ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 25 ביולי, 2021
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
#
את שני הספרים האחרונים שקראתי זנחתי. עם הראשון הגעתי עד עמוד 200, הנוכחי עומד להיזנח בערך בעמוד 50. למרות כל הספרים החדשים הממתינים לי – החלטתי לקרוא ספר ישן שכנראה כבר קראתי, של סופר שבדרך כלל אינו מאכזב.
אגו ענק. אני מניחה שפוליטיקאים מסויימים היו מכניסים את האגו של אסימוב לכיס הקטן, אבל יחסית לסופרים – שגם הם אינם קוטלי קנים בענייני אגו – אין כמוהו לגודל. אסימוב נמצא בתחרות עם כל מה שזז, עם כל אות ומלה כתובה על ידי אחרים. בהשוואה לאגו של אותם פוליטיקאים, האגו של אסימוב מוצדק לגמרי. נכון, לא יפה להשוויץ, ענווה היא תכונה שאין מספיק ממנה ואין קשר אמיתי בין יכולת ענקית ומוכחת, לצורך שכולם יכירו ביכולת הזו. אבל במקרה שלו – האגו הענק מוצדק (גם אם לא הייתי שמחה להיות בין חבריו הקרובים...) מופע האגו הזה יכול היה לעצבן ולהרתיע, לו לא היה נמהל היטב בהומור. במיוחד בהומור עצמי.
זה "ספר אוסף" שלוקט ויצא לאור כספרו ה-200. אסימוב ניהל תחרות מול כולם – במיוחד מול עצמו – וספר את כל מה שכתב אי-פעם, חשוב כזניח, גם אם פורסם באכסנייה זניחה. אין בספר חידוש – הוא סוקר את מה שכתב הסופר בז'אנרים השונים, ונראה כמו תערוכה רטרוספקטיבית הנערכת כאשר למוזיאון אין חומרים חדשים להציג,
בספרו זה, ה-200 במספר כפי שרומז שמו, מתייחס אסימוב לפוסטים או ספרים שפרסם, כולל דוגמאות מאותם כתבים. הוא כתב על תחומים שונים (אסטרונומיה, פיסיקה, מתימטיקה, ביולוגיה, כימיה ומדעי החברה) בז'אנרים שונים כמו סיפורי מד"ב (המוכרים על ידי החובבים בתחום) ומאמרי מדע פופולארי המיועד לילדים, לבני נוער וגם לאנשים מן הישוב, חובבי הז'אנר.
והכתיבה? רבים מהרעיונות של אסימוב (בסיפורי המד"ב שלו) מרתקים. לגבי מה שהוא כתב בתחום המדע הפופולארי, בו בדרך כלל התעניינותי שטחית ודלה, נתתי לעצמי פטור. אסימוב מצליח לעטוף את רעיונותיו ברקע מדעי ואמינות. הוא כותב על בני אדם גם כשהוא כותב על רובוטים או חייזרים ומשתמש הרבה בהומור. אני לא משתגעת על סיפור בדיחות המוגדר "הומור". זה נראה לי סוג פרימיטיבי של הדבר האמיתי. אבל לפעמים – בהתאמה מירבית לסיפור – גם הוא מצליח לעשות את העבודה. דוגמה? אסימוב התכתב עם דיקן באם.אי.טי. שם למד, באותו זמן, אחיינו, דניאל אסימוב. הדיקן שאל אם דניאל הוא, במקרה בנו. "לא" ענה אסימוב בחומרה."אני בשנות השלושים שלי (הוא שמר על "שנות השלושים שלו" לאורך שני עשורים...) צעיר מכדי שאהיה אב לסטודנט הלומד באם.אי.טי. דניאל הוא בנו של אחי הצעיר..."
הספר ישן מאד, עם כתמי גיל ונייר שהצהיב. השירבוטים שהיו עליו הבהירו לי איך הגיע לרשותי. הוא מעניין בזכות עירוב התחומים – דוגמאות למאמרים מדעיים ולסיפורים בדיוניים – ובעיקר בזכות אישור הכניסה למוחו של אדם מחונן ויצירתי ביותר.
את התרגום, של אחד דוד דה-פריס, מאד לא אהבתי. מר דה-פריס אוהב את הצורה המקצרת שמות תואר. במקום "קניתי אותו" הוא כותב "קניתיו" במקום "סגרתי אותה" הוא יכתוב "סגרתיה". זו דרך תקנית, אני חושבת, אך מאוסה וצורמת לי מאד. הספר גם מלא שגיאות כתיב והגהה לקוייה, כמו שהיה מקובל בהוצאות לאור בשנות ה-80, אז יצא הספר לאור.
