקו, אחזה היטב בזרועו ולא הניחה לו. גם הוא נרדם, הפלא ופלא. המקום הוא פראג, הם מתחתנים והרוסים נכנסים לפראג ב-1968, זמן מבלבל בתחילה, אבל אחרי כמה ימים מבינים את גודל הברוך.
די מהר אני גם מבין את גודל הברוך בקריאת הספר, הבנוי מקטעים קצרים, עמוס תובנות למיניהן, מתאים לסרט מהזן הסינמטקי האירופאי, שלאחריו הולכים לנשנש משהו ברחוב בן יהודה שטראסה וחשים את גודל הארוע ואת קוטן העניין.
הספר הזה לס"ל (לא סיימתי לקרוא... המשך לקרוא
38 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כתיבה טובה מאד , אבל סיפור העלילה דל לדעתי וכולו משמש שלד
על רקע פלישת הרוסים לצ'כיה ב 1968 והמרד נגדם , להבעת דעות המחבר
בשלל נושאים פילוסופיים ורגשיים. אין מסר ברור ואחיד, אלא הגיגים וחיזוקים
להגיגי פילוסופים ואנשי רוח. לא מסוג הספרים שקוראים בשקיקה ללא הפסקה.
... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יש ספרים ששמם לבדו שובה אותך. מאה שנים של בדידות, החטא ועונשו, אהבה בימי כולרה. הקלות הבלתי נסבלת של הקיום הוא אחד מהם.
הספר נפתח עם רעיון השיבה הנצחית, לפיו הקיום אינו אלא מעגל שחוזר על עצמו, בו חיינו נידונו להתקיים באותה תבנית עד בלי סוף. השיבה הנצחית מעניקה משמעות לחיינו אך גם ייסורים – כל בחירה ובחירה שלנו, תשוב עתה לעולמים. לדידו של ניטשה, זהו העול הכבד ביותר על האדם. אולם האם הכבדות בהכרח רעה היא? אולי עדיף שנתחבט בבחירותינו, אחרת נחיה חיים קלילים ותפלים, במקום חיי משמעות עמוקה.
הספר עוסק באנשים - באופיים, מורכבותם וגורלם, אם קיים כזה. ברקע מה... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
פעם ראשונה בחיי שהצלחתי להתאהב בספר מז'אנר כזה. פילוסופי, מוזר, עמוק עד כדי בלתי נגיש, נגוע כולו במאפיינים של חלום. אני לא יודעת אם זה פשוט היה הספר שהיה הנכון לפקוח את עיניי לסגנון הזה, או אני זו שגדלתי כדי להבין את ההיגיון במעשים של דמויות, באירועים ובאמירות שלפני כמה שנים – או חודשים – היו נראים לי משונים ותמוהים.
אבל כאן כל פרק סחט ממני לחישת "וואו". בקושי הייתי מסוגלת להכיל את החוכמה העצומה שבמילים, בקושי הייתי מסוגלת לעכל אמת בהירה וצלולה אחת לפני שהרהר קונדרה בבאה בתור: ההרהורים על מאפיינה של אהבת אמת, של חמלה. של כמיהה לייחודיות, לנבדלות, לנפש... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אוף, כמה זמן לא קראתי ספר תוך יומיים. מהספרים שהייתי נכנסת אליהם בשניה שפתחתי אותם, ומסיימת מהר ככל שארצה, ללא צורך לנסות ולחזור, לנסות ולהתרכז, בהמשך העלילה.
הקלות הבלתי נסבלת של הקיום ושל קונדרה, הוא בדיוק מהסוג הנ"ל.
כמו אחד מחלומותיה של טרזה, הקנאית לאהובה, החלשה, האוהבת, המיוסרת, גם הספר הזה הוא כמעין חלום ובו סיפור אהבה אומלל אך הגדול מכולם אולי, על אומה כבושה, על תקופה אפורה ומשחירה שבה הקומוניזם מגביר את אחיזתו בה, ועל נפש האדם.
