אורי אבנרי

אורי אבנרי

סופר


» ספרים של אורי אבנרי שנקראים עכשיו:

אורי אבנרי העולם הזה אחד מול מאה תשע עשרה מאת אמנון זכרוני
אורי אבנרי
1.
זהו ספר מיוחד במינו, גם בין ספרי המלחמה. אורי אבנרי התגייס בראשית מלחמת העצמאות, ושירת ביחידה קרבית מובחרת במשך כל מהלכה, עד קרוב לסופה, כאשר נפצע קשה וניצל תודות לחירוף-הנפש של חיילים שאותם הדריך. במשך כל ימי המלחמה כתב אבנרי את רשמיו, ושלח אותם לפירסום בעיתון. הדברים נכתבו תוך כדי קרבות ומייד אחריהם, על כיפה של ג'יפ, בשק"ם גדודי סואן, באוהל-סיירים, בשוחה בשדה, ברגעים של מתח וברגעים של מנוחה בין קרב לקרב. לכן אין זה רק תיאור של עשרות הקרבות שבהם השתתף המחבר, ובהם כל הקרבות הגדולים של חזית הדרום – לטרון, עיראק-סואידאן, אשדוד, נגבה, עיבדיס, מוצב 105, חולייקאת ועוד; אין זה רק תיאור מעשיה של יחידה שהפכה לאגדה – "שועלי שימשון", הסיירת הפורצת של חטיבת גבעתי. זהו שיר-הלל לקומץ הנבחר של צעירי 1948, אשר הקימו את המדינה והצילו אותה בדמם. זוהי אנדרטה לחייל הקרבי באשר הוא שם, של כל המלחמות ושל כל העמים. הדברים מתוארים בריאליזם חושפני, תוך ויתור על כל קישוט סיפרותי. אבנרי אינו מייפה דבר. מכיוון שהדברים נכתבו במהלך המלחמה ובתוך יחידה לוחמת, הם משקפים נאמנה את מצב-רוחם המשתנה של חיילי 1948 – החל בעליזות של ראשית המלחמה, וכלה בדיכאון של ימיה האחרונים, אחרי שהידלדלו השורות ויותר מ-6000 איש, טובי הדור, נפלו בקרב. מבעד לתיאור של אבנרי משתקף הגיבור האמיתי של המלחמה: החייל הרגלי הזוחל בעפר, בבוץ ובין הקוצים, הסובל והמתלוצץ, הרוטן והמגדף, והחולם על השלום. כאשר הופיע ספר זה בראשונה, מיד אחרי המלחמה, כבש את המדינה בסערה. הוא נעשה לרב-מכר חסר-תקדים, 10 מהדורות אזלו בתוך שנה אחת, והמבקרים הגדירו אותו פה-אחד כספר החשוב ביותר של מלחמת-תש"ח. יחד עם ספרו השני של אבנרי, הצד השני של המטבע, זהו התיאור האותנטי של המלחמה, שעיצבה את דמות המדינה יותר מכל מאורע שלאחר מכן. בשביל דור חדש, שגדל על המיתוס של 1948, ספר זה יהיה התגלות. אורי אבנרי נולד בגרמניה, הגיע ארצה כילד, למד בנהלל ובבית הספר לבנים בתל אביב, התחיל לעבוד בגיל 14, הצטרף לאירגון הצבאי הלאומי, פרש והקים את תנועת "במאבק", שדגלה בברית בין התנועה הלאומית העברית והתנועה הלאומית הערבית. אחרי המלחמה קיבל לידיו את השבועון העולם הזה שבו ביקש לבטא, כדבריו, "את רוחם של חיילי תש"ח ששאפו לשלום ולצדק". הקים את תנועת העולם הזה - כוח חדש ונבחר מטעמה לכנסת, שבה כיהן במשך 10 שנים....

