נורית גרץ

נורית גרץ

סופרת

נורית גֶרְץ (נולדה ב-1940) היא פרופסור אמריטה לספרות וקולנוע באוניברסיטה הפתוחה, שימשה בעבר כראש המגמה העיונית בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב ובהמשך כיהנה כראש החוג לתרבות, הפקה ויצירה במכללת ספיר.

ספרים פרי עטה:
עמוס עוז: מונוגרפיה, ספרית פועלים, 1980.
חירבת חיזעה והבוקר שלמחרת, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1983.
שבויה בחלומה: מיתוסים בתרבות הישראלית, עם עובד, 1995.
אל מה שנמוג (יחד עם דבורה גרץ), עם עובד, 1997.
מקהלה אחרת: ניצולי שואה, זרים ואחרים בקולנוע ובספרות הישראליים, עם עובד, 2004.
נוף בערפל: המרחב והזיכרון ההיסטורי בקולנוע הפלסטיני (יחד עם ג'ורג' ח'לייפי), עם עובד, 2006.
על דעת עצמו: ארבעה פרקי חיים של עמוס קינן, רומן ביוגרפי, עם עובד, 2008.
ים ביני לבינך, רומן היסטורי, הוצאת כנרת, 2015.
» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריה (134):
עבריות, רוצה לקרוא, ישראל- פוליטיקה והיסטוריה, קריאה - מבוגרות.ים, סיפורת - מקור, ישראל- ציונות, חברה, היסטוריה, פוליטיקה, מלחמות וצבא למכירה, חיפושים לעתיד, ע-ק-מתחת-ש, רוצה לקרוא, צבא ובטחון, ציונות, ישראל והסכסוך, המזרח התיכון למכירה, עיון, ספרים שאני רוצה לקרא, ספרים שאשמח לקרוא, פרקי חיים (אוטו/ביוגרפיות), ביוגרפיה ואוטוביוגרפיה למכירה, עם הקדשה ו/או אקס ליבריס ו/או אוטוגרף, פרוזה - ארבעה ספרים ב100 שקלים, ספרים שיש להם סרט - ישראלי, ספרים אלקטרוניים, עוד ...
1.
עמוס קינן: לוחם חירות, עוזי ושות', עיתונאי, סופר, מחזאי, פסל, צייר, פעיל שלום, שתיין. אחד הישראלים הכי מוכשרים, הכי מלאי סתירות, הכי חיים שהיו מעולם. האישה שאתו זה 45 שנים, חוקרת הספרות והתרבות נורית גרץ, נטלה על עצמה את המשימה העדינה והמורכבת של כתיבת פרקים מחייו. הספר פותח במסע פיוטי האורג את ילדותו של קינן עם מהלך הידרדרותו הנפשית של אביו, איש גדוד העבודה, שחי לאור החלום הכפול של שיבת ציון ושל המהפכה הסוציאליסטית והיה לקורבן מתחיו הפנימיים של החלום הזה. פרק החיים השני עוקב אחר פעילותו בלח"י ערב מלחמת תש"ח ובמהלכה, ומראה כיצד החלומות האוטופיים שירש ממשיכים להנחות אותו ומתנגשים עם הטראומות של אותה מלחמה, שהודחקו והושתקו אך לא נשכחו לאורך השנים שחלפו מאז. הפרק השלישי עוסק בפרשת הפצצה שהוטמנה בביתו של השר פנקס, שבגינה הועמד קינן לדין. נדבך אחר נדבך מגולל כאן הסיפור בהסתמך על פרוטוקולים, עדויות חדשות וטקסטים ספרותיים, מגלה עובדות שלא נודעו עד כה וחושף