ביקורת ספרותית על נמסיס מאת אייזיק אסימוב
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 2 במאי, 2013
ע"י yaelhar


בשנת 2232 כדור הארץ צפוף, מלא אלימות, עוני מחלות, רעב פה ושם, שיטות הממשל הנהוגות בו אינן אידיאליות, ובעיות קשות נפתרות בו באופן בלתי מושלם. מנגד ישנן התיישבויות בכוכבים שונים - הן שומרות על מספרים נמוכים, רווחה והומוגניות (יישובים קהילתיים עם ועדות קבלה...) וקיים מתח בינן לבין כדור הארץ ההטרוגני והבלוי שאינו שומר כמוהן על "איכות חיים". אחת מאותן התיישבויות מגלה תגלית מדעית המאפשרת לה לעזוב את מערכת השמש ולהקים חברה מתוכננת וטובה. בתוך סיפור המסגרת הזה מניע אסימוב מספר דמויות מרתקות המשמשות לו הזדמנות לבחון מוסכמות ולבדוק האם תגליות מדעיות יוצאות דופן יגרמו גם לחברה אנושית מסוג אחר?

אסימוב מנסה להפוך פה את היוצרות מה שמקובל לגבי "תפקידים גבריים" ו"תפקידים נשיים": הנשים פה הן המדעניות, אלה שמגלות תגליות, והגבר הוא סוג של פתוי או צעצוע הניתן לאותן נשים, כדי למשוך אותן. הכיוון הזה שונה ממה שהשתקף בספריו הקודמים של אסימוב והרגשתי שהיה משהו כפוי ומלאכותי בזווית הזו של הסיפור.
נושא מעניין אחר בספר הוא דמותו של המנהיג: אסימוב שגדל בארה"ב אימץ את הגישה האמריקאית הדו-ערכית לשלטון. דמוקרטי או לא דמות המנהיג שואבת ממקיאוולי ואף עולה עליה בקונספירציות ומניפולציות. ואם לא ידענו (ידענו, ידענו) האנושות בעוד 300 שנה שומרת על מאפיינים מוכרים, ובראשם האלימות והנכונות להיכנס למלחמות.

אייזיק אסימוב פרסם בחייו מעל 500 ספרים בנושאם שונים, רבים מהם ספרי מדע בדיוני שהקנו לו תהילה, הערצה וגם די הרבה כסף. הוא נחשב לאחד הנחשבים והמשפיעים בתחום המדע הבדיוני. אבל תראו מה הוא כותב בהקדמה לספרו זה: "...לפני ימים רבים גמרתי אומר לנהוג לפי כלל עקרוני אחד ויחיד - ב ה י ר ו ת. ויתרתי מראש על כתיבה לירית, סימבולית, אקספרימנטלית, או כל סגנון שהיה יכול לזכות אותו בפרס פוליצר...ואשר למבקרים המקצועיים - ובכן הם רשאים לעשות ככל העולה על רוחם..." מה דעתכם? עם כל הספרים שהוא כתב, הפרסים, הקוראים ההתפעלות האם אפשר לזהות פה איזו נחיתות מול "מבקרים מקצועיים" ו"כתיבה לירית ואקספרימנטלית"?

אם זה לא היה ברור עד כה - נהניתי מאד מהספר, אותו הישגתי בזכות הביקורת היפה של נוריקוסן (תודה!) ולזמן קצר הייתי שקועה לי במהירות האור, בחיים תבוניים זרים, ב"ננס אדום", בהבנת שפת גוף ובפיקוד על חללית...והיה לי טוב.

23 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני 12 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, בלו-בלו! פעם הסכמתי עם זה יותר.
בלו-בלו (לפני 12 שנים ו-3 חודשים)
יופי של ביקורת! מסכימה עם שין שין...
yaelhar (לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, שין שין! ילדותית או לא, בתחומו הוא שולט(טטט!!!)
שין שין (לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
סליחה על התגובה הילדותית אבל... אסימוב שולטטטט!!!
yaelhar (לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, עולם-נפלא-נורא! זו היתה הכוונה. הספר יצא לאור ב 1989 ומשקף את השקפתו של הסופר על טבע האדם.
yaelhar (לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
צודקת, נצחייה. אסימוב עוסק בטבע האדם, שאינו משתנה גם כשהטכנולוגיה מתקדמת להפליא. למעשה מספרים שנכתבו בעת העתיקה, עד ספרים שנכתבים על העתיד משקפים כולם את הכלל הזה.
עולם (לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
ביקורת מצויינת. וכמו שאפיינה נצחיה, המשפט הראשון המתאר את המציאות בשנת 2232 בהחלט נכון גם להיום, אם כי "בעיות קשות נפתרות בו באופן בלתי מושלם" זה בהחלט לשון-המעטה בריבוע.
נצחיה (לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
יפה כתבת. "האנושות בעוד 300 שנה שומרת על מאפיינים מוכרים, ובראשם האלימות והנכונות להיכנס למלחמות." זה העיקר בכתיבת אסימוב מאז ומעולם. הוא מעריץ הכאן והעכשיו, וכל מכלול כתיבתו בא להוכיח שטבע האדם אינו משתנה, שהכנסת טכנולוגיה אינה משנה אותו, ובוודאי לא משפרת או מוסיפה משהו.

ופרסי מד"ב שונים מפרסי ספרות אחרים. בניגוד למתרחש בשאר שדה הספרות, ספר מד"ב זוכה פרסים הוא ספר שבאמת טוב ונעים ונוח לקרוא, ואינו חייב להתקשט ולהתעטר ברבדים הקורצים למבקרים גבוהי מצח.
yaelhar (לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, אפרתי!
אפרתי (לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
ביקורת מצויינת.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