ביקורת ספרותית על מערות הפלדה מאת אייזיק אסימוב
ספר טוב

---

העולם על סף פיצוץ אוכלוסין, בשל זיהום האוויר האנושות הקימה ערי-ענק תת-קרקעיות בהן מתקיימת האוכלוסייה בדוחק. תנאי המחייה (מזון, דיור ותעבורה) תלויים בדרגה ובסיווג ומשליכים על המשפחה כולה. השימוש בחדרי האוכל והרחצה משותפים רווח והמכסות נפוצות בכל תחומי החיים עד הגבלת חופש הבחירה של הפרט.
אם לא די בכך, מאז ששבו תושבי העולמות החיצוניים והקימו את עיר החלל לצדה של ניו-יורק, פעלו אלה לשילוב רובוטים מתקדמים בחברת כדור הארץ באופן שהוביל לפיטורים, איבוד הסיווג ופגיעה אנושה באיכות החיים.

אלייג'ה ביילי, בלש משטרה ותיק ממונה על חקירת פרשת רצח בעלת השלכות בין-גלקטיות במסגרתה נרצח לראשונה אדם בעיר החלל. למורת רוחו של ביילי, מצוות אליו שותף שמעורר את סלידתו - רובוט משוכלל דמוי אדם שתוכנן על-ידי הנרצח. ביילי מתאמץ לפתור את התעלומה שנתונה בין קבוצות האינטרסים השונות – ממשל כדור הארץ, תושבי עיר החלל ותנועת הקדמונאות השואפת להחזיר את האנושות לימי הזוהר – חיים על פני האדמה, בשמש ובאוויר הפתוח, הרחק מאותם רובוטים משחיתים.

הסיפור העתידני נכתב בשנות החמישים ובכך ממחיש את כושר הדמיון והניבוי המרשים של אסימוב. העולם הטכנולוגי שברא מלא בהמצאות מקוריות שחלקן התגשמו – דלתות בעלות זיהוי טביעת אצבע, שיחות וידיאו, מזון המבוסס על הידרופוניקה ושגשוג שמרים, הולוגרמות תלת-ממדיות ורובוטים מתוחכמים שלעולם לא יפגעו באדם (שלושת חוקי הרובוטיקה - על אף שהוא מערער עליהם ביצירה זו).

החששות מהתפתחות הטכנולוגיה הרובוטית והשלכותיה על מעמד האדם בשוק העבודה, היו שכיחות בתקופת אסימוב. מדובר בנבואה שטרם הגשימה את עצמה, לפחות בינתיים. ונדמה שאסימוב לאו דווקא פסימי לגביה. הסופר מיטיב להמחיש את התלות הפסיכולוגית של הגיבור בעיר הקרקעית הצפופה, הרועשת והעבשה (העולם כפי שהוא מכיר אותו, כמשל לאדם). בין השורות ניתן להבחין בביקורת חברתית מסוימת אודות האסון הסביבתי שהביא על עצמו האדם.

אסימוב טוען שבינה מלאכותית סטייל זו שברובוטים, לעולם לא תוכל להשתוות לאדם בהבנה של דברים מופשטים כמו יופי, אמנות, טוב לב או אהבה.
אני לא משוכנע שהוא צודק.

ארבעה וחצי כוכבי פלדה,
מומלץ.

» ביקורות נוספות של אור שהם
» ביקורות נוספות על מערות הפלדה