את שורשי הפרשה באכזבה שחשו אז רבים מאופיה המתגבש של המדינה. בשנת 1954, מחוסר עבודה ומנודה, עוזב עמוס קינן את הארץ. סיפור האהבה העמוק אך גם ההרסני שניהל עם הסופרת כריסטיאן רושפור, על רקע פריז התוססת של סוף שנות ה-50, חותם את הספר. על דעת עצמו הוא יצירה ספרותית מרתקת ומרגשת, השוזרת את התיעוד המדוקדק של אירועים היסטוריים בתוך רומן החודר לתודעת הגיבורים, לזיכרונותיהם ולחלומותיהם וטוֹוה את עלילות חייהם מתוך הספרות שכתבו, היומנים והמכתבים ששמרו, מתוך ראיונות ותעודות, ומתוך הפנטסיה והדמיון.     מתוך הביקורת:   "החדש של גרץ זו יצירת מופת ... ספרה של נורית גרץ על עמוס קינן, על דעת עצמו, הוא שיעור חד פעמי במעשה הדוקומנטרי. נוקב וחם, ישיר ואוהב וכואב, מודל נפלא לכותבי ביוגרפיה....יצירת מופת הגיעה אלינו...לא בא כטעם הזה לפינו כבר שנים רבות." רינו צרור דין וחשבון, מעריב, מוספשבת   "כל מה שיאמר על הספר החשוב הזה יהיה חלקי...התחלתי לקרוא ולא הנחתי את הספר עד שסיימתי, ומאז הוא לא מניח לי...חווייה קשה ומטלטלת שבשום אופן לא הייתי מוכן לוותר עליה" יאיר גרבוז, ידיעות אחרונות, שבעה לילות   בספרה המרתק ושופע הגילויים מצליחה נורית גרץ לחשוף את חיי בעלה הנרגן, האלים והסאטירי, בעוצמה שאפילו עמוס קינן עצמו לא תמיד הגיע אליה...גרץ משלבת דייקנות תיעודית...עם כישרון מחזאי אמיתי, היודע להפוך מצב אנושי מורכב לסצנה מותחת." דורון קורן, Ynet ספרים   "הביוגרפיה של עמוס קינן – על דעת עצמו...כתובה ביד אמן. הסופרת, רעייתו נורית גרץ, יורדת לשורש נשמת גיבורה המיוסר ואת ממצאיה היא פורשת ללא כחל ושרק. מעשה אמיץ"  ירון לונדון, ידיעות אחרונות, דעות אחרונות   "ספר זיכרונות מסחרר של אחת הדמויות הכי מרתקות בתרבות הישראלית...קראתי אותה במשך שבוע. לכוד...טקסט דחוס ופרטני, פיוטי אך ענייני..... גרץ, אינטלקטואלית רהוטה ודייקנית אבל גם מנוסחת רגשית.....הלכה למקומות שמהם ברח קינן, חקרה את מה שהסתיר." יגאל סרנה, ידיעות אחרונות, 7 לילות   "סיפור סוחף וחד פעמי, הנקרא כמו ספר מתח אפל..סיפור קפקאי על רזיסטאנס של איש אחד, אמיץ וחכם...אם אתם מחפשים ספר אחד שהוא גם מותח וגם תבוני לחגים, תרכשו את על דעת עצמו. לכו תקראו אותו, אחרת אני לא כותב לכם יותר." יהונתן גפן, השינה הגדולה, מעריב, סופשבוע   "ספרה של נורית גרץ, על דעת עצמו, הוא אחד הספרים המרגשים ביותר – ובכוונה אינני מצמצם לביוגרפיות בלבד – שנכתבו מאז קום מדינת ישראל, אף כי אני מבחין היטב בין חלקם של המעשים המתוארים לבין הדיווח הנועז עליהם" נתן זך  ...

