הביקורת נכתבה ביום ראשון, 3 ביולי, 2011
ע"י אהוד בן פורת
ע"י אהוד בן פורת
היתה תקופה שבה נדמה היה ששמו של עמוס קינן ז"ל היה שם נרדף למישהו שהוא נהנתן, ובאמת לצד סערות לא מעטות שידע בחייו הוא ידע אחרי הכל להתענג על כל מיני דברים (הוא אפילו הקדיש לכך את אחד מספריו) והיה ברור שמתישהו הוא ישבור שתיקה ויסגור חשבונות על אותם הדברים שבו שמו נקשר אליהם והיו לצל שחור מהלך בחייו. מהבחינה הזאת יש לספר הזה, לדעתי, במידת מה את אותה חשיבות כמו לספרו של גבריאל גרסיה מרקס - "לחיות כדי לספר" (שיצא אף הוא בספריה לעם של "עם עובד") חבל רק כשהשעה הזאת כבר הגיעה עמוס לא רק שסגר חשבונות אלא מפאת מחלתו הסופנית נאלץ להיעזר במישהו, במקרה זה בנורית גרץ (אישתו) לסגור גם את מעגל חייו. עם זאת נאמר לזכותה שהיא עשתה את עבודת כתיבת הספר על הצד הטוב ביותר, וב"על דעת" עצמו לא מוותרת ואומרת הכל. ספר מצויין למוקירי זכרו של קינן, ולדעתי הוא חייב לקנות בזכותו שוב את מקומו החשוב בספרות העברית.
6 קוראים אהבו את הביקורת
» ביקורות נוספות של אהוד בן פורת
» ביקורות נוספות על על דעת עצמו - ארבעה פרקי חיים של עמוס קינן - עם עובד #593
» ביקורות נוספות על על דעת עצמו - ארבעה פרקי חיים של עמוס קינן - עם עובד #593
6 הקוראים שאהבו את הביקורת
