ביקורת ספרותית על מערות הפלדה מאת אייזיק אסימוב
ספר טוב

---

הספר הזה הוא סוציולוגיה (עתידנית) במסווה של ספור מתח. בני האדם חיים בכרכים ענקיים, מתחת לפני הקרקע, בצפיפות רבה ובקשיים כלכליים שנגרמו ממליארדי בני האדם החיים בכדור הארץ. הסדר הציבורי נשמר בקפדנות, וזכויות האזרחים תלויות בדרגה המקצועית אליה הגיעו. רובוטים עושים עבודה זולה, מחליפים אזרחים במקומות עבודה ומעוררים הרבה כעס של ההמונים (נשמע מוכר?). מתח פוליטי מתקיים עם "אנשי החלל" - אנשים שיצאו בעבר הרחוק לחלל וכיום מקיימים חיים נוחים להפליא עם הגבלת ילודה ומניעת הגירה, וכוח עדיף על כדור הארץ, וגורמים לכעס, קנאה ושנאה בקרב ההמונים החיים בצפיפות ובדלות יחסית (נשמע מוכר?)

אלייג'ה ביילי (האם יש פה מחווה לאלישע, הנביא עושה הנסים?) הוא בלש בדרגה בינונית במשטרת כרך ניו יורק נקרא לפתור מקרה רצח נפיץ פוליטית של איש חלל, ונאנס לקבל כשותף בלש שנראה טוב, בעל יכולת אינטלקטואלית מרשימה וסמכות טבעית שהוא...רובוט. השניים יוצאים לדרכם כאשר על בן האנוש לגשר על פערים תרבותיים שנראים כבלתי ניתנים לגישור.

אסימוב בורא בספרו עולם עתידני אמין ביותר: הוא מאוכלס בהמוני אנשים שמרגישים סוג ב' (לאנשי החלל) בכללים שהתפתחו תוך כדי מעבר כדור הארץ לחיים תת קרקעיים, בהסדרה קפדנית של החוקים הכתובים והבלתי כתובים, ובעיקר בהבנה שהתנהגות בני האנוש מונעת על ידי כעס קנאה ודעות קדומות אבל כשיכירו אישית את מי שעורר את כעסם וקנאתם יהיו מסוגלים לשתף פעולה למרות הדעות הקדומות.

הספר טוב ומעניין נכתב ב 1964 אך נראה כה רלוונטי לחיינו היום - כשהמושאים לכעסנו אמנם אינם רובוטים - אבל בכל השאר נמצא בספר את עצמנו.

*

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על מערות הפלדה