2.
מיכאל ורחל הם גיבוריה של דרמה היסטורית ספרותית מרתקת. היא, רחל, הידועה מבין השניים - המשוררת שדמותה ושיריה קיבלו ממדים רומנטיים מיתולוגיים בתרבות העברית בארץ ומחוצה לה. הוא, מיכאל, מהנדס חשמל החולם על תיקון העולם באמצעות זרם החילופין. הם נפגשו בטולוז, ערב מלחמת העולם הראשונה, והתאהבו. אבל ההיסטוירה, האידיאולוגיה, ולא פחות מאלה - העכבות הנפשיות שלהם, הפרידו ביניהם. היא נסעה לארץ ישראל לבנות חברה ציונית חלוצית צודקת, להכין מקום חדש וראוי ליהודי העולם הנרדפים. הוא חזר לרוסיה, לתמוך במשפחתו ולהשתתף במהפכה הקומוניסטית. ים ביני לבינך מבוסס על מכתבים שמיכאל שלח לרחל, ועל תחקיר מדוקדק שעולים ממנו גילויים חדשים על השניים. הריאליה המוחשית משמשת בספר רקע, אמין ומרתק, לסיפור אהבה של גבר ואישה צעירים, הנתפסים כאן כ"גיבורי דורנו". גיבורים של דור אבוד, שחלמו חלומות גדולים מדי, שסופם היה חורבן, אכזבות ופיכחון אכזרי. ספרה הקודם של נורית גרץ, "על דעת עצמו: ארבעה פרקי חיים של עמוס קינן", היה רב-מכר, זכה בפרס ברנר והיה מועמד לפרס ספיר. בים ביני לבינך היא רקמה, ביד אמן, סיפור אהבה ענק, שהחיים בתקופה שבה התרחש לא יכלו להכילו. הם איפשרו אותו ויצרו אותו, ובה בעת הביסו אותו. הסיפור הזה, שובה לב ומתסכל, קם לתחייה על פיתוליו הרבים בצרפת, ברוסיה ובישראל - קטעי האושר והייאוש, הדיבורים, המראות והריחות. יגאל שוורץ "מזמן לא קראתי ספר כה מדויק, כה משוכלל, שריגש אותי לא פעם עד דמעות... שגרם לי קרבה עמוקה כל כך אל הדמויות והעניק לי מוחשיות מדויקת כל כך של זמנים ושל דמויות, בשלג ובשמש, של דירות, רחובות, שדות, נופים, געגועים. פלא: הרומן הזה עושה כל כך הרבה מכל כך מעט. ובאיזו דקוּת וזהירות מתוארים כאן מטענים רגשיים שעלולים היו בקלות לגלוש לרגשנות. אבל העיצוב הקונקרטי והמפורט מאפק את המטענים האלה, ועם זאת, למרות כל האיפוק, רחל ומיכאל מרעידים את הלב"....

