אמיל זולא

אמיל זולא

סופר


אמיל זולא נולד בפאריס ב-1840. הוא גדל באכס-אן-פרובאנס. ב-1858 חזר לפאריס, וב-1862 התקבל כפקיד בבית ההוצאה "אשט", שם הכיר את חוגי הספרות והאמנות. זולא הושפע מהתיאוריות החדשות על התורשה והרפואה הנסיונית והתחיל לגבש לו בהדרגה את הסגנון הנטורליסטי, תחילה ברומנים "תרז ראקן" (1867) ו"מדלן פרא" (1868), ולאחר מכן במפעל ענק "בית רוגון-מאקאר, תולדותיה הטבעיות והחברתיות של משפחה בימי הקיסרות השניה" (1871-1893); במחזור רומנים זה, בן עשרים הכרכים, ניסא זולא להקיף ולבחון היבטים שונים של החברה הצרפתית ולהוקיע את נגעיה. ב-1898 יצא זולא להגנת דרייפוס ופירסם את מכתבו הגלוי "אני מאשים". הוא מת בנסיבות מסתוריות, בהרעלת גאזים, ב-1902.
» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (163):
ביוגרפיות של אמנים, ספרים שרוצה לקרוא, ספרים להחלפה, רוצה לקרוא, מהטובים, לקרוא, מתכננת לקרוא, התחלתי ולא אהבתי, ספרים שצריך לקרוא, רוצה לקרא, צריך לקרוא, ספרים שקראתי, קריאה, סופרים צרפתים, ספרים לקרוא, ספרים שאני מתכנן לקרוא, ספרים על אמנות ואמנים, להשיג, מתכנן לקרוא ב5 שנים הקרובות, עוד ...
1.
"על הרקע הססגוני של חיי הבוהמה בפאריס נפרשת מסכת חייו, שאיפותיו ומאבקיו של צייר לוחם, שאמונתו בצדקת דרכו מביאה אותו לכלל עימות עם מוסכמות זמנו. החיים והמוות, הידידות והאהבה, חדוות היצירה והיאוש- אלה המוטיבים הבאים לידי ביטוי עז ברומן מרתק, פרי עטו של אחד מגדולי סופריה של צרפת." (מתוך הכריכה האחורית) הספר, שנכתב ב-1886, הוא אחד מתוך סדרת הרומנים "בית רוגון-מאקאר, תולדותיה הטבעיות והחברתיות של משפחה בימי הקיסרות השניה". בעקבות הופעת "היצירה" הסתכסך עם זולא חברו הצייר סזאן, שזיהה את עצמו בדמות הגיבור....

2.
ננה הייתה שחקנית בינונית על הבמה הזעירה בפריס- אך היא הייתה אחת הצעירות הזוהרות ושלוחות הרסן ביותר בעיר האורות והאהבה. גברים עשירים, בעלי עמדות מבוססות ובני משפחות מיוחסות, ויתרו על הכל כדי לזכות בחסדיה של ננה- אך כשהפסידו את הכל, הפסידו גם את זכות הכניסה אל חדר המיטות שלה... כאשר סופר כאמיל זולה, בעל העט הריאליסטי שאינו מותיר דבר לדמיונו של הקורא ואינו חס על רגשותיו, נוטל לידיו נושא מעין זה, הופכת היצירה לפנינה ספרותית. הספר הינו אחד מסדרת הרומנים בת 20 הכרכים "בית רוגון-מאקאר, תולדותיה הטבעיות והחברתיות של משפחה בימי הקיסרות השניה"....

