ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 7 באוגוסט, 2022
ע"י פרל
ע"י פרל
בספר "בשדות פלשת 1948" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, מהדורה מחודשת, 2021) תיאר העיתונאי אורי אבנרי את חוויותיו ממלחמת העצמאות, במהלכה שירת כלוחם ביחידת "שועלי שמשון" של גבעתי. עיקר פרקי הספר הם רשימות, דיווחים וסיפורים קצרים (שהיו מבוססים על שהתרחש באמת ועל חבריו לנשק של המחבר) ששלח המחבר בטרם הקרבות ולאחריהם לעיתון הערב של "הארץ".
כשהתגייס החיילות לא באה לאבנרי בקלות. "מכל עינויי התופת שהומצאו על־ידי המוח הצבאי, אין לך עינוי שטני מהתעמלות הבוקר" (עמוד 32), כתב. יש בזה משהו. במשך שבועות אחדים, כתב, "נשארנו בעורף כגדוד רזרבי לחטיבה החדשה שנוצרה זה מכבר, ושגורל חזית הדרום הופקד בידיה – חטיבת גבעתי. ניצלנו שבועות מעטים אלה לא רק לאמונים קרביים, אלא גם כדי לגבש את רוחנו כיחידה" (עמוד 39). החטיבה, עתידה היתה לשאת בחלק ניכר מנטל הלחימה בחזית הדרום.
יום אחד, כתב, במהלך ההפוגה הראשונה, נקראו הוא וחבריו לחדר האוכל. לפניהם עמד המ"פ, אריה שפאק, שסיפר להם שמעתה הם יהיו "פלוגת קומנדו ממונעת של חטיבת הדרום" (עמוד 129). כך נולדו "שועלי שמשון". פלוגת "שועלי שמשון", כתב, נולדה "בחיל הרגלים. כל אנשי הפלוגה השתתפו בעשרו ת התקפות כחיילים רגלים. גם בשבתנו על הג׳יפים ראינו את עצמנו כחלק של חיל־הרגלים. השתייכנו לגדוד של חיל־רגלים בחטיבה של חיל־רגלים" (עמוד 288). למרות ההילה שנוצרה ליחידות אחרות, כתב, "החייל הרגלי הפשוט, היה הגבור האמתי של המלחמה" (עמוד 288).
בקרב על משלט 105 נע מג"ד 54, צבי צור, עם "שועלי שמשון", וצעק לאנשיו "קצת העזה ונשמיד אותם!" (עמוד 164). בקרב, כתב, "אני שוכח את העולם שמסביבי. אני יורה ויורה ויורה ויורה" (עמוד 164). הלחימה היתה עזה. "מסביב רוקד הגיהנום. התפוצצויות של רימונים, אלפי כדורים, צעקות, אנחות" (עמוד 164).
במהלך הקרב על עיבדיס ביקר בחטיבה סגן שר הבטחון, ישראל גלילי. בסיום הביקור אמר גלילי משפט שנכנס להיסטוריה: "השורות אצלכם דלילות מאד, אך הרוח ממלאה את הפרצות" (עמוד 197).
בהקדמה למהדורה כתב מפקד זרוע היבשה, אלוף יואל סטריק, כי בספר "הצורך בהתקפיות ובנטילת היוזמה מודגש בכל הרמות הלוחמות" (עמוד X). במקום להגן מפני התקפת האויב, ציטט מהספר, "התקף אתה, הלום בו, הטרד אותו, הטעה אותו, אל תתן לו אפשרות לערוך את כוחותיו ולהכין התקפה מצדו" (עמוד 188). האלוף הדגיש כי "כך מנצחים" (עמוד X).
אבנרי היה כותב בחסד, ותיאוריו את המלחמה קשים, בועטים ונפלאים כאחד, אך לצדם שילב את הדפים הקרבי של החטיבה שחיבר אבא קובנר, שמסריו הקשים, כמעט צמאי הדם פוגמים במשהו בהנאה מן הספר. בפלמ"ח, למשל, לא השתמשו בשפה זו, אף שלחמו בתנאים קשים לא פחות.
7 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
בת-יה
(לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
"ספר זה (הצד השני של המטבע) נולד באוטובוס בשלהי 1949. כמה חודשים לפני כן הופיע ספרי "בשדות פלשת 1948"
כונסו בו הרשימות החטופות שכתבתי כחייל בפלוגת שועלי שמשון, לפני קרב, אחרי קרב, ולעיתים גם תוך כדי קרב. הוא זכה בהצלחה ... באותו אוטובוס ישבו מאחורי, שני נערים. הם דיברו בהתלהבות על "בשדות פלשת". ניכר היה שהם מקנאים בגיבוריו. 'חבל שפיספסתי את המלחמה בכמה חודשים!' אמר אחד מהם בעצב. לי היה נדמה ש"בשדות פלשת" הוא ספר שונא מלחמה. לא באתי לפאר בו את המלחמה או לטשטש את זוועותיה, אך אם שני נערים אלה קראו את הספר וקינאו בו, נראה כי חסר בו משהו. הצד השני של המטבע. בו במקום החלטתי לכתוב אותו..." "בשדות פלשת" הוא אמת - אך לא כל האמת" ... "הצד השני גם הוא, לעצמו, אינו כל האמת... שני הספרים יחד משקפים את המלחמה." אורי אבנרי 1976. |
|
|
פרל
(לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
א. אל חשש יש לי מושג קלוש על מלחמה ומהותה
ב. המחבר גם הגזים וציין שעיבדיס היה קרב קשה מזה שפגשו לוחמיו של מומיש אולי שהגנו על מוסקבה, כמתואר ב"אנשי פאנפילוב". אני מניח שגם כאן אני צריך פשוט להסכים עם דבריו. |
|
|
קיבוצניק
(לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
strnbrg59 בספר הזה אין כל רמז לכך. זה יצא בהפתעה בספרו "הצד השני של המטבע" מ-1950. מאידך, חוויות הקרב שאבנרי מתאר ב"בשדות פלשת" הן קשות מאוד. אפשר רק לנחש שהייתה להן השפעה. כל מי שהשתתף בקרב יוצא עם "שריטה" כלשהי. אמנון לורד כתב ספר על אבנרי בשם "רצח בין ידידים", שבו הוא טוען שלאבנרי היו דעות חריגות עוד בטרם מלחמת השחרור.
|
|
|
strnbrg59
(לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
מצאת איפשהו איזה אזכור
לתפנית שעשה כלפי השמאל האנטי-ציוני?
|
|
|
ליאור
(לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
איך בדיוק
"נפגמת ההנאה מהספר" בשל דבריו של אבא קובנר? זה חלק מהמציאות של מלחמת העצמאות, בדיוק כמו תיאוריו של אבנרי.
החוויה המעצבת של קובנר, להבדיל מאבנרי, הייתה השואה.קובנר היה מנהיג פרטיזנים שראה את עמו נמחק מול עיניו וזו הייתה החוויה שליוותה אותו כל חייו. "דפי הקרב" שלו היו העתק מדוייק של דפי הקרב של איליה ארנבורג, האידיאולוג המפורסם של הצבא האדום במלחמת העולם השנייה, שקרא לנקום בנאצים על מה שעוללו לבריה"מ. קובנר ראה במלחמת העצמאות מלחמת קיום וכך היו מסריו ברוח זו. כך שהן אבנרי והן קובנר שניהם קולות אותנטיים של מלחמת העצמאות. נ"ב - מלחמה זה אירוע נוטף דם. |
7 הקוראים שאהבו את הביקורת