3.
חוקרת הספרות והתרבות, פרופ' נורית גרץ, מתלווה אל אמה במסע נפשי וגאוגרפי אל עברה של משפחתה בגלגוליה מפולין לארץ - ישראל. אין זה מסע של חיפוש שורשים שגרתי ומקובל אלא דו - שיח עמוק, לעיתים מכאיב, לעיתים חושפני בין האם לבתה בנסיון לאתר ולפענח מהלכי חיים, הכרעות קשות והתנסות אנושית מסועפת ורבת פנים....

4.
נאומי מנהיגים, כרזות קיר, מודעות בחירות, מאמרים עיתונאיים, כתבות טלויזיה, יצירות ספרות, סרטי קולנוע - אלה וטקסטים פוליטיים רבים אחרים של התרבות הישראלית נבחנים ונבדקים בספר זה, המנסה לעמוד על שורשיהם של המיתוסים בתרבות זו. כשהם מעומתים זה מול זה הם מאירים פרקים בתולדות הישוב בארץ ישראל כסצינות במעין תיאטרון טוטלי, רב שכבות, זרמים וכיוונים....

5.
6.
מה שאבד בזמן הוא רומן ביוגרפי על שני חברים, נורית גרץ ועמוס עוז שמדברים על מה שאבד בזמן. החיים עצמם, משפחה, אהבה, מקום, נאמנות, בגידה. ולא מעט גם על האמנות ועל המוות, ועל מה שמחבר, אולי, את הכול. השיחה בין השניים נמשכה עשרות שנים, בעתות שלום ובמלחמות, בפגישות משפחתיות בקיבוץ חולדה, בפגישות עבודה, במכתבים שחצו אוקיאנוסים ובהמון שיחות טלפון, שהאחרונות התנהלו כשעוז שכב על ערש דווי. בשיחות האלו השאיר עוז בידיה של גרץ צוואה ספרותית מצמררת. הספר הזה הוא המימוש של הצוואה הזאת. הוא כתוב במסורת הרומן הביוגרפי/התיעודי שגרץ יצרה לו נוסח אישי ומקורי (אל מה שנמוג, 1997; על דעת עצמו: ארבעה פרקי חיים של עמוס קינן, 2008 וים ביני ובינך, 2015), שזכה לשבחים מופלגים של הביקורת, וקנה לו עשרות אלפי קוראים נלהבים. - יגאל שוורץ מתוך הספר: ... אם תתחילי לכתוב את זה, את יכולה לא לפרסם כל זמן שאני חי. אני לא רוצה שדבר כזה יתפרסם כשאני חי. אני עדיין לא יודעת מה להגיד. ואל תכתבי עלי דברים טובים, תכתבי גם ״זה בן אדם מפונק״, תכתבי גם "זה בן אדם רודף כבוד", תכתבי גם "זה בן אדם שאוהב מדי לשמוע את עצמו״, תכתבי. ואני אכתוב גם שזה בן אדם שקשה לחפור ולחפור ולדעת מה באמת שם מתחת לכל התחפושות והדימויים, מה אמתי. גם את זה תכתבי. תכתבי שהבן אדם הוא נשף מסכות מהלך. שהוא כל כך משתדל לרצות את כולם, כמה הוא משתדל לרצות אפילו אנשים שלא ראוי לרצות אותם, תכתבי הכול....

7.
8.
בעזרת מקורות היסטוריים, קולנועיים וספרותיים, בוחן ספר זה כיצד עיצבה החברה הישראלית את זהותה באמצעות ה"אחרים", הזרים, אלה שהוצאו והורחקו מתוכה ואלה שבתהליך איטי, כואב וקשה התקבלו אליה. המחברת מתמקדת במפגש המורכב בין ניצולי השואה לבין אנשי הארץ, ובשינוי ההדרגתי שהסתמן ביחסם של הוותיקים, המאמצים, אל אלה שזה מקרוב באו. הספר מתאר את המפגש הטעון הזה כמקרה בוחן אחד המעיד על תהליכים רבים ומגוונים, שבמהלכם ובעקבותיהם למדה החברה בישראל להכיר בזכויות, במרתבים ובזיכרונות זרים אחרים. חברה זו אימצה אותם אליה כחלק מההווייה והתרבות בישראל. נורית גרץ היא פרופסור לספרות ולקולנוע באוניברסיטה הפתוחה. מדברי המבקרים על ספריה האחרים של נורית גרץ בהוצאת עם עובד: על שבויה בחלומה (ספרית אפקים, 1995): "יש בשבויה בחלומה פרקים מרגשים מאוד, מכאיבים וגם אירוניים. הוא מלמד, בין השאר, אילו שימושים ניתן לעשות בטכסטים הנוגעים בחומרים הבסיסיים ביותר של הקיום." (מירי פז, דבר, 24.2.1995) על אל מה שנמוג ו997ון: "הספר הזה הוא תמונה ספרותית מבריקה, עצובה, משעשעת, מרתקת, תזזיתית ובקצרה: ספרות במיטבה." ואבנר שץ, "תרבות וספרות", הארץ, 11.4.1997) "מעולם לא קראתי ספר שבו האלגנציה הספרותית נפגשת עם האמת האישית (כולל מפח נפש) בשלמות כה מרגשת, כה בלתי נשכחת. זהו ספר שאסור להחמיצו, והמעט בו מחזיק את המרובה." (שמעון פרס, "ספרות וספרים", הארץ, 5.9.1997)...

