ביקורת ספרותית על על חוד התער מאת סומרסט מוהם

---

"על חוד התער"
עמוס נבו

uttiṣṭha jāgrata prāpya varān nibodhata |
kṣurasya dhārā niśitā duratyayā durga pathas tat kavayo vadanti ||

"קום! התעורר! השג (את אטמן) בהתקרבות אל המעולים.
קשה למעבר כחוד התער היא הדרך, כך אומרים החכמים"
(קטהה אופנישד, 1.3.14, תרגום שלי. ע.נ.).

שם ספרו של סומרסט מוהם "על חוד התער", נלקח מן הפסוק המצוטט לעיל והספר ספוג השפעות מן הפילוסופיה ההודית. הגעתי אל הספר בגלל התעניינותי בהודו, ונשארתי בגלל העלילה המרתקת ובגלל הכתיבה של סופר גדול.

"על חוד התער הוא סיפור אהבה ומסתורין יוצא דופן, שחורג מן המוסכמות ומפתיע בעוצמתו. העלילה מתמקדת בחברה הגבוהה של פאריס ובמקדשים ובאשרמים של הודו, שם מחפשים המאמינים את ההתגלות האמתית של האלוהות. על חוד התער הוא סיפור אהבה בין שני צעירים אמריקנים, שהרדיפה אחרי הכסף וחיי מותרות מצד אחד, והחיפוש אחר האמונה, האמת והצדק מצד שני, הופכים את אהבתם הסוערת לבלתי אפשרית."
כך מוצג הספר במרשתת, בתקציר המיועד לקדם את מכירת התרגום העברי שלו.

סומרסט מוהם מספר סיפור, שהוא כביכול, סיפור שקרה במציאות והוא עצמו נחשף אליו ומשתתף בו. הסיפור מתרחש בשלוש יבשות – אמריקה, אירופה ואסיה – בשלוש מדינות עיקריות – ארה"ב, צרפת והודו. בלשון סיפורית קולחת, מתאר המחבר את גיבוריו האמריקנים, ואת תהפוכות גורלם. הסיפור נע בטבעיות בין שיקגו לפריס ובין אירופה לדרום הודו, בין חיי עושר ונוחות לבין חיי צנע והסתפקות במועט, בין רדיפה אחר החומריות לבין חיפוש אחר האמת הרוחנית, בין אהבה לקנאה, בין אנוכיות לבין נכונות להקרבה. המחבר מציג את ה"הארה" בהודו ואת השלווה שבאה בעקבותיה כאידיאל, כמושא שמן הראוי לשאוף אליו גם בחיים הגשמיים שבמערב. מוהם, שבילה במחיצתו של הגוּרוּ ראמׇנה מׇהארֽשי באׇשֽרׇם שלו (אני שהיתי באשרם שבוע, כשהגורו כבר לא היה בין החיים), טען בכמה הזדמנויות, שאלמלא הציג את הפרק ההודי בחייו של הגיבור, ספק אם היה כותב את הספר.
לארי, גיבור הספר, שירת כטייס במלחמת העולם הראשונה. הוא נפגש לראשונה עם המוות, כשמטוסו של חברו הטוב הופל והחבר נהרג. המפגש עם המוות גרם ללארי לשנות את כיוון חשיבתו ואת אורח חייו. לאחר המלחמה, חזר לעיר הולדתו, אך לא נכנס למעגל העבודה והרדיפה אחר הכסף. הוא שב לאירופה, לפריס, והשתלב בחיי הבוהמה בעיר, תוך אינטרוספקציה ותהייה על המטרה האמתית של חייו. מפריס הוא יצא לחיי נדודים ברחבי היבשת. אנשים שונים שפגש, במיוחד קצין לשעבר בצבא הפולני וכן נזיר בנדיקטיני, קידמו אותו בחשיבה ובחיפוש. הוא שם פניו להודו על סיפון אנייה שהפליגה לשם, תוך כדי עבודה כאחד המלחים. בהודו הגיע אל אׇשֽרׇם של גוּרוּ בדרום, שהמחבר הושפע בתיאור דמותו מראמנה מהארשי. לארי הגיע ל"הארה" בתום תקופה של התבודדות ביער, ואז חזר לאירופה, ואחר כך לארצות הברית.

המחבר שוזר בסיפור גם עלילה רומנטית. לארי מציע לארוסתו איזׇבֶּל להצטרף אליו בנדודיו הסגפניים באירופה, אך היא אינה מוותרת על חיי הנוחות והעושר, מבטלת את אירוסיהם ונישאת למיליונר, חברו של לארי. במשבר הכלכלי של ראשית שנות השלושים, מגיעים לפריס איזבל ובעלה, שירד מנכסיו, ופוגשים שוב את לארי. גם סופי, בת כיתתם - שאיבדה את בעלה ותינוקה בתאונת מכונית והתדרדרה לאלכוהול, לסמים ולזנות - מגיעה לפריס. לארי, שרוצה להצילה משפל המדרגה שאליו הגיעה, מציע לה נישואין. בכך רומז המחבר שלארי מתנהג כקדוש ומצרף אותו לרשימה של נביאים וקדושים, שנישאו לזונות. למשל, הנביא הושע שנשא לאישה את הזונה גוֹמֶר בת-דׅבֽלׇיים, וכן המסורות המייחסות לישו הנוצרי יחסים, ואפילו נישואים, למרים המגדלית, שיש המחשיבים אותה כזונה.

אני עוסק בענף הפילוסופי ההודי, שנקרא אׇדֽוׇאיֽטה וֶדאנֽטה – תורת אי-השניות. שם הספר והמסר האדוואיטי שלו הם בעלי משמעות מיוחדת עבורי ואני נוהג להזכיר את הספר ולהמליץ עליו לכל המתעניינים.

» ביקורות נוספות של עמנב
» ביקורות נוספות על על חוד התער