3.
הדבר הראשון שלוכד את עיניה של דניז, אחרי שהיא יורדת מן המרכבת שהביאה אותה לפריז מן העיירה הקטנה שבה גדלה, הוא שורת חלונות הראווה הבוהקים של "גן-עדן לאישה". דניז היתומה, מלווה בשני אחיה הקטנים, באה לפריז לחפש את דודה, בעל חנות הבדים הקטנה שמול הענק הזוהר. הדבר הראשון שלוכד את עיניו של אוקטב מוּרֶה, הבעלים של "גן-עדן לאישה", כשהוא רואה את דניז על שפעת שערה הבלונדי הוא התלהבותה פעורת הפה מול תצוגת בדי המשי שלו. מוּרה, איש עסקים נחוש ובעל חזון, העז לפתוח בחנות הבדים שלו גם מחלקת כפפות ומחלקת מטריות, וזו רק ההתחלה. האם דניז היא שתנקום במוּרה את נקמת הנשים כולן? האם יפשוט מר מרטי את הרגל בשל בולמוס הקניות הבלתי נשלט של אשתו? האם תשוקתה של מדאם דה בוב תוביל אותה לגנוב מהחנות הגדולה? כיצד יתמודדו הדוד בודו והאדון בורא הזקן עם הענק החדש, הגונב את לקוחותיהם ושובר את השוק? גן-עדן לאישה הוא רומן רלבנטי ביותר בימינו. בדרכו החיה, הקולנועית כמעט, מתאר זולה את תחילתה של תרבות הצריכה ושל הפרסום המודרני, את חיל החלוץ של הקניונים המוכרים לנו את חיסולן של החנויות המתמחות ושל העסקים המשפחתיים הקטנים – כל זה שזור בהרפתקה רומנטית ואינטריגות אהבה. גן-עדן לאישה מאת אמיל זולה בהוצאת כרמל, המפעל לתרגום ספרות מופת, משרד המדע התרבות והספורט. תרגמה מצרפתית והוסיפה הערות: עדה פלדוֹר, עריכת תרגום מיכל רוזנטל, אחרית דבר: דוד מנדלסון. הציור על העטיפה:ג'יימס טיסו,"הזבנית" 1883 ...

4.
תיאור מצמרר של חיי הפועלים ומשפחותיהם בעיירת כורים בצרפת בתקופת נפוליאון השלישי. חייהם של תושבי העיירה סובבים סביב המכרה, לוח הזמנים שלו והחוקים הקשוחים שלו. לתוך שגרה קשה זו מתפרץ צעיר אידיאליסט ומזעזע את הסדר הקיים בשכנעו את הכורים לדרוש את הזכויות המגיעות להם. רומן זה משתייך לסדרה המונומנטלית של זולא: "בית רוגון-מאקאר, קורותיה הטבעיות והחברתיות של משפחה בימי הקיסרות השניה". לסדרה זו משתייכים גם "המשיסה", "גן עדן לאישה", "ז'רבאז", "היצירה" ו"ננה"....

5.
באמצע המאה התשע – עשרה הרס נפוליאון השלישי את פריס כמעט עד היסוד, ובנה פריס חדשה, מודרנית, מפוספסת בשדרות רחבות ובה בנייה מפוארת בסגנונות ההיסטוריים וכן בברזל ובזכוכית – בנייה חדשנית ומהפכנית. זוהי פריס כפי שהיא מוכרת לנו היום, אף שבינתיים התחדשו בה חידושים רבים נוספים. את הבנייה הנרחבת הזו ליוו ספסרות, עסקאות שחורות, ציד של ממש שבו ניסה כל אחד לקחת לעצמו נתח. אריסטיד סאקאר, גיבור "המשיסה", הגיע לפריס מן הכפר והוא משתלב מיד במרדף הזה. לצורך כך הוא נעזר באשה צעירה, רנה, שנישאת לו בלית ברירה ומביאה אתה רכוש לא קטן. אמיל זולה מתאר את השניים האלה ואת החברה שסביבם בדייקנות נטוראליסטית חסרת רחמים, ועם זאת תוך הבנה פסיכולוגית מפתיעה ומרתקת ובעיקר בראייה אסתטית המצביעה על זיקת המחבר לתחומי האמנות שהתפתחו באותה תקופה: האדריכלות, הציור האימפרסיוניסטי והצילום. "המשיסה" הוא אחד מתוך סדרה של עשרים ספרים שכתב זולה, "משפחת רוגון – מאקאר", המתארת את קורות משפחתו של סאקאר וכוללת גם את "ננה", "ז'רבז" ועוד אחרים שכבר תורגמו לעברית. לספר נוסף מדריך לקורא הרומן ולמטייל בפריס מאת פרופ' דוד מנדלסון, המתאר באריכות את הרקע ההיסטורי, הרוחני, החברתי, התרבותי והפיזי של הרומן....

6.
"תרז ולוראן הם חיות אדם. בספר זה אני מנסה להתחקות על נפשותיהם ועל השיבושים המוחיים הנגרמים מהתקפי עצבים. אהבתם של שני גיבוריי היא השבעתו של הצורך: הרצח שהם מבצעים הוא תוצאה של מעשה ניאוף, תוצאה שהם מקבלים אותה כשם שזאבים מקבלים את רציחתם של כבשים" (מתוך ההקדמה של אמיל זולא למהדורה השנייה של הספר)...