אבל עזבו התקטננויות. חיבבתי אותו ועל הדרך הבחנתי איך אסימוב מצליח לחבר יחד ידע מדעי שטחי וליצור מאמר מעניין שידגים את הידע הזה. בעקבות הספר הזה חשבתי על הדרך בה כנראה גידלו את אסימוב (ואחרים) ועודדו ידע כללי בתחומים רבים. הדרך הזו כבר לא קיימת היום. מגדלים ילדים כך שיבחינו היטב בין תחביב (כלומר שעשוע לא מזיק) לבין מה שחשוב באמת – הצטיינות בתחומים שיאפשרו לילד את האקזיט הבא. והתוצאה היא די הרבה רובוטים אנושיים, הולכים בתלם ומעט מדי כאלה המכירים יותר מהידע האנושי ממה שנחוץ להם לצורך השתלבות בסטארט אפ, או מלחמה פוליטית. אנחנו מתקדמים בצעדי ענק לעידן הבורות החביבה, מרופדת בשפה תקנית ובאי רצון לדעת יותר מהנחוץ כדי לא לפגוע באף אחד.
32 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
עופר, נסה את הקישור הבא:
https://bit.ly/3C1Jk2w |
|
|
עופר צפריר
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
פרפר, לא מצליח להיכנס לקישור. והנושא מעניין אותי מאוד.
תוכל לשלוח שוב?
תודה רבה על הרחבת הדעת בעניין משה גושן־גוטשטיין. יעל, רגשי הנחיתות הם כולם שלי, גם על הספק הקריאה העצום שלך וגם על הביקורות המשובחות שאת כותבת. |
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, עופר.
גם אתה גורם לי רגשי נחיתות... |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
עופר צפריר, תודה על תגובתך המעניינת. נראה שהדעות חלוקות בעניין הצירוף "למרות ש",
כפי שניתן לראות במאמר הבא: shorturl.at/mosIS
הדעה המצדדת בשימוש בביטוי היא של משה גושן־גוטשטיין, אשר סבור שמשהפכה המילה "למרות" למילת יחס, אי אפשר למנוע את יצירת צירוף השעבוד על ידי הוספת 'ש', שזהו, לדבריו, מנגנון מקובל בשפה. הוא מביא כדוגמא את "מאחר" בלשון המקרא ואת "מאחר ש" בלשון חז"ל המוקדמת. |
|
|
עופר צפריר
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
פרפר, הצורה "למרות ש..."
איננה תקנית. "למרות ה..." היא הצורה התקנית, והיא תופיע לפני שם עצם. למשל, "למרות המאמצים שהשקעתי, נכשלתי במשימה". במקרה שלך יש להשתמש ב"אעפ"י ש..." - אברש, אעפ"י שאתה מעיד על התעניינותך בשפה תת־תקנית..."
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
אברש, למרות שאתה מעיד על התעניינותך בשפה תת־תקנית, איכשהו קשה לדמיין אותך משתמש בסלנג בחיי היום־יום :-)
אני מניח שהעניין שלך הוא אינטלקטואלי/מחקרי בלבד.
|
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
אברש, אם היו פה יותר הדיוטות כמוך, היינו כובשים את העולם בלי אמל"ח.
מסכימה איתך לגבי השימוש בשפה. ומסכימה עוד יותר לגבי השפה הלא-תקנית, שהיא מעניינת מאד ושומרת על השפה (התקנית) חיה ובועטת. |
|
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
יעל,
היל ופרפר, תודה, אבל דעתי דעת הדיוט בלבד!
מכל מקום, אני לא חושב שצריך להכיר את רזיה של השפה כדי להשתמש בה, ואפילו לא על מנת להשתמש בה באופן תקני. בעצם, בעיניי הלשון התת-תקנית היא בגדר תופעה מעניינת הרבה יותר מזו התקנית. |
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, אלזה.
לצערי, תוך כדי חתירה קדימה, אנחנו גם עושים פליק פלאק לאחור. |
|
|
אלזה
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
כמה את צודקת יעל, אנחנו ממש צועדים לקראת עולם חדש מופלא כדברי אלדוס האקסלי. ניתוח מעניין אם כי הספיק לי אסימוב
|
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
רב תודות, עומר.
