הביקורת נכתבה ביום ראשון, 28 בפברואר, 2016
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
בואו נדבר קצת על ארז בראון שהוא גיבורו האנטי-גיבור של הספר הזה. ארז בראון הוא בלש פרטי בערך. הוא נחמד בערך, חכם בערך (איך יודעים? הוא ציני...) הוא מלא תובנות פילוסופיות - פיוטיות, המעידות עליו שהוא רגיש. יש לו הורים קשישים – אמו מאבדת את עצמה לשיטיון, אישתו עזבה אותו והם נמצאים בטיפול זוגי. ארז כל הזמן כמה (בערך...) לאהבה שחומקת ממנו. נשמע כמו הישראלי המצוי, לא?
ארז - למרות הפיוטיות והתובנות הכאילו עמוקות - הוא למעשה אדם די שטחי, מרוכז בעצמו וחיפוש האהבה שהוא מצהיר עליו לא משכנע. זה לא בהכרח רע לבלש פרטי – הוא צריך להיות ממוקד מטרה ואוהב לפתור חידות – אבל זה הופך את הספר הזה – שכבר אמרו לפני שהוא כתוב במספר רבדים – לפחות אמין וגם פחות מותח.
הסיפור הבלשי מתמקד באשה שנעלמה – ארז הוא בלש מהסוג שמוצא נעלמים – ובעלה שוכר אותו למצוא אותה. זה לא סיפור מעניין במיוחד, גם עם התבלינים של ארכי-פושעים, יחסי משפחה בעייתיים, אנשים עשירים (שנוסעים ב"יגואר" אם הם עשירים-נורמטיביים, ב"B.M.W" שחורה אם הם עבריינים...) וגם ברסלבים חולמנים המרססים שמחת חיים לכל עבר.
הסיפור המקביל הוא סיפורו של אורפיאוס שחיפש את אוורידיקה שלו בשאול (ותיאורי השאול העתידני בתל אביב הופכים את השאול העתיק לרך מאד) וזכה לבסוף לקבלה בחזרה, בתנאי שלא תביט לאחור.
אז מה אני אומרת? הספר חביב, משובץ בהומור, מתאר יותר את חייו הפנימיים של הבלש מאשר סיפור בלשי קלאסי. הוא משובץ בקטעי פולקלור ישראלים - ערסים ועבריינים מסוכנים, בדואים בדרום, ערבים בלוד, ברסלבים בחלקת אלוהים שלהם בשטחים, וגם מטפלת זוגית, מזכירה שמתכננת חתונה (פרוייקט של שנה ל-פ-ח-ו-ת) הכל בנימה מוכרת ומכלילה.
מי יאהב את הספר הזה? כנראה אוהבי ה"ישראליות", אלה שהאווירה חשובה בעינהם יותר מהעלילה, אוהבי ציניות ושנינות עם כל דבר, ואלה שנמאס להם כבר מהפורמט "הרגיל" של ספרי המתח שלהם...
26 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-5 חודשים)
רב תודות, נצחיה!
|
|
|
נצחיה
(לפני 9 שנים ו-5 חודשים)
סקירה יפה. מסכימה עם רוב מה שכבת.
|
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-5 חודשים)
חן חן דוידי!
אני חושבת שמרגע שסופר פרסם את ספרו, יצירתו הופקעה מרשותו וכוונותיו כבר אינן הדרך הבלעדית לקרוא את ספרו. לכן פרשנות של קורא על ספר טובה בעיני כמו פרשנותו של מי שכתב אותו. כי לפעמים הקורא שאינו מעורב ביצירה רואה את מה שמי שכתב אותה לא רואה. |
|
|
דוידי
(לפני 9 שנים ו-6 חודשים)
תודה רה על הביקורת וגם על השם :)
לכתוב ספר כמו שכתבתי פעם, פירושו לכתוב מכתב, אבל כשאתה כותב מכתב אתה יודע מי הנמען ומכוון אליו את דבריך ואילו כשאתה כותב ספר, אין לדעת מי הנמען ואין סיכוי לדעת איך יובן המכתב שלך...
רבי נחמן מברסלב היה מספר סיפורים מחונן, הסיפור הראשון שכתב נקרא "מעשה מאבדת בת מלך." ותחילתו מובאת גם בספר שלי, במה עוסק סיפורו של רבי נחמן? לכאורה זהו סיפור אגדה קלאסי בת המלך נחטפת, המשנה למלך יוצא לחפש אחריה ולהחזירה לאביה, הוא כמעט מוצא אותה אבל אוכל מאכל אסור נרדם ונכשל, לאחר מכן הוא יוצא למסע וכל העולם ושליחיו אומרים לו שאין לו שום סיכוי למצא אותה, ובכל זאת הוא מתעקש להמשיך לחפש אותה עד שבסופו של דבר הוא מוצא אותה. מובן שרבי נחמן, לא התכוון לספר אגדה קלאסית.. ברור שהמלך הוא הקב"ה, בת המלך כמו בכל סיפור חסידי קלאסי היא השכינה והמשנה למלך הוא הצדיק ואולי בעצם כל אדם, מסעו של המשנה למלך משחזר כמובן את טעותו של אדם הראשון והמסע שלו הוא המסע של האדם המאמין כנגד הכוחות והספקות הפנימיים שלו. הוגים אקסיזנציאליסטים ראו בספור זה (שרבי נחמן שראה בסיפור זה סיפור מפתח לכל שאר סיפוריו) סיפור שעוסק בחיפוש אחר משמעות בעולם שנדמה כי ניטלה ממנו משמעות, במובן זה נראה שעצם החיפוש של המשנה למלך הוא הוא הוא אותה משמעות נסתרת. איזה מהפירושים הוא נכון? נראה שאף אחד מהם. לי באופן אישי כמובן יש פירוש אחר לגמרי לספר שלי, אבל כמו שאמרתי ספר הוא מכתב... |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-6 חודשים)
שין שין, חן חן.
|
|
|
שין שין
(לפני 9 שנים ו-6 חודשים)
קלעת יפה לרוח הספר.
ביקורת שנונה לספר שנון.
|
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה חני (דולמוש)!
את נדיבה כרגיל. |
|
|
חני
(לפני 9 שנים ו-6 חודשים)
אז כנראה אני אחת מאלה שאוהבות ספר עם אווירה ישראלית...
אוהבת שאת מדוייקת יעל.אהבתי את ההגיגים של ארז ..ספר שמדבר בגובה העיניים אך מתובל בפילוסופיה לא פולשנית מדי..
|
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-6 חודשים)
רב תודות, גלית!
|
|
|
גלית
(לפני 9 שנים ו-6 חודשים)
בדיוק בשלבי סיום של הספר
יש לציין שהפתיע לחיוב...
|
26 הקוראים שאהבו את הביקורת