7.
8.
"תיאור משפחת עמלים מודרנית, הדרמה הפנימית העמוקה של הניוון המוסרי של הפועל הפאריסאי, בהשפעתם העגומה של משכנות העוני וחיי בתי המרזח" (הסופר אמיל זולא מתאר את הספר שהוא מתעתד לכתוב למו"ל שלו ב-1869...

9.
הספר יצא במלאת 50 שנה לפרסום המאמר.נדפס על נייר מיוחד ב1500 עותקים בלבד. כולל פקסימיליה של המאמר המקורי...

10.
ב-13 בינואר ימלאו 120 שנים לפרסומו של המאמר המופתי "אני מאשים". עם השנים, הפך המאמר למותג נצחי ולאחת מאבני היסוד של מוסר וצדק בימינו. אין איש שאינו מכיר את המושג "אני מאשים" ואיזכוריו רבים מספור בתרבות המערבית. אמיל זולא, מחבר המאמר נחשב עד היום לאחד מהדמויות הנערצות ביותר, ולא רק בזכות ספריו אלא גם בזכות נכונותו לשלם מחיר אישי כבד על היותו "רודף הצדק". מאידך, דווקא כאן, בארץ ישראל, בארצו של היהודי, כמעט כל איש ואישה ידעו להזכיר כי זהו מאמר חשוב העוסק במשפט דרייפוס, ואף ידעו לציין כי יש לו קשר לאנטישמיות – אך למרות זאת, מרביתם המוחלטת לא קראו אותו, לא התבסמו במילותיו בנות האלמוות ובזעקה קורעת הלב לצדק, בעוד אלפרד דרייפוס נמק בכלא תחת סדרת שקרים ומבוזה בפומבי תחת מופע אימים של אנטישמיות עירומה. זהו סיפור מעשה מהגדולים והמשפיעים על היהודים, על חוזה המדינה ומדינת ישראל וכן על הקריאה הבלתי מתפשרת לצדק. למאמר "אני מאשים" מצורף מאמר רקע המפרט את חשיבותו וסיפור השתלשלות של משפט דרייפוס, ואת הלקחים המוסריים הנובעים מהמשפט....

11.
12.
13.
מה משותף בין בן-אצולה, בורגנית עשירה, חנוונית זעירה, ילד במשפחת פועלים ואיכר זקן? שכולם עומדים למות בכל רגע. אבל מאותו רגע, הכול שונה. אמיל זולה מתאר בעט מושחזת ומדויקת את היחס למוות ומשרטט דרכי התנהגות בחמש משפחות שכל אחת מהן משתייכת למעמד חברתי אחר. יצירת מופת קטנה זו רואה אור לראשונה בעברית בתרגומה היפה של אביבה ברק-הומי. ...

14.
"תיאור משפחת עמלים מודרנית, הדרמה הפנימית העמוקה של הניוון המוסרי של הפועל הפאריסאי, בהשפעתם העגומה של משכנות העוני וחיי בתי המרזח" (הסופר אמיל זולא מתאר את הספר שהוא מתעתד לכתוב למו"ל שלו ב-1869...

15.
התוכן א) קלחת היצרים ב) ליל אהבה ג) סמי אהבה...

16.
אמיל זולה (1902-1840), אבי הזרם הנטורליסטי בספרות הצרפתית, מוּכר בעיקר בזכות הרומנים עבי הכרס פרי עטו, ושמו חקוק בלִבנו בשל מעורבותו הפוליטית הדרמתית בפרשת דרייפוס. המכתב הגלוי ששיגר לנשיא צרפת, ה"אני מאשים" הנודע, נחרת על דפי ההיסטוריה כמופת לָרגע שבו אין איש הספר והרוח יכול עוד להחריש ולהיות אדיש מול שקרים, עלילות שווא ועיוותי דין המקעקעים את ערכי היסוד של חירות האדם והאזרח והשוויון לפני החוק, וכל זאת מטעמים של תככים פוליטיים וגזענות בדרגים הגבוהים ביותר של הממסד. אבל אמיל זולה כתב גם נובלות וסיפורים, אף הם ברוח השקפתו הריאליסטית-נטורליסטית, ושתיים מיצירות אלה מובאות כאן לראשונה בעברית בתרגום מופת של אביבה ברק. בשתי היצירות אנו עדים לכוחות עצומים שאינם ניתנים לשליטה, המגמדים את האדם ועושים בו כרצונם. ב"השיטפון", מדובר באיתני הטבע האדירים הגורמים לאובדנם של בני אדם בקְרב בין לא-שווים. ואולם, דווקא ברגעי האסון מתגלה האדם כגיבור השומר על צלם אנוש ועל אהבתו ונאמנותו עד הרגע האחרון. בנובלה "תמורת לילה של אהבה", כוחם של איתני הטבע הוא כאַיִן וכאפס בהשוואה לטבע אחֵר – הפכפך, בוגדני, שטני, הגורם לאדם התמים להאמין באהבה ולעשות בשמה מעשים בל ייעשו. אמונה זו היא הגורמת לאובדנו. הטבע הזה, המעניק לנו רגעי אושר מתוקים אך קצרים, ובסופו של דבר גורם לנו לאבד צלם אנוש ומביא לסופנו – הוא טבע האדם....

