ביקורת ספרותית על על דעת עצמו - ארבעה פרקי חיים של עמוס קינן - עם עובד #593 מאת נורית גרץ
ספר בסדר

---

כל העולם במה והאנשים שחקנים אמר שייקספיר. עמוס קינן היה אחד הראשיים שבהם בתקופתו. כמו יוצאי דור הפלמ"ח שהרגישו שגנבו להם את המדינה בתום מלחמת תש"ח כך הוא שבא מהלח"י אבל היה נטוע באידיאלים הנשגבים של השמאל לא מצא את הדרך בין המצוי ולבין הרצוי. מקרה קיצוני של דיסוננס קוגנטיבי. וכך חי את חייו במרירות בצד השלמה,
דון קישוט מול טחנות הרוח של הממסד, המשטרה, העיתונות, החברים, הכל. לפחות מצא גם תרפיה ביצירה, כתיבה, ציור ופיסול. הנהגותיו הפרחחיות לא מעוררות קסם אלא פתטיות.
לזכותו - אהבתו הבלתי מסוייגת לארץ ישראל, נופיה, אבניה ותרבותה המשתקפת בחיי הכפר הערבי ובאנשי כנען הקדומים. הספר כתוב בצורה מיוחדת בהעדפת כתיבה בזמן הווה. נקרא באיטיות אך לא ממש משעמם. הפרקים הראשונים אודות תקופת קום המדינה מענינים במיוחד.

» ביקורות נוספות של אגב
» ביקורות נוספות על על דעת עצמו - ארבעה פרקי חיים של עמוס קינן - עם עובד #593