9.
הקולנוע הפלסטיני – ברוב שנותיו וגלגוליו – התגייס לשרת את המאבק הלאומי. הוא ביקש לגולל את ההיסטוריה של העם הפלסטיני ולתאר את חיי היום יום של בניו – גברים, נשים וילדים. המארג המורכב הזה של היסטוריה לאומית וסיפורים אישיים – ולעולם בצילן של טראומות לאומיות קשות – רוקן שוב ושוב את ההווה מממשותו והתמקד בעבר המפואר, האבוד, שהיה לזמן הממשי היחיד. הקולנוע הפלסטיני מנסה לגלות רציפות בין הזמן האבוד לכאורה להווה שעיקרו מצוקה. הוא מבקש להציע עתיד של אחדות לאומית ומגלה שוב ושוב כיצד הכמיהה לחירות אישית ולחיים מתנגשת עם קשיי הקיום הלאומי.החוקרת הישראלית והחוקר הפלסטיני – בשיתוף פעולה נדיר ומבורך – עוקבים אחר התפתחותו של הקולנוע, אגב איתור תגובותיה של יצירה זו להתפתחויות הפוליטיות והחברתיות. הם מגלים כי ככל שמחריף המצב החברתי, הפוליטי והכלכלי וגוברים הכאוס והכאב, מעמיק הקולנוע הפלסטיני את מידת מעורבותו והתגייסותו למאבק הלאומי. כל יוצר וסגנונו, כל תקופה ונקודת המבט וההדגשים שלה.כצפוי, מנסה הקולנוע הפלסטיני לפרוש את הסיפור הלאומי שלו כנגד הסיפור הישראלי שביקש להשתיק אותו. ההשתקפות של הישראלי בקולנוע הפלסטיני היא עוד עדות, קשה וכואבת, לעומקן של הטינה והעוינות בין שני העמים החולקים כברת ארץ ונוף משותף.נורית גרץ היא פרופסור לקולנוע ולספרות באוניברסיטה הפתוחה. מספריה הקודמים: "שבויה בחלומה" (ספרית אפקים, 1995); "אל מה שנמוג" (עם עובד, 1997); "מקהלה אחרת" (ספרית אפקים, 2004).ג'ורג' ח'לייפי מלמד קולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת אל-קודס, רמאללה....

10.
11.
12.
מבקרים וקוראים כותבים על ספרן של נורית ודבורה גרץ אל מה שנמוג: "מעולם לא קראתי ספר שבו האלגנציה הספרותית נפגשת עם האמת האישית (כולל מפח נפש) בשלמות כה מרגשת, כה בלתי נשכחת. זהו ספר שאסור להחמיצו, והמעט בו מחזיק מרובה". שמעון פרס, מעריב, "ספרות וספרים", 5.9.1997 "הכתיבה היא כתיבת סופרות ותענוג ונועם הקריאה גדולים כגודל עדינות הנפש, טוב הלב והסלחנות של הכותבות". יעל דיין, "משקע של רוך", הארץ, "מוסף ספרים", 28.5.1997 "...תמונה ספרותית מבריקה, עצובה, משעשעת, מרתקת, תזזיתית, ובקצרה: ספרות במיטבה (...) זהו מסע שמעניק משמעות וצבע ועומק לחיים שלמים, כפי שצריך לעשות כל מסע ספרותי הגון". אבנר שץ, "מה חשוב אם היו הדברים או נבדו", הארץ, "תרבות וספרות", 14.4.1997 נורית גרץ היא כלת פרס ברנר (2009). ספרה על דעת עצמו נבחר לאחד מעשרת ספרי העשור בסקר שיזם ידיעות אחרונות בקרב מבקרים ועורכים, ולאחד מחמשת ספרי העשור מטעם גלי צה"ל. ציור העטיפה: שלומציון קינן עיצוב העטיפה: אמרי זרטל...

