סילביה פלאת

סילביה פלאת

סופרת

סילביה פלאת' (באנגלית: Sylvia Plath;‏ 27 באוקטובר 1932 - 11 בפברואר 1963) הייתה משוררת וסופרת אמריקאית, בעלת שורשים גרמניים.

ספריה בעברית:

ג'וני פאניקה ותנ"ך החלומות: סיפורים, מסות וקטעי יומן, תרגום מאנגלית - עידית שורר, הוצאת רסלינג
אלקטרה בשביל האזילאות, תרגום מאנגלית - אורה סגל, עריכה - עידו בסוק, אחרית דבר והערות - שחר ברם, כרמל, ירושלים, 2000.
אריאל, מבוא ותרגום מאנגלית - שמואל רגולנט, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1982.
אריאל ושלוש נשים, תרגמה סבינה מסג, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 2002.
חליפת הלא-נורא, איורים - רוטרו סוזאן ברנר, מאנגלית - איתן בן-נתן, תל אביב, 1996.
היומנים של סילביה פלאת, 1962-1950, מאנגלית - אנה הרמן, עריכה - דנה אלעזר-הלוי, משכל, תל אביב, 2002. (לקריאת הפרק הראשון ברשת)
ספר המטה, כתבה - סילביה פלאת, נוסח עברי - אורי סלע, איורים - קונטן בליק, עם עובד, תל אביב, 1983.
מתוך רמצי האפר, שני שירים, מאנגלית - מרדכי עובדיהו, תל אביב, 1965.
מתוך רמצי האפר, הגברת לאזארוס, אבא שלי, מאנגלית - מרדכי עובדיהו, תל אביב, 1965.
פעמון הזכוכית, רומן, מאנגלית - יואב הלוי, הביא לדפוס חיים פלג, ספרית פועלים, תל אביב, 1975.
המטבח של גברת דבדבן, מאנגלית - מאירה פירון; איורים - אבי עופר. משכל, תל אביב, 2010.
» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריה (240):
רשימת קריאה של חמדת, חייבת לקרוא , ספרים שלא הצלחתי לסיים, find the time..., קראתי, רשימה, היה טוב, וטוב שהיה, מעוניינת לקרוא, ספרים שצריך לקרוא, קראתי, עתידה לקרוא, ספרות מתורגמת , על המדף בבית , ביוגרפיה ואוטוביוגרפיה למכירה, ביוגרפיות, אוטוביוגרפיות ויומנים, אוטוביוגרפיה, רשימת קריאה, לקרוא- חדש, מעוניינת לקרא, עוד ...
1.
"זכרתי גם שבאדי וילארד אמר בנימה ידענית ומאיימת שאחרי שיהיו לי ילדים אני ארגיש אחרת, אני לא ארצה יותר לכתוב שירים. אז התחלתי לחשוב שאולי זה נכון שכשאת נשואה ויש לך ילדים, זה כמו לעבור שטיפת מוח שאחריה את ממשיכה בחייך בערפול חושים כמו שפחה במדינה טוטליטרית משלך."   אסתר גרינווד, אשה צעירה מפרברי בוסטון, זוכה בהתמחות קיץ במגזין מוביל בעיר ניו יורק. אך אסתר איננה נלהבת או נרגשת מהעיר הגדולה או מאורח החיים הזוהר אליו נקלעה; להיפך, האירועים סביבה מאיימים עליה ומוציאים אותה מאיזון. בקולה הייחודי פלאת לוקחת את הקוראים למסע ריאליסטי אל נבכי הנפש האנושית. פעמון הזכוכית הוא הרומן היחיד שפרסמה הסופרת והמשוררת האמריקאית סילביה פלאת. הוא ראה אור בשנת 1963, חודש בלבד לפני שפלאת בת ה-31 שמה קץ לחייה. התאבדותה יצרה עניין סביב הספר מיד עם צאתו לאור, אך רק ברבות השנים עמדו הקוראים והמבקרים על חשיבותו ומשמעותו והוא הפך לקלאסיקה, ונחשב על ידי רבים לאחד הספרים הטובים ביותר שראו אור במאה העשרים.  הוצאת הכורסא מציעה כעת לקוראים תרגום חדש ועדכני ליצירתה העל-זמנית של פלאת, 45 שנים לאחר שתורגמה לראשונה לעברית.  סילביה פלאת (1963-1932), היא אחת היוצרות החשובות ביותר במחצית השנייה של המאה העשרים, הן כסופרת והן כמשוררת. בשנת 1982 היא הפכה למשוררת הראשונה שזכתה בפרס פוליצר לאחר מותה עבור קובץ שירים. ...