ובסיפור האהבה הזה, סיפורים רבים של האנשים המופיעים בו, כל אחד וסיפורו הוא, ועגמומיותו הוא, והוריו הוא, וילדותו הוא... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"אם החזרה הנצחית היא אמנם העול הכבד ביותר, יכולים חיינו להצטייר לעומתו בכל קלותם הנפלאה."
"אך האומנם הכובד נורא כל כך והקלות נהדרת? "אם כן במה עלינו לבחור? בכובד או בקלות?."
הספר כולו נע באיטיות מגושמת למדי ביין החיים וביין המוות .ביין הכבדות התהומית של החיים
מבחינה פילוסופית לבין הקלות הבלתי נסבלת שלה.. מלחמה היא בוודאי שיא הכבדות של החיים בכל הזמנים כולם! .
"והאביב של פראג" המתואר כאן בספר בדקדוק רב רובץ לי על הלב בעצב לא מוסבר כמו כל האווירה בספר שנעה במלנכוליות
דיכאונית למרות תיאורי האהבה המשמימים והזיכרון של איזאבלה רוסלני היפיפייה מהסרט ש... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיימתי הרגע לקרוא את הספר הכה מצוין הזה, זה מהספרים שאתה "מרגיש" אותם כמה ימים לאחר סיום הקריאה, מהספרים שאתה מסיים ויש לך את ההרגשה הזאת בפנים שהסופר הזה כתב משהו שאתה הרגשת וחשבת וביטא את זה בצורה כה מרגשת ומדוייקת ואתה מתפלל שגם אתה היית יכול להיות כלכך מדויק בכתיבה.
מילן קונדרה כותב כאן סיפור אהבה נפלא בין אדם לעצמו, אדם לסובב אותו, המחשבות והרעיונות הפילוסופיים כאן ממש דיברו אליי ולא יודע איך להגיד את זה אחרת מאשר שאני פשוט הרגשתי את הספר הזה, והרבה זמן שספר לא גרם לי את התחושה הזו שכה התגעגעתי אליה, מומלץ בחום!!!... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הקלות הבלתי נסבלת של הקיום, עוסק, איך לא, בקיום ובבנאליות שלו. לכאורה ה'קיום' הוא מילה גדולה מידי בשביל ספר פרוזה. אבל את הקיום הזה קונדרה פורט לפרטים: גבר אחד, שתי נשים וכלב, סוף שנות השישים, האביב של פראג, הקומוניזם בצ'כיה.
נכון, אפשר לכתוב מסה פילוסופית קיומית על הספר הזה, אבל בשביל זה צריך לשבת ולקרוא את הספר עוד פעמיים-שלוש בדקדוק ולראות איך רעיון השיבה הנצחית של ניטשה משתלב באביב של פראג ובתפיסה של האושר. צריך לקרוא שוב על פרמנידס הפילוסוף היווני הקדום ועל תורת הניגודים שלו ואז לראות בספר איך קונדרה אורג לאורך הספר את הצמד קלות-כובד במשמעות הקיו... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מילן קונדרה,הסופר הצ'כי,כותב בספרו על הקלות הבלתי נסבלת של הקיום.הספר הזה הוא בעצם סיפור על ארבעה אנשים וכלב,בתקופת שנות ה-70 שרוסיה השתלטה על צ'כיה.איכשהו,קשה לא לעשות את האנלוגיה לאוקראינה כיום (כמעט מתבקש).
הסופר שוטח פה את סיפורם של טומאש,סבינה,טרזה ופראנץ,וכמובן של הכלב קרנין,שכל אחד מהם מתמודד בדרך שונה עם הכיבוש-חלק נשארים בצ'כיה,חלק מהגרים וחלק אפילו חוזרים אליה למרות שהיגרו ולמרות המצב המדיני.אין פה מספר כל יודע,שנותן משפטים מרמזים על המשך העלילה.המספר הוא בעצם גם דמות,שנותנת את הפרשנות שלה לאירועי הספר,ותוך כדי מוכנסים הגיגים ומחשבות של ה... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מכירים את התחושה שמסיימים לקרוא ספר ואז- כמתוך יראת כבוד- לא מסוגלים לכמה ימים להתחיל
בספר אחר ? כך הדבר אחרי שסיימתי ספר זה.
