ביקורת ספרותית על סילבי וברונו מאת לואיס קרול
ספר מעולה

---

ספר מקסים ופחות מוכר של צ'ארלס לוטווידג' דודג'סון הידוע בשמו הספרותי כלואיס קרול.
קרול ממשיך ביצירה זו את השילוב הנהדר של תבנית ספר ילדים אשר לתוכה הוא יוצק פילוסופיה פרועה, חידות אי-גיון וחידות מתמטיות מורכבות, הומור שנשען על מישחקי מילים, אבסורד וסיטואציות גרוטסקיות, והכל בתפאורה של תום ,קסם ועושר דמיון. הספר שונה מהמפורסם בספריו: 'אליס בארץ הפלאות' וממשיכו 'מבעד למראה' שכן יש פן מאוד ריאליסטי בספר והוא נע בין ההזיה למציאות. היופי והחידוש בכתיבתו של ספר זה הוא המעברים המטושטשים בין העולמות שגורמים לקורא להבין רק בדיעבד שהמציאות התחלפה בדמיון ולהפך. קרול ממשיך לשחק עם המוטיב הזה ועם הקורא ביתר שאת בהמשך כאשר הגבולות מיטשטשים לגמרי בעוד הדמויות מהעולם הדמיוני מתערבבות במציאות ולהפך.
מספר הסיפור והמקשר בין העולמות הוא דמות מיסתורית. אני מניח, וכך גם דמיינתי זאת תוך כדי קריאה, שזה קרול בעצמו, אולם שמו לא מופיע ולו פעם אחת, גם כאשר הוא מנהל שיחות עם ידידיו. ועוד יותר מכך, הוא נעדר לחלוטין מכל האיורים הרבים המופיעים בספר, אפילו מסצינות שהוא חלק פעיל בהן.
יאמר לזכות הוצאת הספרים שהספר מכיל את כל האיורים המקוריים של הארי פורניס. איורים נהדרים שהם חלק אינטגרלי מרוח הספר. הם גם מופיעים ביחס מדויק לפיסקה בה מתוארים הארועים.
נתתי לא פעם דגש על הפן האיורי של ספרים בביקורות שלי, וגם הפעם אני יכול להעיד שהספר נלקח מהספריה העירונית לאחר רפרוף קל בין דפיו. פשוט מקסים. אני משאיר קישור לכל האייורים בספר:

http://djelibeibi.unex.es/libros/Furniss/

הדבר האחרון שאני רוצה לכתוב עליו הוא על ההקשר שרבים עושים בין לואיס קרול לפדופילה. גם במחשבה שלי דבקה הדעה שקרול היה פדופיל. ידעתי על אהבתו לאליס לידל, עליה הוא ביסס את דמותה של אליס בארץ הפלאות. היא הייתה בת שש כשהם נפגשו לראשונה ויש הטוענים כי הוא התאהב בה עד כלות. קרול חיכה 12 שנים עד היותה בת 18 והציע לה נישואין, אך היא דחתה את הצעתו והוא נותר עם לב שבור. ידוע גם שהוא היה חובב צילום והיה נוהג לצלם ילדות קטנות, גם בעירום, בהסכמת הוריהן. אבל עם כל זאת, תוך כדי הקריאה עלתה בי מחשבה מסויימת לגבי היצר הזה שהיה בו. קרול באמת אהב ילדים. לא מתוך רצון לפגוע בהם. הוא אהב את התום, את החשיבה ההגיונית, את הדמיון הפורה, את התשובות הנהדרות שהם מסוגלים לספק כאשר המבוגרים מסוגלים לענות לאותן שאלות רק בקלישאות. מוזר לי לכתוב את המילים האלו כי אני בעצמי אבא לילדים והמילה פדופיליה מעוררת בי חלחה. היא תמיד מקושרת לי בתודעה לפשע שאין גדול ממנו בו לא תהיה לי שום בעיה מוסרית לענות למוות את מבצע התקיפה. והנה בשורות האלו אני מגלה את המשמעות הרחבה יותר של המילה, פדו- מן המילה פדיאטרי- ילדים, ופיליה- אהבה. אני רוצה להאמין שגם אם לקרול היה יצר מיני כלפי קטינים הוא הדחיק אותו כי אהבתו כלפיהם הייתה גדולה בעשרות מונים.

» ביקורות נוספות של בוב
» ביקורות נוספות על סילבי וברונו