2.
סילביה פלאת, מי שנחשבת בעיני רבים כמשוררת הגדולה ביותר במחצית השנייה של המאה העשרים, התאבדה בשאיפת גז ב- 1963, בהיותה בת 30. ספק אם יש עוד משוררת שסיפור חייה עורר עניין כה רב. יומניה האישיים של סילביה פלאת הם דיוקן עצמי יחיד-במינו ומצמרר; כעין מסכת מוות שיצקה על עצמה המשוררת בעודה בחיים. "הביטי במסכת המוות המכוערת המונצחת כאן, וחרטי אותה בזכרונך. זו מסכת גיר שרעל יבש כמוות מפעפע מתחתיה, כמו מלאך המוות", כתבה ביומנה כחצי שנה לפני שניסתה להתאבד בראשונה, בהיותה בת עשרים. יומניה של סילביה פלאת הם, במידה רבה, כור כל יצירותיה. על דפי היומנים כתבה, בינות לרשימות דברי ימיה, טיוטות לשירים ולסיפורים, אימנה את עצמה בסגנונות כתיבה ואף תכננה כתיבת רומן לפרטיו. הרומן שכתבה לבסוף, פעמון הזכוכית, נבע הישר מתוך יומניה. "השירה היא דם שפוך", כתבה סילביה פלאת בחודש חייה האחרון. ביומניה למראשיתם מהולים חייה ושירתה לבלתי-הפרד. רבות מרשימות היומנים כתובות מעצם טבען כשירה בפרוזה, ומתנגנות כשירה רבת-עוצמה. רשימות אחרות נקראות כסיפורים קצרים או כפרקי רומן. גם כשהיתה פותחת את היומן בעודה מסוחררת ומסומאת כולה מרוב זעם ועלבון, היו הדברים יוצאים תחת ידיה בסידור מלים קסום, שופע ומסתעף ומפתיע כפרק ברומן, או שוטף כמנגינה מכשפת. ביומניה חושפת פלאת את הסודות העמוקים והכמוסים ביותר של תהפוכות חייה. היתמות שנגזרה עליה בילדותה, סערת הנפש שפקדו אותה בנעוריה, נסיון ההתאבדות, יסוריי הכתיבה, אהבתה הסוחפת למשורר הבריטי טד יוז והטלטלות העזות שפקדו את נישואיהם עד שנטש אותה ואת ילדיהם הקטנים, מצטיירים לאורכם ולעומקם של היומנים כסימני דרך אל החורף הקשה של שנת 1963 בלונדון, שם שמה קץ לחייה בדירה עלובה וקרה שבה התגורר בעבר המשורר האירי ייטס....

3.
יש הרואים בסילביה פלאת את מרלין מונרו של השירה. ג'ורג' שטיינר ראה בשירה Daddy את הגרניקה הספרותית של המאה העשרים, ובמכלול יצירתה: "שירה קלינית" שעושה את עבודת המשורר באופן נדיר ועז, הגורם לקורא להרגיש את מלוא המשמעות של היותו בן - אנוש. משמעות הכוללת בימינו הלם ואובדן. "אני חושב שהיתה גאון" אמר מבקר האובזרוור א. אלוורז. ,שיריה נימנים על קומץ הכתבים, שעל פיהם ינסו הדורות הבאים להכיר אותנו ,לקרוא לנו בשם" אמר מבקר אחר, ומבקרות קבעו: "עוד לא היתה סופרת שתרמה כה רבות למהפכה הפמיניסטית". טד יוז, מי שהיה בעלה, ואחד המשוררים הגדולים של תקופתנו, טען כי "בשירתה היתה לה כניסה חופשית ומבוקרת למעמקים, שהיו עד כה נחלתם הבלעדית של כוהני דת, שאמאנים, קדושים ותיירים, המצויידים באשרות כניסה של ל.ס.ד". ובגליון "טיים" המסכם את אירועי המאה העשרים, מתנוסס שמה בין שמותיהם של ט.ס. אליוט, ייטס, רוברט פרוסט ואלן גינסבורג - כאחד הקולות שעשו את המאה. אריאל הוא ספרה החשוב ביותר, של זו שמזמן חרגה ממעמד של משוררת, ולו אף גאונית, והפכה לגיבורת תרבות. גיבורה שכדבריה, התהלכה עם "מחנה השמדה שלם בתיך הראש", גיבורה שאל אישיותה וכתביה התנקזו כמעט כל הרגישויות, המשברים והתקוות של תקופתנו. התרגום הוא פרי עבודה של שנות דור. כעשרים וחמש שנה למדה סבינה מסג את העולם החשיבתי - חוייתי שפלאת הפכה לשירה. מסג הפנימה וחקרה את טכניקות הכתיבה המתוחכמות של פלאת, ולימים הפיקה מתוכן את השירים בעברית....