17.
18.
19.
בנובלה "איך מתחתנים" חוקר זולה את ההתייחסות לנישואים באמצעות דמויות מחוגים שונים המייצגים את התקופה: אריסטוקרטיה על סף הפיכתה לבורגנות; חברת העסקים הבורגנית המשגשגת; הבורגנות הזעירה העוסקת במסחר; והשכבות העממיות שאין להן אלא כוח העבודה שלהן ושום אפשרות לחרוג מסביבתן ולשפר או לקדם את מעמדן. לדמויות השונות בחוגים הללו יש יחס מיוחד כלפי הקשר הזוגי: האריסטוקרטיה רואה בנישואים חובה חברתית: נישואים מוצלחים מאחדים שתי משפחות בעלות רכוש ומעניקים להן לאו דווקא תוספת נכסים ועושר אלא יוקרה ואפשרות לשמר את מעמדן בעולם. בעיני הבורגנות העסקית, לעומת זאת, הנישואים הם חוזה שמטרתו והצדקתו מאפשרים איחוד עם יורש או יורשת עשירים, כלומר בראש ובראשונה השקעה המגדילה את היקף העסקים. אצל הבורגנות הזעירה, העוסקת במסחר, הנישואים פירושם איחוד של שני בעלי רכוש שנחסך, וחייהם המשותפים מתמצים בניהול חשבונות של רווח והפסד. ואילו בקרב הפועלים, דלותם הבסיסית משחררת אותם מן השאיפה להתעשר ומשאירה מקום לרגשות ואפילו לאהבה. הנישואים בעיניהם, בעיני האישה בעיקר, מהווים אשליה של ביטחון. [מתוך אחרית הדבר של המתרגמת אביבה ברק-הומי]   [ראובן מירן, מתרגם הספר]       אמיל זולה (1902-1840) הוא אחד מגדולי הסופרים הצרפתים בכל הדורות....

20.
נאנא בת ה־18, בתם של שיכור וכובסת, שגדלה ברחובות העוני ועל מדרכות פאריז, מלוהקת בהעזה של מנהל תיאטרון לתפקיד ונוס באופרטה ההופכת ללהיט של 1867. גבוהה ויפה להפליא, ובלי שום ניסיון כשחקנית, שולטת נאנא בקהל שליטה מוחלטת, מעוררת תשוקות ופחדים אפלים, ופריצתה המטאורית הופכת לסנסציה ולשיחת־היום בפאריז. נאנא היא הדמות המפורסמת ביותר במחזור בן 20 הרומאנים של זולא, 'רוּגוֹן מאקאר', על חייה של משפחה בתקופת הקיסרות השנייה. הרומאן התשיעי במחזור, שהיא הגיבורה שלו, ראה אור ב־1880 וזכה להצלחה מסחררת במונחי אותם ימים: 55,000 עותקים שלו נמכרו ביום הראשון. מהלליו המפורסמים היו פלובר ואדמונד גונקור, ומתנגדיו הקולניים התרעמו על תיאורי מין "שערורייתיים". זה ספר שהריאליזם שלו נטוע היטב בצרפת של המאה ה־19, אך בהעזה המגדרית שלו הקדים את זמנו לפחות במאה שנה. בעקבות הצלחתה בתיאטרון מתקדמת נאנא כקורטיזנית הכי מהוללת בימיה האחרונים של האימפריה הצרפתית השנייה. במהלך שלוש שנים דחוסות היא הורסת את כל הגברים הכרוכים אחריה. אריסטוקרטים, בנקאים, פקידי מִמשל, קצינים ועיתונאים מתמוטטים כלכלית ופושטים רגל, נאסרים, דוקרים את עצמם, מציתים את עצמם, כולם עבדים לקפריזות חסרות הגבולות ולראוותנות של נאנא, הנדמית לכוח טבע עיוור, תַּסָס של הרס. בכל פרק ניבטת לעינינו נאנא אחרת, ועלינו לתקן שוב ושוב את הרושם שלנו. היא שונאת גברים אך גם תלויה בהם; נוקמת את נקמתם של המדוכאים והחלכאים כאילו זו משימתה בחיים, וגם מרגשת אותנו באהבתה האחת האמיתית, לזונת הרחוב ההמונית סָאטָן, אהבה שהיא גם המרד שלה בַּזיוף של הווייתה. ההמונים הנלהבים, שתרועתם עולה מרחובות פאריז עם הכרזת המלחמה על גרמניה, מלחמה אשר התבוסה המוחצת בה תביא לסוף הקיסרות השנייה, הם הרקע המפיח בסיום סיפורה של נאנא את הצבעים ההיפרבוליים ההולמים אותו. ...

