הביקורת נכתבה ביום ראשון, 2 במאי, 2021
ע"י זרש קרש
ע"י זרש קרש
אני מתקשה לדרג את הספר, ואני מתקשה להמליץ לכם עליו. אתם, שאיני רואה את פרצופיכם ומכירה את הרגלי הבוקר והערב שלכם. אתם מתחילים להבין אולי שהספר הזה הוא רקמה אינטימית. אינטימית מאוד, אולי יש שיאמרו אינטימית מדי. אבל אתם מבינים, אני והרגלי ארוחת הבוקר שלי אחרים מהם.
נורית גרץ פגשה כסטודנטית צעירה את עמוס עוז, אותו חקרה ובספריו קראה. מהפגישה ההיא נוצר קשר, קשר שכלל התעניינות בראש ובראשונה באישיותו היוצרת, אך התרחב והלך כדרכם של קשרים גם אל ידידות בין שתי המשפחות ונשמר בקשר טלפוני ארוך שנים ובמפגשים ומכתבים שהובילו את עמוס עוז לבקש מגרץ לכתוב ביוגרפיה שתפורסם אחרי מותו.
נראה כי כל משפט בעברית שמופיע בו עמוס עוז צריך כיום לומר גם דבר מה על גליה. את זה נורית גרץ לא ידעה בעת פרסום ספרה. אני חשה קצת פטור מכך, אולי מכיוון ששניים מספריו של עוז הלמו בי חזק ואחרים עברו בלי להשאיר עקבות. אחרים כלל לא פניתי לקרוא. אין בי דחק. אולי מכיוון שגם דבריה של גליה לא נקראו בשלמותם על ידי וגם בהם אין בי צמא לנבור. אולי בגלל ששמעתי מעט מדבריה של פניה ואולי כי זה פשוט פחות מעניין אותי לנבור בסל האשפה של השכנים.
הספר "מה שאבד בזמן" הוא עליי. והוא מנהל שיחה עם היותי גם בת תמותה וגם בת החיים ויש לי תשוקה ותאבון רב לחקור את המרחב הזה ואת האלם והדיבור שיכולים להיווצר משני כוחות איתנים אלה.
טעימות:
"זהו. התשובה היא לכתוב. לא חשוב מאיזה צד וגם לא חשוב איך, העיקר לכתוב. להרוויח זמן. לכתוב כמו שחרזדה, עוד עמוד ועוד עמוד ובערב, כמו פנלופה, לפרום הכל כדי שלא ייגמר."
"פה היתה החתירה העגומה לשפת הלב. השפה שכל הדוברים בה שווים, האספרנטו - משקל הנגד של הכאב -הידיעה שלכולם כואב. השפה הנשאפת של הלב."
"'והסיפור ההוא שסיפרת לי על גרשום שלום, על מה שהוא אמר על הישארות הנפש, איך זה היה?'
'הוא אמר שהסיכוי שיש משהו בצד השני הוא חמישים אחוז ובשביל יהודי כמוני ממרכז אירופה בדור של השואה הנאצית, זה סיכוי הישרדות סטטיסטי לגמרי לא רע. ואת הסיפור על אלתרמן את מכירה?'
'כן, כמובן, סיפרת לי כמה פעמים.'
'אז בכל זאת אני אזכיר לך. הוא יושב ושותה בקפה איסטנבול והמלצרית אומרת לו: משורר יקר, אם לא תפסיק לשתות כל כך הרבה אתה לא תהיה פה בקיץ הבא. ואז הוא אומר לה: גברתי, אני כן אהיה פה בקיץ הבא, לכל היותר אני אבוא בלי הגוף ותאמיני לי שבקיץ זה הרבה יותר נוח.'
אז למי שזה עשה חשק - מוזמנים לצוטט לשיחה מעניינת
האוזן שלי צמודה לדלת,
אז בואו אבל דחילק, שמרו על שקט
שיהיה אפשר להקשיב
8 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
מורי
(לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
התחלתי לקרוא, זנחתי כי גרץ לא כותבת מעניין ושמרתי אחרי פרסום גליה עוז. נראה.
|
8 הקוראים שאהבו את הביקורת