4.
הספר מאגד בתוכו ממיטב שיריה של סילביה פלאת', אחת הנודעות והמוערכות בין המשוררים שכתבו בשפה האנגלית במחצית השנייה של המאה העשרים. טיפולה של פלאת' במצבי תודעה קיצוניים וכואבים בצורה אמיצה, ויחד עם זאת מאופקת מאוד, באמצעות דימויים מדויקים, נעדרי קישוטים, מאפיין את כל שיריה, שאף שעיקרם חולי, מועקה ומוות, הם מלווים תמיד הד בלתי נמחה של שנינות, של חום, של נגיעה להוטה בדבר. ספר שיריה הראשון ראה אור ב1960 - , באנגליה, לשם עברה יחד עם בעלה, המשורר הבריטי טד יוז, וב1963 - ראה אור "פעמון הזכוכית", הרומאן היחיד פרי עטה, שהוציא לה מוניטין עולמי, ושהזין - יותר משעשתה זאת שירתה - את הממד המיתי שהלך ונקשר בשמה. ימים טרם פרסומו של הרומאן, באחד מחודשי פברואר הצוננים שנרשמן בתולדות אנגליה, התאבדה פלאת' בדירתה. אחר מותה, ב1965 - , ראה אור ספר השירים "אריאל", יצירתה המפורסמת ביותר, תרגמה אורה קגל, שחר ברם הוסיף הערות ואחרית דבר....

5.
הספר ג'וני פאניקה ותנ"ך החלומות (אשר מתורגם כאן לראשונה לעברית) הנו אוסף הפרוזה המקיף ורב הפנים שראה עד כה אור מאת סילביה פלאת'. פרקיו יוצרים יהלום ובו פאות מגוונות המאירות פנים שונים ביצירתה ובחייה של פלאת', מחברת הרומן "פעמון הזכוכית" ואחת המשוררות הגדולות במאה ה-20. סיפור חייה של פלאת' – אשפוזה בבית חולים לחולי נפש לאחר ניסיון התאבדות בגיל 20, נישואיה למשורר טד יוז, הולדת שני ילדיה, עזיבתו של יוז והתאבדותה הסמוכה, והיא בת 30 בלבד – נגול בכתביה באופנים שונים וכמו נחשף לציבור כמיתוס שפיסלה במו ידיה. על אף שפרסמה רק ספר שירה אחד בימי חייה, המשיכו כתביה, בייחוד קובץ שיריה "אריאל" והרומן "פעמון הזכוכית" – שראו אור לאחר מותה בעריכתו של יוז – ליצור תהודה אדירה. גם קובץ זה מהלך בשבילי החיים הללו, מכיר לנו את דמויותיהן, מתרחק מהן ומתעופף, לעיתים, למחוזות תהומיים. ג'וני פאניקה ותנ"ך החלומות מקבץ סיפורים, מסות ז'ורנליסטיות וקטעי יומן שהתגלו לאחר מותה של פלאת', בידי טד יוז. עשרים הסיפורים, חמש המסות וחמישה קטעי היומן – אשר נכתבו בין השנים 1952 ו-1963, שנת מותה של פלאת' – יוצרים מארג עשיר המכיל את הסתירות בדמותה של פלאת', בין השאיפה לכתוב ולאפות פאי לימון, לנהל בית חם, ללדת ילדים ולתמוך בחלומותיו של בעל, לבין מחוזות אפלים, נועזים ועתירי דמיון, חריגות של כאב ובדידות, מגע מפוקח הנוגע בגרוטסקה של החברה ונסיקה אל היכלי יופי בלתי שכיחים....

6.
מקס ניקס גר עם הוריו ועם ששת אחיו בכפר קטן, דבר אחד יכול לעשות אותו מאושר, חליפה יום אחד מקבלת המשפחה חבילה מסתורית על העטיפה לא כתוב למי היא מיועדת, מה יש בתוכה? זאת תוכלו לקרוא בספר הנחמד שלפנינו, המלווה באיורים צבעונים מאת רוטרו סוזאן ברנר...

