בטיול עם בתי ללונדון, החלטנו להגיע גם לאוקספורד, עירם של אליס, הארי פוטר והמפקח מורס. אה...ויש שם גם איזושהי אוניברסיטה. הקציתי לאוקספורד יום אחד שהיה אמור לספק טעימה מאתרי הארי פוטר וכמה סיורים בעיר - טעות חמורה !!! זו עיר שיש לה הרבה מה להציע לאוהבי טיולים רגליים, שיט, ארכיטקטורה וכו'. קבענו לצאת לשיט על נהר האייזיס (תמזה) ביחד עם צ'רלס לווטווידג' דודג'סון, הכומר רובינזון דאקוורת ושלוש בנות משפח

כמו הכובען המטורף, הזמן מטריד אותי. הנה הוא חלף ביעף ומתקרב לו גיל שלושים. כל כך הרבה מטרות הצבתי לעצמי, והאמת שלא מעט מהן השגתי. תחושת סיפוק עצמי? כן, אבל גם איזו בעתה עצורה בחזה, שגְּדלה אקספוננציאלית, על המכלול בשלל תחומים שכבר לא אספיק להיחשף אליו. אחד מהם הוא הספרות, ואליס בארץ הפלאות, אליו נחשפתי כעת לראשונה.

<mark>לואיס קרול</mark> היה פרופסור למתימטיקה ולוגיקה באוניברסיטת אוקספורד, וכפועל יוצא מכך,

כמעט כמו כולם, גם אני הכרתי את הסיפור המופלא של אליס בארץ הפלאות עוד מימיי ילדותי. כמעט כמו כולם, גם אני ראיתי את הסרט המצויר (ולא פעם אחת) ואפילו את הסרט המחודש בבימויו של טים ברטון שהיה מוצלח מאוד לטעמי. אבל לא חשבתי מעולם שאחזור ואקרא שוב את אליס, הפעם באופן שונה, בוגר יותר.

העניין שהתעורר בי שוב התחיל במחזה שצפיתי בתאטרון גשר שנקרא "אליס". זהו מחזה מאת רועי חן בבימויו של יחזקאל לזרוב.
המחז

אמרו חכמינו - הכול תלוי במזל. ספר שחובר ע"י אחד מהסופרים המפורסמים בעולם, שידוע בשם הספרותי <mark>לואיס קרול</mark>, האבא הספרותי של אליס, המתין כמעט 120 שנים עד לתרגום הראשון שלו לעברית ע"י יונתן בר.

ועוד מזל – במקרה שוטטתי קצת לאחרונה במדפים של ספרות הילדים בספריה של העיר מודיעין וראיתי את הספר הלא ידוע סילבי וברונו, ולשמחתי החלטתי לשאול אותו ולקרוא בו. (לדעתי, ספר זה צריך להשתייך לספרות המבוגרים.)

נר

זהו ספר מאוד מיוחד שכתוב בצורה שירית, שמספר על מסע ציד של דמות מסתורית מלפני למעלה ממאה שנים. הספר נכתב בידי <mark>לואיס קרול</mark> שכתב את עליסה בארץ הפלאות שהיה לדעתי אחד מהסיפורים ההזויים והמוזרים ביותר בעולם הפנטזיה. הסיפור של ציד הסנרק הוא קצר ויכול להקרא בקריאה אחת רצופה, ומצאתי את עצמי גם מנסה לקרוא אותו במקצב השירי כדי להתאים לחרוזים.
<mark>לואיס קרול</mark> כותב בשפה מאוד גבוהה, הוא כתוב מקסים והחרוזים זורמים, ו

הבה נפתח בגיל וברון
בראש גאון
וראשית האון
ללא דיכאון או דירעון (או גירעון)

אפתח גיליון
עם מלוא ההגיון
על אודות האיגיון.

אני רק רוצה להבהיר - הקטע הנ"ל איננו שיר, ברגע שאני אומר שהוא שיר אני עלול להרצח ע"י אחי הגדול, שמכיוון שהוא הביא לי את הספר הנ"ל - אני משתדל להיות נחמד עליו. כמו כן, אין לי מושג על מה הביקורת תדבר, במה היא תעסוק, או מה תהיה הפואנטה שלה. רציתי לכתוב ביקורת על "נרניה",

ספר מקסים ופחות מוכר של צ'ארלס לוטווידג' דודג'סון הידוע בשמו הספרותי כ<mark>לואיס קרול</mark>.
קרול ממשיך ביצירה זו את השילוב הנהדר של תבנית ספר ילדים אשר לתוכה הוא יוצק פילוסופיה פרועה, חידות אי-גיון וחידות מתמטיות מורכבות, הומור שנשען על מישחקי מילים, אבסורד וסיטואציות גרוטסקיות, והכל בתפאורה של תום ,קסם ועושר דמיון. הספר שונה מהמפורסם בספריו: 'אליס בארץ הפלאות' וממשיכו 'מבעד למראה' שכן יש פן מאוד ריאליסטי

חבל על הזמן, ספר שמנסה לחקות את עליסה בארץ הפלאות. עם תופעות שיכולים להיות מוסברים רק בתורת היחסות ופיסיקה מודרנית. רבותי עליסה בארץ הפלאות יש רק אחת. <mark>לואיס קרול</mark> מנסה ההצלחה לא מצלצלת פעמיים. חסרה עלילה מה שבעליסה בארץ הפלאות התקבל בחיבוק ענק אולי כי הייתי צעיר יותר והספר חדשני ואילו זה לצערי לא מתקבל כלל.

בבית הספר שלי יש מגמת תיאטרון.בכיתה י"ב,נדרשים חברי המגמה לבחור מחזה או ספר ולהעלות אותו על הבמה,תוך מתן פרשנות אישית משלהם ליצירה.התלמידים יכולים לשנות כרצונם את היצירה,להחסיר ולהוסיף פרטים,הכול ברוח החירות האמנותית. חברה טובה שלי חברה במגמת התיאטרון, ולכן מצאתי את עצמי במופע הסיום שלהם. היא וחברותיה בחרו ב"אליס בארץ הפלאות",אך נתנו לספר אינטרפטציה משלהן.

אליס של <mark>לואיס קרול</mark> הוא אחד מהספרים הנו