ביקורת ספרותית על פרידה מבבל מאת דוידי רוזנפלד
ספר בסדר

---

"בבל " מבחינתי זה חוסר תקשורת בין אנשים רק במילים אחרות.
שום קונוטציה של שכר ועונש או סיפור תנכי אלא פשוט סיפור על אנשים שלא יכולים לתקשר אחד עם השני.
והיות ואני מאמינה שאין דבר כזה חוסר תקשורת בין אנשים יש רק חוסר רצון לתקשר .אף פעם לא התחברתי לשם הספר.
הייתי צריכה סיבה ממש טובה כדי שהספר יגיע עד אלי בכדי שאקרא ,אהנה ואפילו אכתוב ביקורת .
אז לדוידי תודה על הספר.

ואם אתחיל מהסוף להתחלה נשארו לי היום בבוקר שלושים עמודים לסיום הספר. הבית כמרקחה כמו
בכל בוקר כולם רצים כדי להספיק בזמן .לחמניות נמרחות, קפה נשפך, ואני "באווירה של ספר" לא מוכנה לקום לעולם.
ידעתי שאאחר לעבודה וידעתי ששולחן העבודה שלי יהיה שם גם עוד חצי שעה בלעדי אבל הייתי חייבת להתכרבל עוד
טיפונת עם ארז בראון חוקר פרטי בלש מנומנם גרוש ממורמר וכועס על העולם שגם בלי להיות שיכור הוא חוטף מכות מדי פעם.

מה יש בחוקרי קולומבוס הללו שאנו כל כך אוהבים ? הם פתטים ,אפרוריים, "בכסח" עם עצמם
ועם הרגשות שלהם. לא מחייכים מספיק אל העולם. בדרך כלל זרוקים של החיים, צינים
אבל אממה מביאים אותה בגדול בסופו של דבר .
וגם ואם לא פתרו את הבגידות והכעסים של עצמם לפחות הם פותרים חידות חיים של אנשים אחרים.

אחד הדברים המיוחדים שמצאתי בספר והוא מבחינתי כמו "פנינה יקרה" זה העובדה שיש
אמירות שאנו אומרים אחד לשני ויש את הדברים שאנו אומרים לעצמנו בשקט כמו מצפן או DNA
של מחשבות ששייך רק לנו.
גלגלי החשיבה של ארז עובדים ללא הרף וכקורא שומעים את המחשבות שלו לעצמו לאורך כל הספר.

"למה אנשים מתגרשים?בגלל שהוא בוגד בי עם המזכירה והיא עושה טובה ופותחת את הרגליים פעם בחודש
הוא קמצן! היא קנאית!הוא כל יום בעבודה עד עשר בלילה ולא עוזר בכלום בבית. הפרה המשוגעת לא מפסיקה לאכול
,היא עלתה שלושים קילו מאז שהתחתנו.הוא אדיש!היא זונה!בקיצור אנשים מתגרשים כי הם מתחתנים."

היות וארז בראון גרוש ,הוא כל הזמן דש במחשבות באופן טבעי בנישואים וגירושים
ואיך זה שהוא היה ילד לא היה כסף להתגרש וזוגות סבלו אחד את השני לנצח
גם אם עלה ריח של עובש מהיחסים אבל זו הייתה העבודה שלו לחפש מי בגד במי לתעד
ולקבל כסף בסוף יום ולשרוד.

הספר נטול יומרות בגלל הפשטות שבו והחיבור בין הדמויות ,ההרגשה היא שמחר בבוקר
אני יכולה לראות בעיני את שלום המוסכניק שמקבל מכות כי הרביץ לאשתו ומשהו
היה חייב ללמד אותו לקח , לאה החסודה שחזרה בשאלה. סער עורך הדין שמנהל מועדון סאדו.
שוטרים שרוצים לראות את שמם מתנוסס בעיתון בהוד והדר.
זוג חרדים שמכסים את העיניים כדי שיהיה שלום בבית. הדמיות צבעוניות ומרקם החיים שעוטף את
הספר הוא בהחלט של רחוב תל אביבי טיפוסי והוא מנוגד לגמרי לשקט שארז החוקר מביא אתו .

החיים בחוץ שזזים במהירות של עיר סואנת והחיים המנומנמים של ארז כל כך מנוגדים אחד לשני
שהחיבור יוצר עלילה רגועה ושלווה שנעים לקרוא .
גם אם מאחרים קצת לעבודה...

ספר ישראלי קליל שנעים לקרוא.

» ביקורות נוספות של חני
» ביקורות נוספות על פרידה מבבל