7.
"זכרתי גם שבאדי וילארד אמר בנימה ידענית ומאיימת שאחרי שיהיו לי ילדים אני ארגיש אחרת, אני לא ארצה יותר לכתוב שירים. אז התחלתי לחשוב שאולי זה נכון שכשאת נשואה ויש לך ילדים, זה כמו לעבור שטיפת מוח שאחריה את ממשיכה בחייך בערפול חושים כמו שפחה במדינה טוטליטרית משלך." אסתר גרינווד, אשה צעירה מפרברי בוסטון, זוכה בהתמחות קיץ במגזין מוביל בעיר ניו יורק. אך אסתר איננה נלהבת או נרגשת מהעיר הגדולה או מאורח החיים הזוהר אליו נקלעה; להיפך, האירועים סביבה מאיימים עליה ומוציאים אותה מאיזון. בקולה הייחודי פלאת לוקחת את הקוראים למסע ריאליסטי אל נבכי הנפש האנושית. פעמון הזכוכית הוא הרומן היחיד שפרסמה הסופרת והמשוררת האמריקאית סילביה פלאת. הוא ראה אור בשנת 1963, חודש בלבד לפני שפלאת בת ה-31 שמה קץ לחייה. התאבדותה יצרה עניין סביב הספר מיד עם צאתו לאור, אך רק ברבות השנים עמדו הקוראים והמבקרים על חשיבותו ומשמעותו והוא הפך לקלאסיקה, ונחשב על ידי רבים לאחד הספרים הטובים ביותר שראו אור במאה העשרים. ...

8.
9.
שלושה סיפורים עתירי דמיון, התלהבות והומור מקובצים בספר זה, שכתבה המשוררת האמריקנית החשובה, סילביה פלאת, לילדיה.    בסיפור המטבח של גברת דובדבן קמים מכשירי החשמל לתחיה וזורעים בלגן ומהומה; בספר המיטה המחשבה מתהוללת והופכת מיטה רגילה לצוללת; ובחליפת 'מה אכפת' זורחים למרחקים הביטחון והאושר של מקס ניקס הקטן.    אלה הם סיפורי ילדים במיטבם – מלאי משובה, מקסימים בלי להיות סנטימנטלים, ומשעשעים מבלי להתחנף – המציגים פן לא מוכר של יוצרת חשובה זו....

10.
11.

קריאת היומנים של סלביה פלאת' ארכה שבועות ארוכים. למרות הכתיבה הזורמת שעוסקת בחיי היום זהו ספר ארוך ארוך ויחד עם זאת עם עוצמה גדולה. הצצתי ... המשך לקרוא
23 אהבו · אהבתי · הגב
כולם אוהבים לקרוא ולכתוב על טירוף חוץ מהמטורפים. בגלל זה אולי מתפשט השימוש המוצדק במונח "מתמודדים עם מחלות נפש": בדרך לניפוץ הסטריאוטיפים ... המשך לקרוא
12 אהבו · אהבתי · הגב
ספר הפרוזה היחיד שכתבה סילביה פלאת, מעט לפני שהתאבדה בגיל 31 סך-הכל, הוא רומן שרובו אוטוביוגרפי והוא נחשב לקלאסיקה. פעמון הזכוכית הוא מסמך ... המשך לקרוא
15 אהבו · אהבתי · הגב
הספר מומלץ מאוד לקריאה עבור כל מי שרוצה לחטוף דיכאון קשה/ להגביר את הדיכאון שהוא כבר שרוי בו/ לנסות להתאבד/להצליח להתאבד. לכן לא מובנות לי ... המשך לקרוא
19 אהבו · אהבתי · הגב
מגע כנפי הפרפר הזיכרון האחרון שלי מורד, אותה הכרתי לפני שנים רבות, ממאן להרפות ממני. שעה שפסעה לקראתי בשבילי הקיבוץ, הבחנתי במבט עיניה המ... המשך לקרוא
34 אהבו · אהבתי · הגב
מעטות הסופרות והסופרים שקראתי, שיודעים לכתוב דכאון כל כך טוב כמו פלאת בספר הזה. איפשהו באווירה שבין "התפסן בשדה השיפון" של סלינג'ר ל- כמעט כ... המשך לקרוא
12 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