21.
22.
23.
24.
בת הטוחן הוא סיפור נוקב בו מפנה זולא זרקור אל חוסר התוחלת של המלחמה ואת ההרס שהיא מביאה בכנפיה. אושרם ושלוותם של גיבורי העלילה נחרבים כאשר חיילים פְּרוּסִים נכנסים לכפרם. זולא מצטיין בתיאור מעמיק וכן של רגשות ותחושות אנושיים. אמיל זולא (1840-1902), סופר, מבקר ופעיל פוליטי שהיה הסופר הצרפתי הבולט ביותר בסוף המאה ה-19. הוא התפרסם בהחייאת זרם הנטורליסטי בספרות, העומד בבסיס סדרתו המונומנטלית בת 20 הרומנים "רוגון מקר", על חייה של משפחה בתקופת הקיסרות השנייה, ובהתערבותו בפרשת דרייפוס באמצעות מכתבו הפתוח המפורסם "אני מאשים".בת הטוחן, סיפור קצר שפורסם במקור בשנת 1880, מובא כעת בתרגום מחודש לעברית....

25.
"תיאור משפחת עמלים מודרנית, הדרמה הפנימית העמוקה של הניוון המוסרי של הפועל הפאריסאי, בהשפעתם העגומה של משכנות העוני וחיי בתי המרזח" (הסופר אמיל זולא מתאר את הספר שהוא מתעתד לכתוב למו"ל שלו ב-1869...


סיפור קצר שעוסק באיכר זקן וסטואי, בתו, וארוסה, כשמלחמת פרוסיה - צרפת פורצת ומשנה את חייהם. טקסט אנטי מלחמתי שמתחיל די טוב, עם תיאורים שובי ל... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב
אחרי שקראתי את "איך מתחתנים", מטבע הדברים המשכתי ל"איך מתים", ובזמן שאהבתי משמעותית יותר את הספר הראשון, גם זה לא רע בכלל. רוב מה שכתבתי על ... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב
"במאה ה־17, האהבה בצרפת היא אדון נפוח ומגונדר, לבוש ברוב פאר, הפוסע בסלונים מלוּוה במוזיקה חמורת סבר. הוא מציית לטקסיות מסובכת מאוד, אינו מע... המשך לקרוא
13 אהבו · אהבתי · הגב
דניז, בחורה יתומה, עניה, מלווה בשני אחיה הקטנים, מגיעה לפריז לחפש את בית דודה, בעל חנות בדים קטנה ומשפחתית, כדי לחפש עבודה. הדבר הראשון שצד... המשך לקרוא
19 אהבו · אהבתי · הגב
אמיל זולא (1840-1902) היה צעיר בן 28 כשכתב ספר זה. רמת כתיבתו ועמקות מחשבתו בהכנסו לנבכי נפשם ורוחם של גיבורי הסיפור מרשימה. לעובדת הצלחתו של ספ... המשך לקרוא
25 אהבו · אהבתי · הגב
"ז'רבאז"- שהתפרסם ב1877 (בחלקו השני) מביא את עלייתה ונפילתה של ז'רזאז מפועלת פשוטה הנבגדת ע"י בעלה (לאנטיא) ואמא לשתי ילדים לאשת איש (קופו), בעלת... המשך לקרוא
11 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