13.
14.
15.
16.
17.
18.
מעל לשלושה מיליון איש כבר מתו בעולם, מספר הנדבקים בישראל הגיע לשני מיליון מאתיים, ראש הממשלה הכריז על תקנות חירום לסגר כללי, ואני עוברת מאוראן לפירנצה, ומפירנצה לאתונה ועוד אחורה, ומגיעה בסופו של דבר למגפה בתבאי שהתרחשה במאה החמישית לפני הספירה במחזה של סופוקלס, אדיפוס המלך. כאן עדיין הכול ברור, יש חטא ויש עונש ויש אשמה וכפרה, וכאן, למרות שכבר הפסקתי לחפש אותו, אני מוצאת את הגיבור שלי, אדיפוס. זה האיש שחקר מדוע פרצה המגפה בתבאי וגילה שהוא האשם, הוא זה שטימא את העיר כשרצח את אביו ושכב עם אמו, הוא האיש שהצליח להפוך למלך ולעשות חיל עד שכל חייו התהפכו והוא איבד את אשתו, את המלוכה ואת מאור עיניו. אבל הוא גם התינוק שהוריו זרקו למות בהרים כשהיה בגיל שלושה ימים ובסוף ימיו שני בניו היו שותפים לגירושו מהעיר. והוא לא מבין: איך הגורל הזה שממנו ניסה לברוח חזר והיכה בו לפני מותו. זהו. זה יהיה הנושא של הספר שלי, ולא רק אדיפוס יהיה הגיבור הראשי שלו, גם סופוקלס וגם אני. והמגפה כבר לא מפחידה כל כך, לא מאיימת. אני פוקחת עיניים בבוקר, מנסה להיזכר: "איפה אני?" ואז מכת האור מהחלון הפתוח, כן, אני כאן. עכשיו. ועוד מעט הכול נגמר. ואז אני קמה, אוכלת ארוחת בוקר, שותה קפה ומתחילה לקרוא את אדיפוס המלך והכול מתחיל מחדש. ממילא גורלך נחרץ הוא ספר גלוי עיניים. נורית גרץ, שיצרה נוסח חדש של רומן (השניים האחרונים: ים ביני ובינך, 2015 ומה שאבד בזמן, ביוגרפיה של ידידות, 2020) כותבת כאן מחדש את אדיפוס המלך ומחלצת ממנו, באומץ, ברגישות ובפיכחון בהיר, את סיפור התקופה שלנו ואת הסיפור האינטימי שלה עצמה....

19.
20.
21.
22.
לסטודנטים הצעירים של מכללת ספיר נמאס לשמוע שהדור שלהם הוא לא כמו של פעם. פרויקט ייחודי שריכזה הפרופסור נורית גרץ איחד בינינו - סטודנטים מהמחלקה לתרבות, לבין אנשי עבודה מכל קצוות הארץ ומתחומים שונים. מלאים בשאלות, כל אחד מאיתנו יצא למסע עם דמות מענף התעשייה או החקלאות בארץ. התשובות שקיבלנו הובילו ליצירת סיפור מרתק: פאזל של מגוון מפגשים, של דיאלוגים עם אנשים מעוררי השראה. לאחר שכל סטודנט בחר דמות מהענף, החלה העבודה האמיתית. הדרך לא הייתה פשוטה, היה עלינו לגשר על פערים של מרחק זמן ואפילו שפה, כדי להבין את האנשים הללו שנלחמו כדי ליצור משהו שהאמינו בו, לעתים נכשלו, לרגעים וויתרו ובסופו של דבר הצליחו. היצירה שלהם עוררה בנו רצון להפנות את מבטנו ממסכי האייפון ולהתבונן לרגע באדמה, בנוף ובאין סוף הדרכים האפשריות בארצנו. לפני המסע היינו בטוחים שהדור שלנו הביא לארץ את האופנה, אך מפגש מרתק עם רות דיין לימד אותנו, שהרבה לפני שהיינו כאן, הייתה מישהי שסללה את הדרך למעננו. היינו משוכנעים שמאחורי הסבונים של סבתא ג'מילה, עומד מפעל ייצור ענק. אך בדרך גילנו שבמקום מכונות ענקיות, יש ידיים קטנות שיוצרות כל סבון בנפרד. לא ידענו שאת הערק שאנחנו מזמינים במועדונים, יצר צד"לניק לשעבר. לא האמנו שאפשר לגדל עגבניות וגינות ירק על קירות באמצע תל אביב. לא חשבנו שמתחביב של הרכבת מחרוזות, אפשר להקים מפעל משגשג של תכשיטים. ובקיצור לא ידענו אילו סיפורים נפלאים מסתובבים ברחבי הארץ הזאת. טיילנו, אספנו את כל הסיפורים, ויצרנו סיפור מרתק המפגיש בין דורות של אנשים שונים עם חלומות שונים, כשלכולם מטרה אחת משותפת, לייצר סחורה "תוצרת הארץ". אוסף הסיפורים והרשימות ב"תוצרת הארץ" הוא טיול בנופיה האנושיים והגיאוגרפיים של ישראל, דרך דמויות שיצרו בה יש מאין. סטודנטים במחלקה לתרבות במכללה האקדמית ספיר יצאו למסע ברחבי הארץ, כדי לתעד ולחשוף את סיפוריהם של אנשים טובים באמצע הדרך שהחליטו, העזו, נאבקו בקשיים והצליחו. הסיפורים המכונסים בספר הזה מתארים רגעים של עבודה קשה, נחישות ולפעמים גם טיפת מזל. פרקי הספר מפגישים בין סבתא ג׳מילה לבין רות דיין, בין כפרים בגליל לבין גינות אורבניות בתל־אביב ובין אנשים שנאלצו להמציא את הגלגל מחדש לבין כאלו שרק למדו לרכב על אופניים. התוצאה היא פסיפס עשיר של דמויות, מקומות וענפי תעשייה שונים בישראל. אולם יותר מכל, הם מציגים גיבורים אמיתיים בשר ודם, כאלו שהצלחתם לא בהכרח הגיעה אל מסכי הטלוויזיה או העיתונים, ובכל זאת, הם נוגעים ומשפיעים על החיים של כולנו....

