"את הספר הזה כתבתי בדם לבי", אומר אורי אבנרי על הצד השני של המטבע, ספר שחולל בשעתו שערוריה חסרת-תקדים.

למחרת מלחמת העצמאות פירסם אורי אבנרי את ספרו בשדות פלשת 1948, המתאר את חוויותיו כלוחם "שועלי שמשון", סיירת גיבעתי, שהשתתף כמעט בכל הקרבות בחזית הדרום. הספר נחל הצלחה מיידית ועצומה. בתוך כמה חודשים הופיע בעשר מהדורות. כל ביטאוני המימסד העלו אותו על נס, כספר-המלחמה האותנטי ביותר של חייל קרבי.

כעבור שנה פירסם אבנרי ספר שני על אותה מלחמה, שבו תיאר את "הצד השני של המטבע". זהו ספר ברוחם של במערב אין כל חדש והערומים והמתים. החיילים המופיעים בו הם בשר-ודם. מנבלים את פיהם בשפת-אמת. מבצעים מעשי-גבורה ומעשי-זוועה, חולמים על אורגיות ורועדים מפחד.

תיאור אמיתי זה זיעזע את המדינה, שרצתה לראות את חייליה בדמות גיבורים ומלאכים. הממשלה הטילה חרם על הספר. לא הוקצב לו הנייר שהיה דרוש, בימים ההם של קיצוב וצנע. כך נמנעה הופעת מהדורה שנייה. רבים ששמעו עליו לא הצליחו לרכשו. מנהיג ימני תבע פומבית "להרוג את אבנרי במכות", והועמד לדין פלילי. בן-לילה הפך אבנרי לעוכר-ישראל.

חיילי מלחמת יום כיפורים ומלחמת לבנון ימצאו את עצמם בספר זה. גם החיילים הלוחמים באינתיפאדה יכירו בו בנקל את לבטיהם.

שם הספר
בשדות פלשת 1948 (הוצאה מחודשת)
מלחמת היום השביעי
לנין לא גר פה יותר - שנה שזיעזעה את העולם
אויבי,אחי