#
פוליטיקה היא נושא הסיפור הזה: מזימות אפלות של פוליטיקאים המעוניינים בעוד ועוד כוח. כמו פוליטיקאים בכל זמן ומקום הם מספרים לקהלם – וגם לעצמם – שמה שמוביל אותם הוא דאגה לעמם. רצון ליצור עתיד טוב יותר לאוכלוסייה אותה הם משרתים. כמו שאנחנו יודעים לא רק מסיפורים – הכוח המוביל את הפוליטיקאים הוא פעמים רבות אגו העולה על גדותיו, ניסיון לתקן חוויות עבר לא-מוצלחות, רצון להפוך את העולם למקום בו נוח יהיה ל

#
<mark>אסימוב</mark> היה מדען עם קבלות. את הדוקטורט שלו סיים בגיל 28 והצטרף לסגל האקדמי (בו המשיך לכהן כל השנים, למרות שפעילותו האקדמית הצטמצמה ככל שפעילותו הספרותית עלתה) ההקדמה הזאת נועדה להדגיש שפעילות הליבה של <mark>אסימוב</mark> היתה פעילות מדעית. אבל... קשה מאד לקטלג את ספריו בכיוון הטכנולוגי. בניגוד לסופרי מדע בדיוני אחרים שהיו מדענים, כמו ארתור סי. קלארק – <mark>אסימוב</mark> ממעט לעסוק בטכנולוגיה בספריו. הוא כתב, למעשה, סיפו

#
בתקופה זו אני עושה פרצוף כמעט על כל ספר שאני קוראת. ספר מתח שקראתי (עד הסוף...) עבר ישירות לרשימת "לא שווים ביקורת", ספר מתח נוסף שציפיתי ממנו רבות כי הוא לא אמריקאי, ילך, כנראה בעקבותיו. חזרתי לספר שאהבתי בעבר, בתקווה שלא יאכזב, והוא לא.

סיפורים קצרים הם הפורמט הראשוני של סיפורי מדע בדיוני. ככה הם הומצאו – רעיון עם פואנטה, לא יותר מדי דמויות כך שהקורא חופשי להבין למה התכוון המשורר ולהתענג ע

#
את שני הספרים האחרונים שקראתי זנחתי. עם הראשון הגעתי עד עמוד 200, הנוכחי עומד להיזנח בערך בעמוד 50. למרות כל הספרים החדשים הממתינים לי – החלטתי לקרוא ספר ישן שכנראה כבר קראתי, של סופר שבדרך כלל אינו מאכזב.

אגו ענק. אני מניחה שפוליטיקאים מסויימים היו מכניסים את האגו של <mark>אסימוב</mark> לכיס הקטן, אבל יחסית לסופרים – שגם הם אינם קוטלי קנים בענייני אגו – אין כמוהו לגודל. <mark>אסימוב</mark> נמצא בתחרות עם כל מה שזז,

בשביל אוהבי המדע הבדיוני, <mark>אסימוב</mark> הוא המאסטר. הוא כתב כ 500 ספרים, מדע בדיוני ומדע פופולארי, סיפורים ומסות, כתב לבד וביחד עם סופרי מדע בדיוני אחרים, הנחה כנסים של מדע בדיוני ובאופו כללי היה פעיל מאד, עד מותו בשנת 1992. הוצאת מובי דיק החליטה להוציא לאור תרגומים חדשים של סיפורים קצרים עד קצרצרים רובם תורגמו בעבר לעברית. הספר הזה מכיל בעיקר סיפורים שנכתבו מסוף שנות הארבעים ועד שנות החמישים של המאה הקו

בתחילת הסמסטר שזה עתה נגמר החלטתי לבדוק מה מתרחש בגטו הסמוך, אחד מהשניים המתקיימים זה לצד זה באוניברסיטה, כפי שאמר הפרופ' בשיעור אליו התגנבתי. שמו של הגטו הראשון הוא מדעים מדוייקים. זה הגטו היצרני, הגטו שמכניס כסף לסטודנט ולמדינה. הגטו השני הוא כל מה שאינו נמצא בגטו הראשון, כמו מדעי החברה או מדעי הרוח. היצרניים מכנים אותו בחיבה לגלגנית "מדעי הדשא", לא משום שהוא ירוק יותר, שהרי ברור באיזה צד הירוקי

העולם על סף פיצוץ אוכלוסין, בשל זיהום האוויר האנושות הקימה ערי-ענק תת-קרקעיות בהן מתקיימת האוכלוסייה בדוחק. תנאי המחייה (מזון, דיור ותעבורה) תלויים בדרגה ובסיווג ומשליכים על המשפחה כולה. השימוש בחדרי האוכל והרחצה משותפים רווח והמכסות נפוצות בכל תחומי החיים עד הגבלת חופש הבחירה של הפרט.
אם לא די בכך, מאז ששבו תושבי העולמות החיצוניים והקימו את עיר החלל לצדה של ניו-יורק, פעלו אלה לשילוב רובוטים מתק

הספר הזה הוא סוציולוגיה (עתידנית) במסווה של ספור מתח. בני האדם חיים בכרכים ענקיים, מתחת לפני הקרקע, בצפיפות רבה ובקשיים כלכליים שנגרמו ממליארדי בני האדם החיים בכדור הארץ. הסדר הציבורי נשמר בקפדנות, וזכויות האזרחים תלויות בדרגה המקצועית אליה הגיעו. רובוטים עושים עבודה זולה, מחליפים אזרחים במקומות עבודה ומעוררים הרבה כעס של ההמונים (נשמע מוכר?). מתח פוליטי מתקיים עם "אנשי החלל" - אנשים שיצאו בעבר הר

בשנת 2232 כדור הארץ צפוף, מלא אלימות, עוני מחלות, רעב פה ושם, שיטות הממשל הנהוגות בו אינן אידיאליות, ובעיות קשות נפתרות בו באופן בלתי מושלם. מנגד ישנן התיישבויות בכוכבים שונים - הן שומרות על מספרים נמוכים, רווחה והומוגניות (יישובים קהילתיים עם ועדות קבלה...) וקיים מתח בינן לבין כדור הארץ ההטרוגני והבלוי שאינו שומר כמוהן על "איכות חיים". אחת מאותן התיישבויות מגלה תגלית מדעית המאפשרת לה לעזוב את מע