ביקורת ספרותית על פרידה מבבל מאת דוידי רוזנפלד
ספר בסדר

---

פרידה מבבל שם השם שבחר דוידי רוזנפלד ואני בוחרת ב... סוף עידן התמימות...כמו שמגדל בבל נהרס סוף כך מתנפצת לנו הבועה ככל שאנחנו מתבגרים ומגלים את העולם האמיתי, את הפשע, הבגידות, הרציחות והשקרים.
גם מי שחשב/ה ששם, אצל הדתיים, בבני ברק הבועה הזאת עוד קיימת מגלה שלא...גם בבני ברק יש אנסים, רוצחים, רק שהם מנסים לטאטא את זה מתחת לשטיח, להסתיר ולייפות את המציאות.
למרות הבריחה לאחר המקרה שקרה, הרי שבעצם היא אפשר לברוח, הכאב הנפשי גובר על ההדחקה ומוביל לנקיטת צעדים דרסטיים של ניסיון לקבל את השליטה בחזרה על החיים בדרך שתראה שונה ולא מקובלת והיא הדרך של הסאדו מאזו, יחסי שליט ונשלט וסחיטה שמובילה לרצח.
מה גם שאף על פי שהסיפור מסתיים, נשארו סימני שאלה, מי נרצחה? מי ברחה? איך אותו גבר חי עם עצמו אחרי מה שהוא עשה ליקירה שלו?
למה ההורים הסכימו לקבל, להסתיר ולהרחיק?
איך אותה בחורה הרגישה עם הדחייה הזאת מצד בני המשפחה, האם זה מה שגרם לה לעשות את מה שהיא עשתה...
וקשה לחשוב ולדעת שזאת המציאות (סוג של - לא רוצה לעשות הכללה)של החיים במגזר הדתי, הסגור בבני ברק.

» ביקורות נוספות של יפעתי
» ביקורות נוספות על פרידה מבבל