ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 14 במאי, 2020
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
#
אסימוב היה מדען עם קבלות. את הדוקטורט שלו סיים בגיל 28 והצטרף לסגל האקדמי (בו המשיך לכהן כל השנים, למרות שפעילותו האקדמית הצטמצמה ככל שפעילותו הספרותית עלתה) ההקדמה הזאת נועדה להדגיש שפעילות הליבה של אסימוב היתה פעילות מדעית. אבל... קשה מאד לקטלג את ספריו בכיוון הטכנולוגי. בניגוד לסופרי מדע בדיוני אחרים שהיו מדענים, כמו ארתור סי. קלארק – אסימוב ממעט לעסוק בטכנולוגיה בספריו. הוא כתב, למעשה, סיפורים עם רקע סוציולוגי/פסיכולוגי והתמקד בהתנהגות האנושים (כן, גם כשהוא כותב על רובוטים או חייזרים) בהיסטוריה ובממשל.
שלפתי את הספר מהספרייה שלי. סביר להניח שקראתי אותו בעבר אבל לא זכרתי ממנו דבר. אסימוב רוקח פה סיפור הרפתקאות המתרחש כמה אלפי שנים מהיום. כדור הארץ די הרוס, בני האדם מיישבים גלקסיות מרוחקות זו מזו וכבני אדם – הם מוצאים סיבות טובות למלחמות. גזע בני אדם, אחד מהיותר תוקפנים, השתלט על חלק מהכוכבים המיושבים. באמצעות דיקטטורה והפחדה של התושבים הצליח לשמור את העולמות שבשליטתו בבורות יחסית, בשיעבוד פאודלי, במעמדיות נוקשה. במקרה כזה יש מי שינסה להרים את נס המרד, כמובן. בין המורדים (שאינם מודעים לעובדת היותם מורדים) יש צעיר אריסטוקרטי מאחד העולמות, צעירה אריסטוקרטית מעולם אחר ודודה התמהוני. יש בסיפור ההרפתקאות הזה קצת מתח, קצת אהבה ואמירה ברורה לגבי המורמים מעם שהפכו את מעמדם הגבוה לקרדום לחפור בו טובות הנאה.
למרות שסוף הסיפור אינו אמור להפתיע את הקורא – הוא הפתיע אותי כהוגן. הוא איפיין עבורי את אסימוב - שהיה פטריוט אמריקאי למרות שנולד (כיהודי) בברית-המועצות והגיע לארה"ב בגיל 3 – כמי שהאמין בכל ליבו בדמוקרטיה כשיטת הממשל הטובה ביותר ובשיטה האמריקאית כעדיפה. היות והתקופה שעיצבה את תפיסתו היתה בזמן שארצות הברית נטתה להיות פחות מעורבת בתהליכים גלובליים, צריך להתייחס להשקפותיו הפוליטיות ככאלה שהתאימו לזמן בו נוצרו. אם היה נולד חמישים שנה מאוחר יותר, מן הסתם מוקד סיפוריו היה שונה בתכלית.
אסימוב גרם לי הנאה ברוב הספרים שקראתי. כשאני קוראת אותם היום אני נהנית מהיצירתיות ומהסיפורים המקוריים אבל מבחינה גם במה שעבר על אמריקה ועל מה שנקרא פעם "העולם החופשי": התעוזה הפכה לקיבעון, שאר הרוח התחלף בעייפות, אמונה ביכולת הפכה לציניות. נראה שהגיעה שעתם של עמים רעבים יותר לשלוט בעולם... לרוע מזלנו.
41 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
רויטל - השתתפות במלחמה אינה מוגדרת "התערבות גלובלית". בכל אופן לא לזה התכוונתי.
