ביקורת ספרותית על הארנב שרצה להיות עץ מאת דוידי רוזנפלד
ספר טוב

---

- "אז מה אתה חושב על הסיפור?" שאלתי.
- "אני חושב...לא יודע. מצחיק."
- "מה מצחיק אותך? זה נראה לי מאד רציני שארנב רוצה להיות עץ. אתה לא רוצה?"
- "אני? לא, מה פתאום. מה עץ עושה? עץ הוא סתם עץ. הוא לא יכול לרוץ, ולרדוף ולירות ברובה. הוא סתם."
- "מה הצחיק אותך?"
- "שהארנב לבש סוודר. מה פתאום ארנב לובש סוודר? יש לו פרווה!"
- "ומה עוד הצחיק אותך?"
- "שהוא האמין לנמלה. שהוא חשב שאמא של הנמלה יותר חכמה מאמא שלו"
- "ומה מצחיק בזה?"
- "מה הנמלה יודעת? אם אני דורך על נמלה כבר לא רואים אותה יותר."
- "אז אתה חושב שאמא ארנבת יותר חכמה מאמא נמלה?"
- "אני חושב שאמא ארנבת גם לא חכמה. מה היא מבקשת מהבן שלה ללבוש סוודר? היא לא רואה שיש לו פרווה?"
- "אז מה אתה היית רוצה להיות כדי שלא יגידו לך מה לעשות? לא עץ?"
- "מה פתאום. אני רוצה להיות מטוס. הייתי גבוה שאף אחד לא היה תופס אותי. והייתי עושה כזה רעש שלא הייתי שומע מה אמא אומרת, בכלל".


1. גילוי נאות - ידוע לחברי סימניה.
2. הביקורת המקסימה של dushka (תודה!) כל כך סיקרנה אותי שהייתי חייבת לקרוא אותו.
3. ואני? נהניתי מההומור, מהכתיבה הטובה, מהסיפור שאמנם הוא מוכר אבל גם חביב ומנחם. וגם נהניתי מהדו-שיח שנוצר בזכות הספר. אלה מכם המקריאים סיפורים באופן קבוע, זה סיפור שגם אתם תוכלו להנות ממנו (לפחות עד הפעם החמישים שמבקשים מכם להקריא...) ואלה שאין להם ילדים להקריא להם, שווה לקרוא ספר ילדים שאינו מזלזל בהם, או מחנך אותם, כתוב בהומור ונראה לגמרי לא רע...

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על הארנב שרצה להיות עץ