2.
"את הספר הזה כתבתי בדם לבי", אומר אורי אבנרי על הצד השני של המטבע, ספר שחולל בשעתו שערוריה חסרת-תקדים. למחרת מלחמת העצמאות פירסם אורי אבנרי את ספרו בשדות פלשת 1948, המתאר את חוויותיו כלוחם "שועלי שמשון", סיירת גיבעתי, שהשתתף כמעט בכל הקרבות בחזית הדרום. הספר נחל הצלחה מיידית ועצומה. בתוך כמה חודשים הופיע בעשר מהדורות. כל ביטאוני המימסד העלו אותו על נס, כספר-המלחמה האותנטי ביותר של חייל קרבי. כעבור שנה פירסם אבנרי ספר שני על אותה מלחמה, שבו תיאר את "הצד השני של המטבע". זהו ספר ברוחם של במערב אין כל חדש והערומים והמתים. החיילים המופיעים בו הם בשר-ודם. מנבלים את פיהם בשפת-אמת. מבצעים מעשי-גבורה ומעשי-זוועה, חולמים על אורגיות ורועדים מפחד. תיאור אמיתי זה זיעזע את המדינה, שרצתה לראות את חייליה בדמות גיבורים ומלאכים. הממשלה הטילה חרם על הספר. לא הוקצב לו הנייר שהיה דרוש, בימים ההם של קיצוב וצנע. כך נמנעה הופעת מהדורה שנייה. רבים ששמעו עליו לא הצליחו לרכשו. מנהיג ימני תבע פומבית "להרוג את אבנרי במכות", והועמד לדין פלילי. בן-לילה הפך אבנרי לעוכר-ישראל. חיילי מלחמת יום כיפורים ומלחמת לבנון ימצאו את עצמם בספר זה. גם החיילים הלוחמים באינתיפאדה יכירו בו בנקל את לבטיהם....

3.
4.
5.
אופטימי הוא ספר זיכרונות ייחודי , שייקרא בנשימה עצורה על ידי כל מי שמתעניין בהיסטוריה של ישראל ובדילמות שבפניהן עמדה המדינה ועוד תמשיך לעמוד. במשך כ-75 שנה, מאז הצטרפותו לאצ"ל בגיל 15; כלוחם ביחידת הקומנדו הראשונה בצה"ל, "שועלי שמשון", במלחמת תש"ח, כעורך השבועון האגדי "העולם הזה"; וכפעיל בזירה הפוליטית, מעורב אורי אבנרי באירועים הגורליים שעיצבו ומעצבים את פני הישוב והמדינה - כמשקיף מקרוב, כשותף ואף כמחולל חלק מהם. ספרו האוטוביוגרפי, אופטימי, הוא סיפור הרפתקאות שבמהלכו הכיר כמעט את כל האישים המרכזיים, אם כידיד ואם כיריב. כעורך "העולם הזה" יצר אבנרי סגנון עיתונאי חדש - בלתי מפלגתי, תמציתי ושוטף, וסיקר את כל גוני החיים במדינה, מפוליטיקה ועד כלכלה, מספרות ואמנות ועד רכילות. "דופקים את השחורים", כותרת הסדרה שפרסם ב-1954 על אפליית המזרחים, נותרה אקטואלית ומכה גלים עד היום. "העולם הזה" היה כלי התקשורת הראשון שהעז לגלות לאזרחי המדינה מה באמת קרה ב"פרשת לבון". אבנרי אף חשך את שוד העתיקות של משה דיין כשזה היה עדיין אליל לאומי ועוד פרשות מפרשות שונות. כבר ב-1949 פתח אבנרי בפעילות למען הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל, ויש הרואים בו את אבי "פתרון שתי המדינות", שנהפך לקונסנסוס, תחילה בעולם ואחר כך גם בישראל. הוא היה חלוץ המגעים החשאיים עם אש"ף עוד בשנות ה-70, והכרך השני של זיכרונותיו יוקדש ברובו לפעילות זו. כיאה למי שהגה ויישם את סיסמת "העולם הזה"- בלי מורא, בלי משוא פנים- אבנרי חושף בספרו גם את עצמו. בכנות נדירה הוא מתאר את שגיאותיו מבלי לחוס על עצמו, כפי שלא חס על כל האישים שפגש בחייו הארוכים. נאמן לדרכו הוא נותר, תמיד, אופטימי....