23.
24.
25.
26.
סיפור קצר ובלעדי להאזנה באפליקציית עברית.הסיפור הזה נכתב בגינה, לפנות בוקר, בזמן הריק שבין ספר שכבר נכתב ונגמר לבין ספר חדש שאולי לא יכתב, בשעה שבה השמש תקועה מאחורי ההרים, לא החליטה אם לזרוח או לא לזרוח וכל כך ברור שאלה החיים עצמם, בלי rewind ובלי fast forward. בשעה הזאת, לפנות בוקר, אפשר להסתכל ולראות ולהקשיב: דבורה מעופפת, ירגזי קטן שהתחפש לעלה נוצץ, חתול שעבר כאן או לא עבר והעתיד שמחלחל כבר אל תוך הזמן שנעצר. את הזמן הריק הזה ואת כל מה שנכנס אל תוכו מתאר הסיפור הקצר הזה....


הלכתי ליריד הספרים של שבוע הספר, הסתובבתי פה ושם בין הדוכנים, האזנתי לסופרים שההוצאות השונות אירחו על מנת "לחתום על ספרים" ולמעשה לקדם את ה... המשך לקרוא
13 אהבו · אהבתי · הגב
כמו הרבה ספרים אחרים, גם את הספר הזה מצאתי בספריית רחוב, הפעם אחת בירושלים, אליה הגעתי בזמן שיטוט יחד עם הבת שלי. ספרים בספריית רחוב נושאים ... המשך לקרוא
14 אהבו · אהבתי · הגב
בתקופת התפרצות מגפת הקורונה, מחפשת הסופרת נורית גרץ את גיבור או גיבורת הספר שתכתוב. מה יותר מתאים מאדיפוס המלך שמצא את הסיבה למגפה שפרצה ב... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב
הביוגרפיה של עמוס קינן כתובה באופן שלא דומה לאף ביוגרפיה שקראתי. עמוס קינן בעצמו לא יכול היה לספר את סיפור חייו טוב יותר. הספר משלב קטעי זכ... המשך לקרוא
10 אהבו · אהבתי · הגב
אחרי קריאת ספרה של גלית עוז, המכפיש את אביה עמוס עוז ומציג אותו כאב מתעלל, ואחרי קריאת ספרו של אחיה הצעיר דניאל עוז, המציג את האב כאב שכל בן ... המשך לקרוא
43 אהבו · אהבתי · הגב
אני מתקשה לדרג את הספר, ואני מתקשה להמליץ לכם עליו. אתם, שאיני רואה את פרצופיכם ומכירה את הרגלי הבוקר והערב שלכם. אתם מתחילים להבין אולי שה... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