ספרו של קונדרה הוא ספר קאלט, שאני שומע עליו כבר שנים, אבל לא כל ספר קאלט הוא באמת ספר
שמצדיק את הציפיות בעיני, ואחרי שקראתי לפני שנים את "זהות" המאכזב שלו
(אחרי "ההנאה שבאטיות" הנפלא) דחיתי את הקריאה.
קונדרה בורא סגנון רומן כאן נראה לי, בכך שהוא מלווה את דמויותיו עם מחשבות עליהן וסביבן, מחשבות מתחום
ההיסטוריה, פילוסופיה, מוזיקה. ברגעי השיא של הרומן (ויש כאלה פרוסים לאורך הספר) נוצרה אצלי התחושה
שהוא ממזג נקודת מבט היסטורית, ג... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
פעם בכמה זמן אני מוצאת את עצמי מתאהבת בסופרים. פתאום אני יודעת שכן, האדם הזה, הולך לשנות לי את החיים, הולך לגרום לי להסתכל על הכל אחרת. זה קרה לי עם קאפקא, עם המינגווי, עם פלאניוק, והיום, אחרי שסיימתי לקרוא את הקלות הבלתי נסבלת של הקיום, זה קרה לי עם קונדרה.
אני רוצה לקרוא הכל, להכיל את כל המילים, לתת לו לשטוף את קיומי הבלתי נסבל ולהתעורר חדשה לגמרי לצל המשפטים שלו.
אני רוצה שיציל אותי וימוטט אותי מחדש.
אני חיה בשביל רגעים כאלו, נושמת בשביל סופרים כאלו.
ואיך הספר אתם שואלים? רק סיימתי ואני כבר רוצה להתחיל מחדש. ... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הזה הוא כמו אדם שוכב על מזרן שכל מה שבפנים גופו אפשר לראות והוא פתוח לרווחה והוא רק ממתין לניתוח שלך. האדם הזה גם מדבר תוך כדי שתוכו פתוח ואפשר גם להתרשם ממנו על ידי מה שהוא אומר. הביקורת הזו יכולה להיות ניתוח, ויכולה להיות תהליך של התרשמות. בניגוד לדרכי בדרך כלל אני בוחר בהתרשמות.
אני אעמוד כסניגור לטובת הספר הזה כי הוא אחד הספרים הכי טובים שקראתי. ההשפעה שלו ממש משפריצה מממטרה. קירקגור בספרו או-או טען שהוא ינסה להוכיח במאמץ אינטלקטואלי עצום שאין לו שום פשר, שהיצירה הגדולה של מוצרט דון ג'ובאני היא היצירה המוסיקלית הכי מושלמת שנכתבה אי פעם. ל... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ניסיתי לקרוא את הספר הזה, הספר עם פוטנציאל ענק אבל מבחינתי לא מתממש, מחבר הספר כאילו מאכיל אותך בכפית מה לחשוב על כל דבר שכל דמות בספר עושה, מתערב יותר מדי ומסביר יותר מדי, התוצאה מעייפת אני הפסקתי לקרוא את זה בשליש האחרון... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
חזרתי לאחרונה לספר הזה, אחרי כמה שנים שלא קראתי בו, וזה היה כמו לחזור לבית מלון ותיק, שבו השוער מזהה אותך והמלצר זוכר מה אתה אוהב לאכול. זה אחד הספרים האלה שאפשר לקרוא פעם אחר פעם ותמיד מוצאים בו משהו מפתיע ומרתק, משהו שפעם לא שמת לב אליו ועכשיו פתאום כן, או שקראת מזמן והספקת לשכוח.