אסימוב מסכם היטב את 200 הספרים (כולל סיפורים, מאמרים וקצרצרים...) הראשונים שלו. לא יודעת כמה ספרים נזקפו לזכותו בסופו של דבר. |
|
|
עומר ציוני
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
אסימוב היה אחד מאלילי נעורי. אצלו נחשפתי בפעם הראשונה לספרות העתידנית שנשמעת כמבוססת כולה על עובדות מוצקות... ואם הוא כתב ספר המסכם את מפעל חייו, שווה לקרוא אותו. תודה על הביקורת (ואכן זו ביקורת על אסימוב) וגילוי הספר (מבחינתי לפחות)
|
|
|
חני
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
לא קראתי שם דבר של אסימוב.
לא יודעת אם להתחרט על כך או לא.
לפחות הסקירה נעמה לי. |
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
אַבְרָשׁ אֲמִירִי - תודה על ההסבר הממצה. התפעלתי מאד מהידע המקיף שלך.
הבנתי כמה מעט אני יודעת ואיזה הבדל קיים בין שימוש נכון - פחות או יותר - בשפה, לידע מקיף ברמה אקדמית. |
|
|
Hill
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
אברש, סחתיין על הבקיאות.
מרשים. חושבת שרוב העורכים והמגיהים שעבדו איתי במשך כל חיי לא בקיאים כמוך. העשרתנו, Indeed :) |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
אברש, תודה על הארותיך (כינוי קניין חבור). העשרתנו (כינוי מושא חבור) :-)
|
|
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
פרפר,
שים לב שבדבריי אכן התייחסתי לכינוי קניין חבור, שהוא למעשה מין לוואי של שם. צירוף פועל ומילת יחס נטויה, או צירוף מילת יחס וכינוי גוף, להבדיל, מוגדרים ככינוי מושא.
נדמה לי שהשתבשו היוצרות משום שבדברים גופם התייחסה יעל לשמות (תואר) ולאחר מכן, בדוגמאות שנתנה, התייחסה לפעלים, והנחתי שהתכוונה לכתחילה לכינוי קניין דווקא. אם להעמיד דברים על דיוקם, נבחין בין המקרים: 1. כינוי מושא: פועל + מילת יחס נטויה (או מילת יחס + כינוי גוף) לדוגמא: א. מצאו אותי השומרים הסובבים בעיר (כינוי מושא פרוד). ב. מצאוני השומרים הסובבים בעיר (כינוי מושא חבור). כאן המוספית "-ני" היא כינוי מושא חבור. 2. כינוי קניין: שם + מילת שייכות נטויה לדוגמא: א. הפרי שלו מתוק (כינוי קניין פרוד). ב. פריו מתוק (כינוי קניין חבור). כאן המוספית "-ו" היא כינוי קניין חבור. אם כך, להבנתי, הצורה המאוסה על יעל היא למעשה כינוי מושא חבור (ולא כינוי גוף חבור, כדבריך). יעל, עכשיו אני באמת חייב לך התנצלות, משנגררתי אל שיח קטנוני במיוחד (ועוד אחרי שביקשת לעזוב התקטננויות). להבא, אשאיר את הדידקטיות לפרפר בלבד. (: |
|
|
רויטל ק.
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
או שהיו הזדמנויות שונות להיחשף לידע שלהם:)
למשל בעבודה שלי, החל מהסגר הראשון כדי לגבש את הקבוצה בתקופה שבה עובדים מהבית - פעם בשלושה שבועות הציג אחד העובדים תחביב או תחום עניין שלו לכל הקבוצה, וכך גיליתי שאנשים איתם בקושי החלפתי מילה לאורך שנים של עבודה משותפת הם אוהבי ספר וקראו את כל גדולי הסופרים הרוסים, למשל.
יש עוד מגוון דרכים להיחשף לידע הכללי של אנשים כשחיים בישוב קהילתי, גם אם אלו אנשים שאין לי שיח איתם (למשל כששכן מפרסם מאמר בכתב עת, אבל זו ממש רק דוגמה אחת). ברור שזו לא איזו סטטיסטיקה מייצגת, אבל כשאני רואה מספר לא קטן של אנשים כאלה, ההתרשמות שלי היא שלא מדובר באיזו תופעה חריגה או כזו שהולכת ונעלמת מהעולם. אולי אני חיה בבועה. |
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
סביר שלא, רויטל גם אני לא.