6.
7.
8.
9.
10.
11.
12.
13.
במשך קרוב ל-80 שנים מעורב אורי אבנרי באירועים הגורליים של בתולדות היישוב והמדינה, כמשקיף מקרוב, כשותף ואף כמחולל חלק מהם. בכרך הראשון של ספרו האוטוביוגרפי, אופטימי, תיאר אבנרי את ילדותו בגרמניה, שנותיו הראשונות בארץ, הצטרפותו לאצ"ל בגיל 15, ראשית פעילותו כעיתונאי, את השתתפותו במלחמת העצמאות כלוחם ב"שועלי שמשון", יחידת הקומנדו הראשונה של צה"ל, ואת פציעתו הקשה. אך עיקר הכרך הוקדש לשבועון "העולם הזה", שאבנרי הפך לכלי במאבקו הבלתי-נלאה להשפיע על דמותה של ישראל, "ללא מורא וללא משוא פנים", כפי שהובטח על שערו, ובמקביל יצר סגנון עיתונאי חדש – בלתי-מפלגתי, תמציתי ותוסס. הכרך השני נפתח החלטתו של אבנרי לרוץ לכנסת בשנת 1965 כדי להיאבק בניסיון לרסן ואף לחסום את פיו של "העולם הזה". מתוארת בו בהרחבה פעילותו הפרלמנטרית, שבתחומים רבים היתה חלוצית וראשונית. כבר ב-1949 קרא אבנרי להקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל. הוא היה הראשון להבין שמלחמת ששת הימים ב-1967 יצרה תנאים המאפשרים את מימושו של פתרון זה, והבנה זו היא שהביאה אותו להיות חלוץ המגעים החשאיים עם אש"ף, שעליהם דיווח בסוד למנהיגים ישראליים, בהם יצחק רבין. בגלל המגעים האלה נרצחו שניים ממנהיגיו הבכירים של אש"ף בידי ארגונו של אבו-נידאל, שהתנגד לכל פשרה עם ישראל. בחלקים רחבים של הציבור הישראלי עוררו מגעיו של אבנרי עם אש"ף, ובמיוחד פגישתו ההיסטורית עם יאסר ערפאת בביירות תוך כדי מלחמת לבנון הראשונה, זעם ואף שנאה כלפיו, אך הוא לא נרתע, והוא ממשיך במאבקו זה עד היום. במקביל מספר אבנרי על היחסים ההדוקים – בחלקם חשאיים – שהתקיימו בתקופות שונות בינו לבין פוליטיקאים וקצינים בכירים, ובהם אריק שרון ורעייתו לילי, רחבעם "גנדי" זאבי ועוד. כן מסופר על הסכסוך שפרץ בין אבנרי לבין שותפו – בשירות הצבאי, בעיתונות ובפוליטיקה – שלום כהן, ועל החלטתו הכואבת אך ההכרחית, למכור את "העולם הזה" לקבוצת משקיעים בראשות אחד מתומכיו של אריק שרון. הספר מסתיים בתיאור חושפני ורגיש של אהבתם של אבנרי ורעייתו, רחל, במשך יותר משישים שנה, אהבה שפרצה את כל הגבולות המקובלים ונותרה איתנה עד יומה האחרון של רחל. כמו קודמו, גם הכרך השני של ספר זה ייקרא בנשימה עצורה על ידי המתעניינים בהיסטוריה של מדינת ישראל ובדילמות שבפניהן עמדה המדינה ותמשיך לעמוד. ואורי אבנרי, גם בגיל 92, נותר כפי שהיה מאז ומתמיד – אופטימי. ...

14.
15.
16.
17.
18.
19.
20.
21.
22.
23.
24.
25.
26.
27.
28.
29.
א. ל. הוצאה מיוחדת, תל-אביב, 1975 [מהדורה אחת-עשרה]....


עם פטירתו של אורי אבנרי ,הציבה הספרייה את שני ספריו:"בשדות פלשת 1948",ו"הצד השני של המטבע".הספר הראשון כבר הושאל,את השני הספקתי לקחת. ובכן כמ... המשך לקרוא
12 אהבו · אהבתי · הגב
חייב לצין-ספר טוב. ראיתי את הספר אצל אבא שלי, עורך הספר-הוא חבר של אבא שלי והוא ערך את הספר,לכן הוא הגיע אלינו. לא ידעתי מי הוא אורי אבנרי. אנ... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב
אורי אבנרי (כיום בן 92) נחשב לפני יובל שנים כגדול המרדנים הפוליטיים הצעירים במדינת ישראל, ועוד לפני כן כיוצר התבנית העיתונאית "הנועזת" לימי... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
אורי אבנרי כשזורקים את השם הזה לחלל האוויר יכולות לעלות הרבה אסוציאציות לראש, רובן לא הכי חיוביות. בתור אחד שמשייך את עצמו לזרם הפוליטי ... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
1948 - לוחם גבעתי, איש "שועלי שמשון", היחידה המיתולוגית שעל גבי ג'יפים וסוסים (!) חלפה כמו רוח בשדות פלשת ובנתה מדינה בעזרת הדם ששפכה מתוך ורי... המשך לקרוא
10 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