הספר הזה היה רב מכר עצום כשיצא, מין "ספר חובה" של צעירים עם יומרה אינטלקטואלית, ובנקודת זמן מסוימת כל מי שרצה להיראות טיפה מיוחד היה דואג לקרוא אותו ואחרי כן לספר על זה לכל העולם. כמובן, זה לבדו מספיק כדי להרתיע אוהבי ספר מלקרוא אותו, אבל אני ממליץ מאוד לשכוח מכל הרעש והצלצול... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נהוג לומר שהאנשים השקטים בחברה הם אלה שסופגים הכי הרבה מידע ושמים לב לכל המתרחש. בקריאת הספר המקסים הזה, התרשמתי שקונדרה הוא אדם כזה. הרגשתי כאילו הוא העביר שנים בבחינת אנשים מהצד, הסתכלות שהלכה והעמיקה לתוך נפשם, ואז התיישב וכתב תובנות רבות, בהגשה מאוד מיוחדת. הייתי שמח מאוד לשבת איתו לשיחה. הוא נראה לי אדם מעניין שגם כאשר איני מסכים עם דבריו, זו חוויה לשמוע אותו מדבר.
למרות שקונדרה חילק את הספר לשבעה חלקים, אני הייתי מחלק אותו לשניים. בראשון הוא מספר רבות על הדמויות אך פחות מתעכב על נושא השתלטות השלטון הקומוניסטי בארצו ובשני הפוקוס על החיים תחת מ... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
באותו טקסט נמצאים גם הסיפור וגם הניתוח שלו .
קונדרה שם את עצמו במרכז העניינים (מה שלפעמים קצת פוגם בהנאה הפשוטה של התמסרות לעלילה המצויינת), ממשיל משלים ומשלב ניתוחים פילוסופיים שלהם, נכנס לסיפור-זורק כמה רעיונות מעניינים ויוצא כשמתחשק לו.
התוצאה סה"כ טובה מאוד.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הרגל אחד שצברתי בשנים האחרונות הוא לקרוא כשלצידי ערימה של נייר מודפס לשימוש חוזר. מדי פעם אני קורע מלבן לא סימטרי ומשלב אותו אי שם בין עמודיו של ספר, ומסמן לעצמי טריטוריה: לכאן עוד אשוב; את המשפט הזה ארצה לקרוא שנית; הפסקה השלישית מעניינת במיוחד.
אני מביט עכשיו על הקלות הבלתי נסבלת של הקיום, ומחלקו העליון מציצים בצפיפות גזרי נייר שתחבתי בין דפיו. עוד קטע, ועוד רעיון ועוד פסקה ועוד ועוד. וזו היתה תחושתי מקריאה בספר הזה: עוד ועוד. הסיפור קשה, הדמויות מרירות; ואף על פי כן, היה לי קשה להניח מהיד את החיבור הפילוסופי-פרוזאי הזה.
האביב של פראג ותוצאותיו משת... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא פעם סופרים מספקים לנו הצצה לראשיהן של כמה דמויות בסיפור, חושפים בפנינו רבדים שונים שלהם של חייהם, את ההיסטוריה שלהם, הילדות שלהם והרגשות והחלומות הכמוסים ביותר. ובכל זאת, למילן יש דרך כל כך ייחודית, כל כך חשופה ויומרנית להפשיט את דמויותיו (דו משמעית) עד שכל מעשה שלהם מתחבר לשורש קדמון ואפילו לחלומותיהם יש פירוש שנקשר באופן מובהק להוויתם. יש לספר טעם לוואי מדכא של דמויות אבודות שהשריטה שלהם כל כך קדמונית עד שאין לה תקנה. ממש כמו היצירות של סברינה - הן דוחות ומושכות ובדרכן המוזרה, גורמות לך להיקשר אליהן.. ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
במילה אחת מיינדפאק או שאולי זה בעצם שתי מילים..
ספר שמפיל כמה אסימונים. קראתי רק פעם אחת אבל זה ביינתים אני יודעת שאחזור לקרוא בו שוב.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
מילן קונדרה, אחד מגדולי סופרי צ'כיה בכל הזמנים מתאר לנו בצורה מקורית שנונה, מטרידה, מצחיקה ומעלת מחשבה על תקופה קשה בתולדות האנושות אירופה האימפריה הסובייטית וצ'כיה בפרט.