אבל אין לי מושג אם אלה שלא בחרתי הם בעלי השכלה כללית או לא. כאשר אני יודעת - כנראה בחרתי בהם. |
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה פרפ"צ.
גם אתה תרמת להבנתי לגבי מה כן ומה לא בצורה הנ"ל. לא ידעתי קודם איך קוראים (למה שאני לא סובלת) ואיך להבדיל בין הצורה בה אני משתמשת, לבין מה שדוחה בעיני. תודה על תרומתך. |
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
גלית - אם כבר היום אני שמה לב לזה יותר מששמתי לב לזה בעבר.
והדוגמה שהבאת באמת לא ניתנת להסבר מתקבל על הדעת. |
|
|
רויטל ק.
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
נכון חלקית, yaelhar
אני לא בוחרת את האנשים איתם אני עובדת, גם לא את השכנים שלי... |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
אברש, הבנתי שלא תזמינה למסיבת פיג'מותיך.
אני לא רואה אצלה שימוש של פועל + כינוי גוף חבור (קניתיו), אלא של שם + כינוי קניין חבור (רעיונותיו). למען הסר ספק, אין לי התנגדות לאף אחת מהצורות הללו. :-) |
|
|
גלית
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
גם אני התרגלתי לקהות מה
בעניין תרגומים מופרכים, אינגליזמים או תרגום מוגזם( הסבר מה הן שתי המשמעויות של המילה קניון שגם הקורא הכי בור היה יכול להבין מן ההקשר )ובעיקר חוסר הבנה תרבותית (לדוגמה "לא חרא" כאשר במקור היה "נו שיט" במובן של אתה צוחק עליי, לא יכול להיות ,מה אתה אומר).
המקרה דנן (הסרט 11 בניו של האוקיינוס) הייתה כל כך מגוחכת שאי אפשר היה להתעלם ממנה. |
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, אַבְרָשׁ אֲמִירִי
קריאה של ספר שקראתי (ואהבתי) משרתת את הצורך שלי בנחמה מיידית (-: אף פעם לא קראתי ספר פעם שניה או יותר בגלל רצון לבדוק איך אקרא אותו שנים אחרי. כמובן פעמים רבות זה קורה - קריאה שונה של ספר בחלוף הזמן. לא ידעתי איך קוראים לצורת הביטוי המאוסה עלי - תודה רבה! קשה לי להגדיר למה אני מתעבת את הצורה הזו (אני יודעת שחלקים ממנה אינם בעייתיים עבורי, אולי רק מה שנכתב בגוף ראשון) אבל לפעמים אין כימיה - וכך הדבר לגבי צורת הביטוי הזו. לגבי מסיבת הפיג'מות - בלעתי את עלבוני והעמדתי פנים מחייכות... |
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, גלית.
נכון, אסימוב נוטה להרצאות משמימות על נושאים מדעיים. אולי בגלל שהוא מרצה באוניברסיטה, או סביר יותר בגלל רצון לקושש עוד כמה נקודות זכות לעצמו (-: ובעריכה - גם בספרים חדשים - הרבה פעמים אני נתקלת בקטעים תמוהים. בדרך כלל אני לא מתעכבת עליהם כי זה לא במיוחד מפריע לי. |
|
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
סקירה טובה.
קריאת ספרים שכבר קראתי בעבר, משרתת אותי בעיקר לצורך תרפויטי שמתעורר בי לאחר חווית קריאה מאכזבת באופן בלתי צפוי, ולעיתים רחוקות יותר כדי לבחון את השינוי שחל בהתרשמות שבקריאה שנייה ואף שלישית (ובמקרים נדירים יותר n-ית, כש-4≤n). מודה שלא כל-כך מובן לי איזה פסול מצאת בכינוי הקניין החבור, המאוס עלייך כדברייך. לעניות דעתי, מדובר בצורה יפה ותקנית, ממערכת צורני הנטייה. חשוב מזה, מדובר בצורה חסכונית ונוחה לקריאה, כך שהיא אוצרת בה כמות זהה של מידע במספר תווים פחות. אני כמעט משוכנע שגם את מסוגלת לראות את היתרון שבעצם השימוש בה, ובמיוחד לאור העובדה שהיא נוכחת פה ושם גם בסקירה שכתבת. (: אולי בעצם יש מי שיראה בדברים האלה הודאה בעצלנותי, אבל נדמה לי שלעיתים מזומנות אני מעדיף דווקא את אותה צורה, גם אם לא תמיד, בעיקר מהטעם האחרון. כמובן שלא מפריע לי השימוש בכינוי קניין פרוד, הקביל לכל הדעות, וממילא אני מאמין שיש מקום לריבוי דעות ותחושות כשלך. אז נכון... אחרי הדברים שכתבת את כבר לא תוזמני למסיבת הפיג'מות שלי, אבל השמועה אומרת שיש דברים גרועים מזה. עמך הסליחה. |
|
|
גלית
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
גם אני בעד השכלה כללית נרחבת
אבל אסימוב כשהוא נוטש את הסיפור ועובר לקטע "מדעי" או "טכני" הוא משמים למדי גם בספריו היותר טובים.