בשתי מלחמות העולם ארצות הברית החלה להשתתף מאוחר יחסית, אם כי היא אהדה את הצד של בעלות הברית. הצטרפותה למלחמת העולם השנייה אמנם היתה בגלל פרל הרבור, אך הברית של היפנים עם גרמניה גרמה ללה להכריז מלחמה גם על האויב מאירופה. שאלת אי ההתערבות היתה קיימת בארצות הברית בכל השנים מהמלחמה הגדולה והלאה,ועיצבה את מדיניות החוץ השמרנית שנקטה. אנשי הממשל האמריקאים לא היו בקיאים בפוליטיקה של מדינות אחרות, שלא לומר בשפות שאינן אנגלית (את הבורות בתחום משקף כהלכה הנשיא הנוכחי...) כניסתה של אמריקה למעורבות גלובלית - תחילה באמצעות ה"ניו-דיל" של רוזוולט והמלחמה הקרה, היתה בצעדים קטנים והתחילה ממקום חיובי. אבל על הדרך "המשחק" מצא חן שם וגם נתן פירות, סוכנויות סודיות הוקמו ותהליכים בשלו, והיום קשה לנחש שרק לפני כמה עשרות שנים אמריקה היתה טירונית בהתערבות גלובלית... |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, Mero
הספרים האלה היו גם חלק מילדותי... |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
רב תודות, שונרא.
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
סקירה טובה.
|
|
|
רויטל ק.
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
זה לא מדוייק, Mero
קודם כל, את הרעיון שעל ארצות הברית לשמש ככוח שיטור בינלאומי, העלה רוזוולט (הראשון) עוד לפני מלחמת העולם הראשונה. והוא אכן לקח חלק בהשגת הסכם בין רוסיה ליפן לסיום המלחמה ביניהם. ארה"ב הצטרפה למלחמת העולם הראשונה ולא פלא שלא מיהרה להצטרף לשניה (גם אנגליה וצרפת לא מיהרו... צ'מברליין ניסה בכל מאודו להימנע מזה) בגלל הטראומה של מלחמה ארוכה ומיותרת, אבל כן תמכה בבעלות הברית בדרכים שונות. אחרי פרל הרבור - הם הצטרפו לבעלות הברית והשתתפו במלחמה באירופה, למרות שלכאורה אולי יכלו להצטמצם למלחמה נגד יפן בלבד, שהיא זו שתקפה אותם. ובשנות ה-50, כאמור, התערבה במלחמת קוריאה. בהחלט יתכן שהמעורבות שלה גדלה עם השנים, אני לא בקיאה בהיסטוריה של המעורבות המדינית של ארה"ב, אבל היתה מעורבות גם קודם, ואם היא גברה בשנות ה-60 וה-70, אסימוב האריך ימים מספיק כדי לראות את זה ולפתח עמדה בנושא. אולי הספרים המאוחרים שלו, משנות ה-80, משקפים את זה, לא זכור לי. |
|
|
Mero
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
אני מסכים עם יעל.
למיטב זכרוני משיערי היסטוריה, ארה"ב נכנסה מאוחר למלחמת העולם השניה (ובעיקר בגלל פרל הרבור) ועד אז נטתה לא להתערב בקורה בעולם. רק לאחר המלחמה, ארה"ב החלה ליטול חלק בניהול העולם. |
|
|
Mero
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
חיוך מהאוב
את שולפת מידי פעם ספרים מאוב שהיו חלק מילדותי. אותם ספרים עם כריכה קשה ודפים מצהיבים בפונט נורא. הספרים של אסימוב הם באמת פחות מדע ויותר סוציולגיה/היסטוריה של העתיד. תענוג לקרוא ביקורות כאלה וגם את אסימוב. |
|
|
שונרא החתול
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
את בולען של ספרים והביקורות שלך רוחביות וכל כך חכמות, מקיפות ומדוייקות.
את רואה את התמונה בכללותה ומכל ביקורת שלך לומדים משהו חדש. תענוג אמיתי. תודה. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
בת-יה, בניגוד לתופעות מוחלטות, התערבות גלובלית היא תהליך מתפתח.
