“אל סומרסט מוהם התוודעתי לראשונה, כמו רבים מבני דורי בישראל, באמצעות מערכת החינוך: רבים מאיתנו למדו את הסיפור "Mr. Know All", בשיעורי האנגלית. מוהם הבריטי נולד בפריז ב-1874, היה איש אשכולות, רופא, סופר, מחזאי ואיש ביון (לאו דווקא בסדר הזה); וידוע כיום בזכות הכתיבה הספרותית שלו. הסופר הפך לשם דבר בכתיבת סיפורים קצרים, כתיבה שהוא שיכלל לדרגת אומנות יוצאת דופן, והקובץ "עץ הקזוארינה" הוא קובץ הסיפורים”

“בשיחה כתובה על שירה קראתי ציטוט של רילקה: "ראוי היה לחכות ולצבור פשר ומשמעות במשך חיים שלמים, ארוכים אם אפשר, ואז, לגמרי בסוף, אפשר שיעלה בידינו לכתוב עשר שורות שהן טובות. כי שירים אינם רגשות, הרי הם התנסויות. בעבור טור אחד של שיר צריך לראות הרבה ערים, אנשים ועצמים, צריך להכיר את החיות, להרגיש איך עפות ציפורים ולדעת את המחווה בה הפרחים נפתחים בבוקר… צריך להיזכר בדרכים העוברות בצמתים לא מודעים, לה”

“ג'פרי מאיירס, בביוגרפיה שכתב על הסופר סומרסט מוהם (2005), הזכיר את הסיפור הבא: בשנת 1954, לקראת יום הולדתו ה-80' של סומרסט מוהם, המוציאים לאור של ספריו ביקשו לפרסם מאמרים לכבודו של הסופר המפורסם. הם פנו ל-30 סופרים בצפון אמריקה ובבריטניה. רק שניים נענו בחיוב ובסופו של דבר רק אחד מהם כתב את המאמר....בין הסופרים אליהם פנו היו מחבריו של סומרסט מוהם וכאלה שהתארחו בחפץ לב אצל הסופר המצליח מבחינה כלכלי”

“# הוא קצת נשכח לאחרונה, מוהם. בזמנו היה אחד הסופרים הפופולריים ביותר, סופר פורה שכתב בכמה ז'אנרים – סיפורים קצרים, נובלות ממוקדות, רומנים, ספרי ריגול. הסיפור הזה יצא לאור ב-1932 ומדגים היטב את כתיבתו של מוהם. חבורה מקרית של אנשים – שלכל אחד מהם סוד משלו – נקלעת יחד לאחד האיים בדרום מזרח אסיה. האחד הוא דוקטור סונדרס – רופא מחונן שנטש מסיבה לא ידועה פרקטיקה מצליחה בלונדון ומתגורר עם משרתו הצעיר”

“אל סומרסט מוהם התוודעתי לראשונה, כמו רבים מבני דורי בישראל, באמצעות מערכת החינוך: רבים מאיתנו למדו את הסיפור "Mr. Know All", בשיעורי האנגלית. מוהם הבריטי נולד בפריז ב-1874, היה איש אשכולות, רופא, סופר, מחזאי ואיש ביון (לאו דווקא בסדר הזה); וידוע כיום בזכות הכתיבה הספרותית שלו. הסופר הפך לשם דבר בכתיבת סיפורים קצרים, כתיבה שהוא שיכלל לדרגת אומנות יוצאת דופן, והקובץ "עץ הקזוארינה" הוא קובץ הסיפורים”

“בשיחה כתובה על שירה קראתי ציטוט של רילקה: "ראוי היה לחכות ולצבור פשר ומשמעות במשך חיים שלמים, ארוכים אם אפשר, ואז, לגמרי בסוף, אפשר שיעלה בידינו לכתוב עשר שורות שהן טובות. כי שירים אינם רגשות, הרי הם התנסויות. בעבור טור אחד של שיר צריך לראות הרבה ערים, אנשים ועצמים, צריך להכיר את החיות, להרגיש איך עפות ציפורים ולדעת את המחווה בה הפרחים נפתחים בבוקר… צריך להיזכר בדרכים העוברות בצמתים לא מודעים, לה”

“ג'פרי מאיירס, בביוגרפיה שכתב על הסופר סומרסט מוהם (2005), הזכיר את הסיפור הבא: בשנת 1954, לקראת יום הולדתו ה-80' של סומרסט מוהם, המוציאים לאור של ספריו ביקשו לפרסם מאמרים לכבודו של הסופר המפורסם. הם פנו ל-30 סופרים בצפון אמריקה ובבריטניה. רק שניים נענו בחיוב ובסופו של דבר רק אחד מהם כתב את המאמר....בין הסופרים אליהם פנו היו מחבריו של סומרסט מוהם וכאלה שהתארחו בחפץ לב אצל הסופר המצליח מבחינה כלכלי”

“# הוא קצת נשכח לאחרונה, מוהם. בזמנו היה אחד הסופרים הפופולריים ביותר, סופר פורה שכתב בכמה ז'אנרים – סיפורים קצרים, נובלות ממוקדות, רומנים, ספרי ריגול. הסיפור הזה יצא לאור ב-1932 ומדגים היטב את כתיבתו של מוהם. חבורה מקרית של אנשים – שלכל אחד מהם סוד משלו – נקלעת יחד לאחד האיים בדרום מזרח אסיה. האחד הוא דוקטור סונדרס – רופא מחונן שנטש מסיבה לא ידועה פרקטיקה מצליחה בלונדון ומתגורר עם משרתו הצעיר”