בלי קשר לכלום ורק כי השנייה קראתי את זה ,טוב אוליי זה קשור למתרגם המסור מדיי ולעריכה לא קפדנית בספר חדש יחסית (תרגום חדש של אגדות האחים גרים בעריכת ועם הערות של פיליפ פולמן סופר פנטזיה מוכר) פולמן נותן שתי דוגמאות של סרטים שמתבססים על האגדה המסוימת בה הוא דן, מי יכולה לנחש למה התכוון המתרגם כשכתב : "הסרט 11 בניו של האוקיינוס" ? |
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה רויטל.
אני בטוחה שלא כולם הם חסרי השכלה כללית ועניין בתחומים רחבים יותר (גם בהייטק, כמובן). גם אני מכירה כמה. אבל מניסיון - לשפוט את הנושא הזה על פי "הסביבה הקרובה" הוא טעות. כי הסביבה הקרובה של מי שהוא בעל ידע כללי רחב ונכונות לדון בדברים שאינם קשורים בעיסוקו - מן הסתם גם היא כזאת... |
|
|
רויטל ק.
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
yaelhar ו-Pulp_Fiction
המציאות שאני מכירה שונה ממה שאתם מתארים. הסביבה הקרובה אלי מורכבת מאנשים בעלי המון השכלה וידע כללי (והסביבה הקרובה אלי כוללת לא מעט אנשי הייטק... רובם מתעניינים, קוראים ודנים על מגוון נושאים רחב הרבה הרבה יותר מזה הדרוש להם לצורך השתלבות בשוק העבודה, ואני לא מדברת על פוליטיקה). גם כאמא, אני לא רואה שהחינוך של הילדים (מעבר לזה המוענק להם בבית) מתמקד בהייטק או בהצלחה כלכלית, הוא הרבה יותר מגוון מזה. |
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, Pulp_Fiction
צודק מאד. לא להאמין איך משהו שפעם היה מקור התפעלות, הופך היום מושא זלזול. אי אפשר לשכנע (חלק) מהאנשים שאין סתירה בין עבודה בתחום ריאלי לבין התעניינות בתחומים מופשטים והיכרות עם תכנים נוספים. |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
ביקורת מצוינת ומושקעת.
אסימוב בעבר לא ממש תפס אותי, אבל אולי אתן לו צ'אנס נוסף.
"השכלה כללית" או "ידע כללי" היום הפכו כמעט מילות גנאי עם ניחוח גזעני אליטיסטי. היום אין דבר כזה, כי זה נגזרת התרבות המערבית כביכול. בזמננו גם אין אמת, יש נרטיבים. ובכלל, מי צריך ידע כשיש סמארטפון? |
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, פרפ"צ.
מבחינה מקצועית אתה צודק ואפשר לחלק את העובדים לאלה המתמחים בעומקו של תחום קטן ולאלה המכירים במידה שטחית תחומים רבים. אני התכוונתי יותר למה שנקרא פעם "השכלה כללית" (סליחה על הביטוי) וגרם לאדם להכיר תחומים רבים ומונחים רבים, בלי להיות מומחה באותם תחומים. |
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, zek.
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
היכולת להבין טוב בתחומים רבים היא כנראה נחלתם של מעטים.
השאר שוכחים את רוב הדברים שלמדו ולא השתמשו בהם, ובהתחשב בדרישות של שוק העבודה שהופכות יותר ויותר תובעניות וספציפיות, העובדים הופכים לבעלי ידע ממוקד בתחום מצומצם.
|
|
|
זאבי קציר
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
סקירה יפה, תודה לך.
|
32 הקוראים שאהבו את הביקורת