יחד עם זאת הוא חודר למעמקי נפש האדם בהצגתו ארבע דמויות שונות על גבול ההפוכות עם סיפור חיים ותפיסת עולם שונה, אשר כל אחת מהן מתמודדת בדרכה שלה עם החיים.
בספר זה מעלה קונדרה שאלות רבות על חיינו, מערכות היחסים שלנו עם אנשים שונים, תפיסתנו את העולם ובפשטות הוא מעמיד אותנו אל מול הקלות הבלתי נסבלת של חיינו.
... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר משעשע עם הרבה הומור אבל מחשבה עמוקה על החיים והשפעתם של מאורעות שונים על אנשים כל אחד בדרכו הוא... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
זהו אחד הספרים הטובים בעולם ואני לא מגזימה. גם אחרי שתסיימו לקרוא אותו תמשיכו לחשוב עליו וגם תחזרו לקרוא אותו שוב.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"הקלות הבלתי נסבלת של הקיום".
ספר מאוד מרגש, מעניין ומשאיר טעם של עוד.
קראתי את הספר פעמיים ואני אקרא אותו שוב.
יש ספרים שפשוט לא מפסיקים לקרוא אותו.
העלילה סוחפת.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
הקלות הבלתי נסבלת של הקריאה. ספר בעל 240 עמודים מבותר לשבעה חלקים, שמבותרים לפרקדים קטנטנים של חצי עמוד- עמוד. בלאגן כרונולוגי אחד גדול. כל פרק כתוב מזוית של דמות אחרת. בפרקים הנדירים בספר שהם בעלי יותר מעמוד אחד, הצלחתי להיסחף בקריאה ולהנות ממנה מאוד, כל השאר הפרקים הקצרצרים נקראו בקלות ומהירות חסרי משמעות ורושם. אין ספק שהסופר מוכשר ואין ספק שיש לו הרבה מה להגיד, אך במקום לתת לקוראים להרגיש את זה דרך דמויותיו, הוא מצרף פרשנות ישירה שלו. היו רגעים בספר הזה שגרמו לי להרגיש והשאירו בי רושם, אך אני בטוחה שהם היו רבים יותר אם הסופר היה נותן לרגש הקוראים לש... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
פנינה היא התואר הכי מתאים שאני יכול לשייך לספר הזה. הספר משלב פילוסופיה של משמעות הקיום האנושי לצד עלילה הממחישה רעיונות אלה.
לאורך הספר בלטה אצלי מה שהייתי מכנה "ניפרדות הגורל" בין גברים ונשים. גברים ונשים נראים כמו שני נוסעים שנקלעו לאותו קרון, ללא יכולת לנתב את הרכבת, ללא יכולת לרדת וללא משהו יותר עמוק מזה לחבר בינהם.
והיחיד שזוכה לאהבה אמיתית, בכל הסיפור, הוא הכלב.
... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
זה הספר הראשון של מילן קונדרה שקראתי, ובעקבותיו קניתי ספר נוסף שלו, שמחכה לי על המדף. הספר הזה היה פשוט מדהים. מבחינת העלילה לא אפרט יותר מדי, מכיוון שבעיניי היא משנית לגדולתו האמיתית של הספר, וזה פירוט משנתו של קונדרה בנושאים שונים, כולל יחסים, פוליטיקה (שמאל וימין), מוזיקה, בע"ח ועוד. לרוב אני מתעבת ספרים כאלו, אבל כאן הכל נעשה בחן רב כ"כ, ובשפה קולחת ובהירה. מספר פעמים הפסקתי את הקריאה כדי לקרוא שוב קטע מסוים, להתענג על כל משפט.
זה אחג מאותם ספרים שאני מרגישה שרק קריאה שנייה (ושלישית) תעזור לי להבין אותו לגמרי, אך זה לא גורע מהנאתי השלמה מהקריאה הראשונ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