נכון שארה"ב התחילה בו אחרי המלחמה הגדולה אבל הקולות שקראו לאי-מעורבות היו בעלי עוצמה (בעיקר המעמד הפוליטי שהיום הוא הרפובליקאים) לכן המעורבות הלכה בצעדים קטנים. רק בשנים הבאות - עם שתי מלחמות מרוחקות שגרמו לטראומה קשה שם - אפשר לומר שארצות הברית מעורבת גלובלית בלי לברור יותר מדי בנושאים או בסיבות. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
חן חן, אַבְרָשׁ אֲמִירִי.
|
|
|
בת-יה
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
אז משהו לא ברור לי. הרי אסימוב נולד ב- 1920, ואז אמריקה כבר היתה מעורבת.
|
|
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
אם תוכלי להשכיח עוד כמה ספרים מזכרונך
כדי להבטיח קריאה חוזרת מהנה וסקירות מוצלחות, לא חושב שיש מי שיתלונן כאן. :)
|
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, רויטל.
אני חולקת. השתתפות במלחמות אינה דווקא מעורבות בתהליכים גלובליים. המעורבות האמריקאית התחילה להיות משמעותית בתקופת המלחמה הקרה והתפתחה למדינות רבות בעולם שלא היה להן, לכאורה, קשר אליה. היום אנחנו לא יכולים לחשוב על מדיניות חוץ ללא התערבות - לפעמים בוטה - במדינות אחרות. אבל ארצות הברית של עד שנות ה - 60 - 70 של המאה הקודמת לא היתה שחקן רציני במשחקי השליטה, למרות עוצמתה הבלתי מעורערת. עד היום החלק של הבנת יחסי החוץ שייך למעטים מאד בממשל, וקשור למשרד ההגנה. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, בת-יה.
אני חולקת עליך. עד 1917 ארה"ב נטתה לא לעסוק בענייני מדינות אחרות והתגדרה בנייטרליותה. גם אחרי המלחמה היא בעיקר עסקה בענייניה, ומדיניות אי ההתערבות שלה היתה סלע מחלוקת פנימי. לגבי ביוכימיה - היא נחשבת לחלק המדוייק ביותר מבחינת מדידות בתחום הביולוגיה. אמנם היא נוגעת בייצור תרופות ומחלות וגם בחקלאות, אבל גם בתאים, חלבונים, אנזימים - למרות שאנשים מורכבים מהם, אין אלה תחומים אנושיים במיוחד, שלא כמו מדעי החברה, למשל. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, אדמה.
זה רק נראה הרבה... |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, חני
מסתבר שהזיכרון לא תומך תמיד במי שאוהבים. |
|
|
רויטל ק.
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
אני לא זוכרת כלום מהספר, אבל ברגע שהגעתי לסוף של
הביקורת - נזכרתי בסוף שלו...
חוץ מזה, מה שבת-יה. הספר יצא בשנות ה-50, אחרי המעורבות האמריקאית במלחמת העולם באירופה ותוך כדי מעורבות בקוריאה... |
|
|
בת-יה
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
נחמד, yaelhar, אבל ארצות הברית תמיד היתה מעורבת מאוד בתהליכים גלובלים.
היא לא ויתרה אף פעם על זכות הווטו שלה, וגם על הבחישה בקלחת. ודרך אגב, אסימוב היה ביו-כימאי. מקצוע שאמנם נחשב למדע, אבל במציאות היום יומית הוא קשור יותר לתהליכים רפואיים ולבני אדם ולא למכונות. |
|
|
אדמה
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
שמח שאהבת, מצטרף לחני קצב הקריאה שלך מעורר בי קנאה.
|
|
|
חני
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
אם זה יוצר שאני אוהבת
אני בדרך כלל זוכרת.
אבל יעל הכמויות שאת קוראת מטורפות בכל קנה מידה. העיקר שאהבת שוב. |
41 הקוראים שאהבו את הביקורת
