<mark>אורי אבנרי</mark> מספר כאן בגוף ראשון את שהתחולל בשנה שלפני מלחמת העצמאות, במלחמה עצמה וגם מעט אחריה. אבנרי היה חייל ביחידת "שועלי שמשון" (הסיירת של גבעתי- צוותים שלחמו על ג'יפים בשטח האויב) של חטיבת גבעתי שהשתתפה בלחימה הקשה מול המצרים ששעטו לכיוון תל-אביב. זה מעין יומן מלחמה שנכתב תוך כדי הלחימה, מה שנותן לו אמינות והשתתפות הקורא בארועים שמתרחשים.

אבנרי היה נלחם וכותב, כותב ונלחם לסרוגין, אפשר ממש ל

בספר "בשדות פלשת 1948" (הוצאת הספריה החדשה, 2021) תיאר העיתונאי <mark>אורי אבנרי</mark> את חוויותיו ממלחמת העצמאות, במהלכה שירת כלוחם ביחידת "שועלי שמשון" של גבעתי. עיקר פרקי הספר הם רשימות, דיווחים וסיפורים קצרים (שהיו מבוססים על שהתרחש באמת ועל חבריו לנשק של המחבר) ששלח המחבר בטרם הקרבות ולאחריהם לעיתון הערב של "הארץ".

כשהתגייס החיילות לא באה לאבנרי בקלות. "מכל עינויי התופת שהומצאו על־ידי המוח הצבאי, אין

עם פטירתו של <mark>אורי אבנרי</mark> ,הציבה הספרייה את שני ספריו:"בשדות פלשת 1948",ו"הצד השני של המטבע".הספר הראשון כבר הושאל,את השני הספקתי לקחת.

ובכן כמו שהמחבר כתב,זהו ספר שנכתב לראשונה בשלהי מלחמת העצמאות {ספרו הראשון הנ"ל יצא כמה חודשים לפני כן}.לטענת אבנרי "בשדות פלשת"",-"הוא אמת -אך לא כל האמת",יש דברים שלא יכול היה לרשום תוך כדי מלחמה,והייתה צנזורה חמורה,לא פעם נדרש להעביר את רשמותיו לביקורת מפקדיו,

בספר "בשדות פלשת 1948" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, מהדורה מחודשת, 2021) תיאר העיתונאי <mark>אורי אבנרי</mark> את חוויותיו ממלחמת העצמאות, במהלכה שירת כלוחם ביחידת "שועלי שמשון" של גבעתי. עיקר פרקי הספר הם רשימות, דיווחים וסיפורים קצרים (שהיו מבוססים על שהתרחש באמת ועל חבריו לנשק של המחבר) ששלח המחבר בטרם הקרבות ולאחריהם לעיתון הערב של "הארץ".

כשהתגייס החיילות לא באה לאבנרי בקלות. "מכל עינויי התופת שהומצאו על־ידי

חייב לצין-ספר טוב. ראיתי את הספר אצל אבא שלי, עורך הספר-הוא חבר של אבא שלי והוא ערך את הספר,לכן הוא הגיע אלינו.
לא ידעתי מי הוא <mark>אורי אבנרי</mark>. אני זוכר כילד שראיתי אותו מדבר בטלוזיה, בפתאסוס גדול את עיניו הירוקות.
רמי טל עשה כאן עבודה ענקית- הספר גדוש זכרונות וארועים של אדם בן 90- שנולד עוד לפני קום המדינה-500 עמודים שללא עריה היו 900 כניראה.
בספר מספר אורי על ילדותו בגרמניה. בן למשפחה יהודית אמיד

בספר "בשדות פלשת 1948" (הוצאת נ. טברסקי, 1975) תיאר העיתונאי <mark>אורי אבנרי</mark> את חוויותיו ממלחמת העצמאות, במהלכה שירת כלוחם ביחידת "שועלי שמשון" של גבעתי. עיקר פרקי הספר הם רשימות, דיווחים וסיפורים קצרים (שהיו מבוססים על שהתרחש באמת ועל חבריו לנשק של המחבר) ששלח המחבר בטרם הקרבות ולאחריהם לעיתון הערב של "הארץ".

כשהתגייס החיילות לא באה לאבנרי בקלות. "מכל עינויי התופת שהומצאו על־ידי המוח הצבאי, אין לך

<mark>אורי אבנרי</mark>
כשזורקים את השם הזה לחלל האוויר יכולות לעלות הרבה אסוציאציות לראש, רובן לא הכי חיוביות.

בתור אחד שמשייך את עצמו לזרם הפוליטי השמאלי שבמפה יצא לי להיתקל בשם הזה לא מעט, וככה כחלק מפרויקט הביוגרפיות שלי החלטתי לעזוב רגע אישים מחו"ל (מרטין לוטר קינג/ נלסון מנדלה) ולעבור קצת לאישים מארצנו הקטנטונת.
כשהבאתי את הספר הביתה אמא שלי הסתכלה עלי בתדהמה, בתור אישה שיצאה מבית דתי, אצלה אסור היה

למי שרוצה לקרוא על מלחמת השחרור ספר שמרתק גם היום אם כי נכתב בתקופת המלחמה, וגם למי שרוצה להכיר <mark>אורי אבנרי</mark> אחר, ראשוני. וגם לאנשים שכמוני, אביהם נלחם באותה מלחמה אך שתק.

בשדות פלשת 1948 יומן קרבי - <mark>אורי אבנרי</mark>
מהדורה ראשונה
הוצאת נ. טברסקי תש"ט 1949
לאספנים